לצערנו הרב, תאונות דרכים הן מאורע נפוץ במדינתו שיכול לשנות מן הקצה אל הקצה את חייו של כל אדם בשל כך שהוא עלול לספוג במהלך התאונה פגיעה גופנית קשה, שתפגע ביכולתו לבצע פעולות רבות. אחת מאותן פעולות שעלולות להפוך לקשות או בלתי אפשריות בימים / חודשים שלאחר התאונה היא יכולתו של האדם לעבוד ולהשתכר למחייתו, ולשם כך יש דמי מחלה לאחר תאונת דרכים.
דמי מחלה לאחר תאונת דרכים – היבט כללי
מהי "תאונת דרכים"?
ההגדרה הכתובה בחוק למושג "תאונת דרכים" רחבה ממה שנדמה לנו משמיעה ראשונה, וכוללת בתוכה כל מקרה המצוין בחוק כ- "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" .
כלומר אירוע בעל אופי תאונתי הממוקם במקום ובזמן שנוצר בו נזק לגופו של אדם על ידי רכב המונע בכוח מכני על פני הקרקע שעיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית וכאשר ישנה מפגיעה עקב שימוש באותו הרכב (שיכול לכלול בתוכו גם כניסה ויציאה, טיפול ברכב ועוד) למטרות תחבורה – נסיעה ממקום למקום.
למה אני זכאי אם נפצעתי כתוצאה מתאונת דרכים?
מי שנפגע כתוצאה מתאונת דרכים זכאי לתבוע את ביטוח החובה שלו או של הנהג ברכב שפגע בו/בו נפגע התובע וזאת בהתאם לנתוני התאונה הספציפית והיותו נהג, נוסע או הולך רגל במהלך תאונת הדרכים. תביעת הביטוח תכלול בתוכה לרוב שיפוי על כלל הפגיעות שנוצרו לאדם בעקבות התאונה, כוללות בתוכן תשלום פיצוי על טיפולים רפואיים, שיקום ואובדן כושר השתכרות זמני או קבוע שנגרם בעקבות התאונה.
התקופה שבין תאונת הדרכים לבין קבלת פיצויים
כפי שנכתב לעיל, הפיצויים הניתנים לנפגעי תאונות הדרכים כוללים בתוכם גם את רכיב השכר שאבד בעקבות הפגיעה. עם זאת, נפגעים רבים בתאונות דרכים אינם מוטרדים רק מהפיצוי הסופי שהם יקבלו, אלא גם מתקופת הביניים שתעבור עד קבלת הפיצויבה הם מוצאים עצמם פעמים רבות בחסרון כיס כתוצאה מאובדן ימי העבודה במהלכם החלימו בביתם או בבית החולים מפגיעות התאונה.
תובעים אלה יכולים למצוא עצמם בסכנה ממשית לפגיעה פיננסית ארוכת טווח, הוצאה מביתם (במקרה של תשלומי משכנתא שלא מומשו או שכר דירה שלא שולם) ואף רעב.
מי שחושש מהתוצאות המפחידות והקשות הללו יכול לבדוק את זכאותו לכל אחד משני הפתרונות הבאים:
פתרון מספר 1 – פדיון ימי המחלה של העובד
"חוק דמי מחלה" הוא אחד מהחוקים הסוציאליים במדינת ישראל, שנועד לאפשר לעובדים שעובדים באותו המקום כמות מסוימת של זמן לצבור לזכותם "ימי מחלה" אותם יוכלו לפדות במקרה בו יפגעו / יחלו ולא יוכלו להגיע לעבודה.
מספר ימי המחלה שנותרו לזכותו של העובד מצוינים בתלוש השכר החודשי אותו הוא מקבל מהמעסיק, כמות ימי המחלה שנצברו על ידי העובד הם יום וחצי של חופשת מחלה על כל חודש שהעובד עבד אצל אותו מעסיק, עד לתקרה של תשעים ימים סך הכל.
כיצד ניתן לפדות את ימי המחלה?
פדיון ימי המחלה נעשה על ידי הגשת מסמכים רפואיים למעסיק של עובד, שמוכיחים סיבת ההיעדרות מהעבודה היא אכן פגיעה פיזית / מחלה, ולא סיבה אחרת.
מהם המאורעות מזכים פדיון ימי המחלה?
עובד זכאי לפדות את ימי המחלה הצבורים לזכותו בכל מצב של אי כושר זמני או קבוע, חלקי או מלא, לבצע את עבודתו. אי כושר זה נקבע על ידי רופא תוך הסתמכות על ממצאים רפואיים, ונדרש שיהיה מגובה על ידי "אישור מחלה" חתום על ידי אותו הרופא.
כמה ימי מחלה אוכל לפדות?
כעיקרון כל עובד יכול לפדות את כל ימי המחלה שברשותו, כאשר כל יום מחלה שווה ליום אחד בו היה אמור להתייצב במקום עבודתו (לא כולל סופי שבוע וחגים).
מהו הסכום שימי המחלה מקנים לי?
עובד שנעדר מהעבודה בשל פגיעה או מחלה יהיה זכאי למחצית שכרו היומי ביום השני והשלישי להיעדרו ממקום העבודה, ולשכר מלא החל מהיום הרביעי ועד תום פדיון ימי המחלה / החלמתו של עובד וחזרתו לעבודה.
האם פדיון ימי המחלה מונע ממני קבלת פיצויים על ימי העבודה שפספסתי?
ההלכה בתחום זה קובעת באופן חד משמעי שימי המחלה נחשבים משאבים אישיים של התובע, פדיונם מוציא אותם מחזקתו. קביעה זו מובילה לכך שכל נפגע תאונת דרכים שפדה את ימי המחלה שלו כדי לקבל תחליף שכר יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח גם עליהם.
פתרון 2 – מתי תאונת דרכים יכולה להיחשב "תאונת עבודה"?
באופן קלאסי תאונת עבודה היא תאונה שהתרחשה תוך כדי ובעקבות העבודה. למרות קביעה זאת הגדרת המושג "תאונת עבודה" רחבה יותר מרף מינימלי זה ויכולה לכלול בתוכה גם תאונות דרכים שקרו לעובד במהלך העבודה וכן תאונות שהתרחשו בדרך למקום העבודה, בדרך חזרה לבית ממקום העבודה, ובדרך לארוחת צהריים במהלך יום העבודה.
חשוב לציין! פגיעה שקרתה בדרכו של העובד לעבודה תחשב כתאונת עבודה רק אם מדובר בדרכו הרגילה לעבודה (ללא סטייה משמעותית מהדרך או עצירות ביניים ממושכות מלבד מקרים מעטים כגון הורדת ילדים בגן) וכן רק אם מדובר בפגיעה שאינה תוצאה של רשלנותו האישית.
למה זה משנה לי אם התאונה שלי נחשבת כתאונת עבודה או תאונת דרכים "רגילה"?
תאונות דרכים שנחשבות כתאונות עבודה ופוגעות ביכולתו של העובד לעסוק במשלח ידו מזכות את העובד ב"דמי פגיעה" מהביטוח הלאומי, שנועדו לפצות אותו על אובדן שכרו במהלך תקופת ההחלמה מהפגיעה, ומשולמים בעד פרק הזמן בו הנפגע לא עבד ונזקק לטיפול רפואי / שיקומי.
מהי תקופת הזכאות לדמי הפגיעה?
תקופת הזכאות של העובד לדמי פגיעה נקבעת לפי חומרת הפגיעה בו משך תקופת ההחלמה אליה נדרש. באופן כללי זכאותו של העובד היא לאורך הפגיעה כולה, עד לגבול של 13 שבועות מהיום שלמחרת יום הפגיעה, כש 2 הימים הראשונים משולמים רק למי שאורך התקופה בה לא יכול היה לעבוד עולה על שנים עשר יום.
מהם שיעורם של דמי הפגיעה?
דמי הפגיעה המגיעים לעובד על כל יום בו הוא אינו כשיר לעבוד הם בגובה 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של הנפגע בשלושה חודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, מחולקים ל- 90. מקסימום דמי הפגיעה ליום הם 1,114.38 שקל נכון לשנת 2020. דמי פגיעה חייבים במס, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
הליך קבלת דמי הפגיעה אינו אוטומטי, ודורש מילוי טפסים באתר הביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
לסיכום
כפי שראיתם במאמר זה, ניתן לקבל תגמול על ימי העבודה אותם פספסתם עקב תאונת דרכים עוד לפני סיומו של הליך המשפטי וקבלת פיצויים בסופו. אם לאחר קריאת מאמר זה נותרו לכם שאלות, או אם אתם או מי מיקיריכם נפגע בתאונת דרכים ואיבד את כושר עבודתו בעקבותיה, אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבל מאיתנו שירות אמין, ויעיל ועוטף.
