שאלת הפיצויים בגין תאונת עבודה היא השאלה המרכזית ביותר שנשאלת במקרים של נזקי גוף ובצדק – הרי מדובר בתחום מורכב, סבוך, עמוס תקנות, חריגים לתקנות ומקרים מיוחדים כך שקשה להבין מהו גובה הפיצויים שאנו צפויים לקבל, מי משלם אותם וכיצד דורשים אותם. במאמר זה נתייחס להליכי תאונת עבודה פיצויים הניתנים במסגרתה והגופים המשלמים אותם.
את חבות הפיצויים בעקבות תאונות עבודה ניתן לחלק לשני מישורים מרכזיים – האחד הוא המוסד לביטוח הלאומי שאליו זכאי לפנות כל נפגע עבודה והשני הוא המעסיק או צד ג' שעילה לפיצויים תתקיים כלפיו רק אם התאונה נגרמה בעקבות התרשלות.
המבוטחים בביטוח נפגעי עבודה בביטוח הלאומי
- עובדים שכירים למעט עובדי שירותי הביטחון.
- עובדים עצמאיים שרשומים כעצמאים שעונים להגדרת המוסד לביטוח הלאומי.
- אזרחים שנמצאים כעת בשיקום מקצועי או הכשרה מקצועית במקום המאושר לכך על פי התקנות.
- אזרחים שנבחנים על פי חוק שירות התעסוקה או חוק החניכות ובשעת הבחינה בלבד.
- אזרחים המתאמנים לפי חוק שירותי עבודה בזמני חירום.
- עצירים ואסירים שעובדים בעבודה מיוחדת.
- נערים ונערות חוסים במעון שעובד בעבודה מיוחדת.
- כל אדם ששכרו עומד בהתאם לחוק.
- עובדים מעבר לים שהם תושבי ישראל וחוזה העבודה שלהם נקשר לישראל.
- עובדים חלקיים, שעתיים, מעת לעת מרצונם, עובדים בכלי טיס ושיט, בשירותים הדיפלומטיים והקונסולריים של מדינות חוץ ועל פי תנאי התקנות.
קבלת פיצויים בגין תאונת עבודה
פגיעה בעבודה יכולה להיות תאונת עבודה של שכיר
תאונות עבודה שהתרחשו תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אצל מעסיק או מטעמו.
תאונת עבודה של עצמאי
מקרה שהתרחש תוך כדי עיסוקו של העובד במשלח ידו ועקב העיסוק במשלח ידו. או מחלת מקצוע – מחלה שהתפתחה כתוצאה מהעבודה (למשל מחלת ריאות בעקבות שאיפת חומר מסוכן) או בהתאם למקרים מיקרו טראומטיים שבהם הפגיעה התרחשה לאורך זמן וגרמה לנזק.
תאונת העבודה מתייחסת גם למקרים שהתרחשו תוך כדי ועקב נסיעה או הליכה של העובד לעבודה, מהעבודה לביתו או ממקום עבודה אחד לשני. בנוסף, אם תאונה זו התקיימה תוך כדי העבודה של הנפגע, אין זה משנה אם הפגיעה נגרמה בתוך מקום העבודה או במקום אחר, למשל במצב שבו העובד היה בחוץ בהפסקת הצהריים שלו.
מה איננו נחשב לתאונת עבודה?
ישנם מקרים שבהם תאונה לא תיחשב כתאונת עבודה:
- כאשר התאונה מתרחשת תוך כדי נסיעה לעבודה או ממנה, אך היו במסגרתה עצירות ביניים או שהנסיעה התבצעה שלא על פי הדרך השגרתית והמקובלת והיא לא נועדה למילוי חובות העובד כלפי המעסיק במסגרת עבודתו (כלומר, לא נסיעת עבודה). חריגים יחידים למקרה זה הם הסעת הילדים למסגרות החינוך או לטובת תפילה בבית הכנסת.
- כאשר העובד נוהג בעצמו ברשלנות ולא על פי ההוראות החוקיות, הנהלים או התקנות הרלוונטיות לעבודתו כמצופה ממנו.
- מקרים של בקע מפשעתי אינם נחשבים תאונת עבודה, למעט במקרה של הוכחת מספר תנאים מצטברים: הבקע הופיע במסגרת מאמץ לא רגיל או פגיעה בקיר הבטן שהתרחשו תוך כדי העבודה, הבקע אילץ את הפסקת העבודה וקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מרגע שהופיע, דווח על כך למעסיק או לביטוח לאומי תוך 72 שעות מהופעת הבקע (מסגרת השעות מתייחסת לימי העבודה בלבד ואיננה רלוונטית לחגים, שבתונים, יום מנוחה שבועי או הסכם חוזי אחר).
- מקרים של ליקויי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש אינם נחשבים לתאונת עבודה, למעט במקרה של הוכחת מספר תנאים מצטברים: העובד היה חשוף לרעש התקפי ומתמשך שעולה על המותר בחוק, העובד בעל כושר שמיעה מופחת של לפחות 20 דציבל בכל אוזן, הוגשה תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעת עבודה תוך שנה מחשיפת הליקוי לביטוח הלאומי.
- טנטון (רעש קבוע באוזניים) לא נחשב פגיעה בעבודה למעט במקרה של הוכחת מספר תנאים מצטברים: העובד חשוף לרעש התקפי ומתמשך העולה על המותר בחוק, תדירויות השמע הגבוהות (3,000 ו-4,0000 מחזורים לשנייה) פחתו ב-25 דציבל לפחות בכל אוזן, הטנטון מתועד בפניות חוזרות שוב ושוב לרופא עוד מהתקופה שבה העובד פעל בעבודתו כרגיל.
אילו פיצויים מתקבלים מתאונת עבודה?
ככלל, הפיצויים מתאונת עבודה נועדו לכסות על התקופה שבה העובד נעדר מעבודתו ולכן לא התפרנס. לפיכך הפיצויים ניתנים בתביעות פגיעה מעבודה על סמך תלושי המשכורת האחרונים, כאשר בתביעות מול חברות הביטוח הפרטיות הם יינתנו גם על בסיס ראשי נזק ואחוזי הנכות שנקבעו למבוטח.
דמי פגיעה
דמי הפגיעה משולמים על ידי הביטוח הלאומי במשך 90 הימים הראשונים מיום התאונה. סכום זה מתבסס על ממוצע השכר בשלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש התאונה כפול תעריף הביטוח הלאומי לכל יום אשפוז, חלקי 90.
קצבת נכות מעבודה
עובדים שנותרו עם נכות וכבר שולמו להם דמי הפגיעה רשאים לתבוע נכות מעבודה ששיעור הנכות שנקבע בה יכריע את גובה הקצבה שתשולם. נכות בשיעור 20% ויותר מקנה גמלה חודשית, כאשר נכויות בשיעור 9%-19% מקנות סכום פיצויים חד פעמי. נכויות בשיעור 0%-8% אינן מקנות דבר.
פיצויים מהמעסיק
כאמור, אם מקום העבודה או המעסיק עצמו התרשלו והדבר גרם לתאונת העבודה באופן שהוכח, יתקבלו פיצויים שגובהם ייקבע על פי החלטת שופט בית הדין לעבודה. אם למעסיק ישנו ביטוח חבות מעבידים, הליך התביעה יהיה מול חברת הביטוח המבטחת את המעסיק בביטוח זה ובמידה וקיימת מחלוקת, רצוי להסתייע בעורך דין שיסיים את ההליך בפשרה יעילה.
פיצויים מהביטוח הפרטי
אדם שמבוטח באופן פרטי או קבוצתי (גם אם זהו ביטוח שנוצר במקום העבודה) בביטוח המכסה נזקים מעבודה כמו ביטוח בריאות, נכות מעבודה, אובדן כושר עבודה וכיוצא בזה זכאי לתבוע את גובה הפיצויים האמור בפוליסה ולקבל את הסכום הכספי מכל ביטוח שהופעל ובאופן מצטבר ללא קיזוז.
פיצויים מצד ג'
כאשר הרשלנות נגרמת כתוצאה משהות במוסד כלשהו, כמו הדואר למשל שבו העובד ביצע שליחות כלשהי מטעם עבודתו, או החליק במסעדה על רצפה רטובה שעה שניסה להזמין לעצמו ארוחת צהרים, הרי שתביעת הנזיקין תוגש כלפי אותו צד ג'. גם כאן מומלץ להסתייע בעורך דין שיוכל לפעול באופן מקצועי ומהיר מול הגורם הנתבע.
פיצויים מקרן הפנסיה (פנסיית נכות) או ביטוח המנהלים
נפגעי עבודה שנקבע להם אובדן כושר עבודה זמני או קבוע, חלקי או מלא, זכאים לקבלת פנסיית נכות מחברת הביטוח שבה נמצאת קרן הפנסיה שלהם. בנוסף ניתן לתבוע את ביטוח המנהלים המספק כיסוי באופן רחב יותר.
זכויות נוספות בעלות ביטוי כלכלי
אדם שנפגע בתאונה באשר היא, נקלע להוצאות כלכליות רבות ולכן אחת הזכויות החשובות שעומדת לנפגעי העבודה היא קבלת הטיפול הרפואי בחינם כולל אשפוז, פינוי באמבולנס, מכשירים וציוד עזר רפואי, תקופת החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי.
הנפגע יוכל להתפנות לכל בית חולים, קופת חולים או מרפאת חירום ולהגיש בדיעבד טופס דיווח על התאונה שחתום מהמעסיק כדי שהביטוח הלאומי יכסה את עלויות הטיפול.
זכאות נוספת המתקבלת לנפגעי עבודה היא שיקום מקצועי שניתן מטעם קופת החולים שבה חבר העובד ותתאים לנפגעים שאינם מסוגלים לעסוק בעבודתם הקודמת וזקוקים להכשרה מתאימה כדי למצוא עבודה שהולמת את מצבם.
אנו ממליצים בכל מקרה של תאונת עבודה להתייעץ טרם הגשת תביעת הפיצויים עם עורך דין תאונות עבודה, שיבדוק את המקרה לגופו ויצביע על דרכי הפעולה המתאימות ביותר עבורו.
