שמגיעים לדבר על נזק נפשי עולה השאלה את מי אפשר לתבוע בשל נזק נפשי.

השאלה אמנם מרכבת.

במאמרים הקודמים ראינו כי רק מקרה חריג בעבודה יוכר כנזק נפשי ונכות נפשית מעבודה.

אחוזי נכות נפשית וביטוח לאומי הם לא תמיד דבר ההולך יחד. מה זאת אומרת? פשוט, המוסד לביטוח לאומי לא אוהב להכיר במקרים של נזק נפשי מתמשך שנגרם מעבודה.

רוצה להתייעץ? ליצירת קשר נא למלא פרטיך ונציג ייצור קשר עימך בהקדם!

למשרד מגיעות הרבה פניות של מקרים של יחס מתעלל במקום העבודה לאורך זמן וגרימת נזק נפשי מתמשך כתוצאה מהיחס הקשה במקום העבודה.

לפי פסקי הדין הרבים בעניין רק מקרה נפשי חריג שמוגדר בזמן ובמקום, ניתן להגיש עליו תביעה בשל מצב נפשי למוסד לביטוח לאומי ולבקש הכרה לנכות נפשית.

עוד שאלה שעולה על ידי תובעים רבים היא איך קרן הפנסיה בה אני מבוטח, תכיר לי במקרה של אובדן כושר עבודה על רקע הנזק הנפשי ממנו אני סובל?

שמגיעים לתבוע אובדן כושר עבודה על רקע של נזק נפשי השאלה הופכת להיות מרכבת מאוד.

שכן חברת הביטוח וקרן הפנסיה לא מסכימות להכיר בכל מקרה של נזק נפשי ככזה הפוגע בכושר העבודה .

על מנת שנזק נפשי יהיה מוכר באובדן כושר עבודה, חייב להיות נזק משמעותי שמקשה על כושר העבודה. (כמובן שצריך לבדוק את הגדרת אובדן כושר העבודה בקרן הפנסיה, אך אין עוררין כי על מנת לתבוע אובדן כושר עבודה על נזק נפשי ולזכות במלוא הפיצוי על אובדן כושר עבודה, על הנזק להיות משמעותי).

מהו נזק משמעותי? שאלה קשה להגדרה. אין איזה שהוא מבחן ספיציפי שעוזר לנו לקבוע מה הוא נזק קל או נזק קשה.

ברמת העיקרון קרן הפנסיה תרצה לדעת אם מדובר בפוסט טראומה, מה גרמה פוסט הטראומה?

למשל, באחת הדוגמאות במאמרים ספרנו על אישה שראתה דם רב זולג על הרצפה והתקשתה לתפקד בעבודה, החלו להרגיש לחצים בחזה, ומאז אותו יום הפכה לשבר כלי.

ברור שזה מצב קשה שכן הנזק הנפשי פוגע בכל היכולת לתפקד.

מקרה אחר- אישה שעברה התעללות נפשית במקום העבודה, מקרה קשה של הטרדה מינית חמורה עם ספק מקרה של אונס.

גם כאן קרן הפנסיה על מנת להכיר במקרה כאבדן כושר עבודה ערכה בדיקות לראות- מה קרה באותו יום לאחר האירוע אותו עברה התובעת? איך החיים שלה התשנו? איך הפגיעה הנפשית השפיעה על כל התפקוד בחיי היום יום?

כמובן מאחר והפגיעה הייתה קשה שכן התובעת סבלה מרעידות בגוף, התקפי בכי מתמשכים, קשיי תפקוד בבית- היא אמא ל4 ילדים והיא לא מצליחה לטפל בהם.

כל הדברים האלו היוו הוכחה לקרן הפנסיה לאשר אובדן כושר עבודה מלא .

לסכום שמגישים את תביעת אובדן כושר העבודה לקרן הפנסיה בעניין של נזק נפשי, חשוב מאוד לבסס את הנזק הנפשי שכן לא כל נזק נפשי יוכר כזה הפוגע באובדן כושר העבודה.

עוד שאלה שנשאלת על ידי רבים איך מבדילים בין נכות נפשית בשיעור של 20% לנכות נפשית של 30%?

בשאלה הזאת גם אנחנו נתקלים ביום יום ושואלים את עצמנו איך המומחה של בית המשפט שצריך לקבוע את ההבדל בין הנכויות יכול להבדיל בין נכות בשיעור של 20% לנכות של 30%, איך הוועדות של ביטוח לאומי שבאות לקבוע נכות נפשית בשיעור של 20% או 30% צריכות להבדיל בין הנכויות.

קיבלתי 20% בביטוח לאומי בתביעת נכות עבודה, ואני מעוניין לתבוע את פוליסת התאונות שלי/נכות מתאונה על נזק נפשי, האם אוכל לדרוש יותר מ-20% נכות שקבעו לי בביטוח לאומי?

הרבה פעמים אם מתסכלים על המכתבים של חברת הביטוח הם בעצמם כותבים שהם לא כפופים להחלטות של ביטוח לאומי.
נכון שאם ביטוח לאומי קבע לרוב חברת הביטוח בתביעת פוליסת נכות מתאונה/תאונות אישיות, תרצה לבסס את הנכות לפי ביטוח לאומי.
אולם אפשר בהחלט להתעקש עם חברת הביטוח וזה עובד.
זכור לי מקרה של תאונת דרכים שהייתה תאונת עבודה ,התובע קיבל בביטוח לאומי 38% נכות.
אנחנו לא היו מרוצים מאחוזי הנכות הנפשים שקיבל, מאחוזי הנכות על פגיעת הראש ועל בעיית הרכוז אותם קיבל בתביעת הנכות.
לכן פנינו לחברת הביטוח וביקשנו בעת תביעת נכות מתאונה למנות בודק נוסף.
הבודק הנוסף מטעם חברת הביטוח קבע לתובע 52% נכות משקוללת בתביעת נכות מתאונה/תאונות אישיות על רקע הנזק הנפשי ויתר נזקיו.
שלוקחים כזאת החלטה צריך בהחלט לשקול אותה בכובד ראש ולשקול את כל השקולים על חוזק התיק.
אבל הנה מקרה בו חברת הביטוח שילמה מעל למה שנקבע בבטוח לאומי.
יש לקחת בחשבון שגם הרבה פעמים חברת הביטוח אוהבת להפחית את האחוזים ממה שנקבע בבטוח לאומי, הכל תלוי כמובן בנסיבות.
לכן שמגיעים לתביעה של פוליסת נכות מתאונה/תאונות אישיות צריך להיוועץ עם עורך דין ולשקול את כל השקולים ואיך להתנהל עם חברת הביטוח בעניין

ניסיתי לשאול הרבה פסיכיאטרים איך הם בעצמם מבדילים בין הנזק כי אם מסתכלים על החוק היבש קשה לראות ולהבין את ההבדלים.

התשובה שקיבלתי מהרבה פסיכיאטרים היא מבחן הפגיעה הקשה.

שוב כמו התביעה לאובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה, גם כאן המומחה יסתכל על עומק הנזק, על הפגיעה המשמעותית בקשיי התפקוד.

ככל שיצליח התובע להוכיח פגיעה קשה בתפקוד יותר בחיי היום היום, הוא יוכל לזכות באחוזי נכות גבוהים יותר.

זכור לי מקרה של תובע שסבל לפוסט טראומה קשה מאוד על רקע תאונת דרכים בה הוא היה חשוף לפגיעה קשה.

מאז החיים שלו התשנו, הוא הפסיק לעבוד, הוא התחיל לצעוק על אנשים ואפילו החל לסבול שחזורים של התאונה מידי לילה מה שגרם לו להרטבה במיטה .

בהחלט מקרה קשה .

נקבעו לו 40% על פגיעה נפשית בתאונת דרכים תוך כדי כך שהמומחה מתייחס לאמינות שלו.

מכאן גם התשובה שנזק נפשי קשה מתורגם גם לאמינות של תובע.

ככל שתובע ייראה אמין יותר, כך הסיכוי שלו לזכות בתביעה בשל נזק נפשי גדול יותר.

רוצה לקבל ייעוץ לגבי מחלה או פציעה? ליצירת קשר:

השם שלך (חובה)
האימייל שלך: (חובה)
טלפון (חובה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *