פגיעת מיקרוטראומה במסגרת העבודה

פוסט טראומה, פגיעת ראש, אחוזי נכות גבוהים
Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
עורך דין אייל פייפר

עורך דין אייל פייפר

עו”ד אייל פייפר בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין.

רוצה להתייעץ?
ליצירת קשר נא למלא פרטיך
ונציג ייצור קשר עימך בהקדם!

מהי פגיעת מיקרוטראומה במסגרת העבודה?

כל אדם שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לפיצויים וזכויות שונות מהביטוח הלאומי.

תאונות עבודה עשויות להתרחש בכל רגע נתון ובדרכים שונות ומגוונות, כגון: תאונת אופנוע כשליח, מנקה שמחליק על הרצפה, עובד שנופל מסולם, בעיות שמיעה עקב רעש חזק בעבודה, מחלות שנגרמו עקב עבודה, תאונת דרכים, פגיעות פיזיות, פגיעות נפשיות ועוד.
על מנת לזכות בזכויות מהמוסד לביטוח הלאומי לאחר תאונת עבודה צריך לפעול לפי החוק וסדר השלבים על פי הוראות הביטוח הלאומי.
הליכי תביעת פגיעה בעבודה עשויים להיות כרוכים בהרבה בירוקרטיה ולקחת זמן רב, ולכן חשוב לדעת כיצד להתנהל ואיך לפעול על מנת לקבל את מירב הזכויות המגיעות לכם.

אך טרם הפניה למוסד לביטוח לאומי, חשוב לאבחן את הפגיעה שנגרמה לכם, להבין איך היא מוגדרת בחוק ואיך ניתן להוכיח שאכן מדובר בפגיעה העולה לכדי תאונת עבודה המזכה אתכם בפיצויים.

לא הרבה מודעים לעובדה שמלבד “פגיעת עבודה” המנויה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, יצרה הפסיקה פגיעה נוספת המכונה “פגיעת מיקרוטראומה” שנחשבת גם היא לתאונת עבודה המזכה בזכויות.

במאמר זה נפרט לכם מהי “פגיעת מיקרוטראומה” וכיצד ניתן לקבל זכויות בגינה.

אך קודם לכן, חשוב לציין שבכדי לקבל את מירב הזכויות בגין פגיעת מיקרוטראומה, מומלץ להיעזר בעורך דין תאונות עבודה או עורך דין לפגיעת מיקרוטראומה, על מנת שיסייע לכם בהליך מול הביטוח הלאומי בדרך הקלה והמהירה ביותר, כך שתקבלו את מירב הזכויות המגיעות לכם בעבור תאונת העבודה שנגרמה לכם.

מהי פגיעת מיקרוטראומה?

פגיעת מיקרוטראומה הינה נזק שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר משלה עד כדי שהצטברותן של כל הפגיעות הזעירות יחד, הביאו בסופו של דבר לנזק רבתי, כלומר לפגיעה עצמה ולאי כושר עבודה.
פגיעה עבודה:

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, קובע כי “פגיעה בעבודה” מורכבת מתאונת עבודה וממחלת מקצוע.
תאונת עבודה היא לרוב פגיעה פיזית פתאומית שהתרחשה לעובד, כגון: תאונת דרכים, פריצת דיסק, חתך עמוק, שבר ביד, שבר ברגל וכו’.

לעומת זאת, מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמה עקב עבודתו של העובד ותנאי עבודתו באופן אשר גרם למחלה מתוך רשימת מחלות המקצוע המנויה בחוק.

מחלה העולה לכדי מחלת מקצוע בהתאם להוראות החוק, היא לא כל מחלה שנגרמה לעובד אלא היא מחלה מתוך רשימת המחלות המנויה ברשימה סגורה של מחלות מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), בחלק א’ וב’ לתוספת השניה, ועל מנת להכיר בה כמחלת מקצוע המזכה בזכויות, יש מספר תנאים שצריך לעמוד בהם.

ניסוח החוק באופן זה יצר קושי ואי צדק למבוטחים שלקו במחלות שנגרמו בעבודה ואך הן אינן תאונות עבודה ואינן נחשבו מחלות מקצוע כיוון שלא מדובר באירוע פתאומי ולא מדובר במחלות המנויות ברשימת מחלות המקצוע.

בשל המצב שנוצר בחוק, עובדים רבים שחלו במחלות ונפגעו עקב עבודתם, נותנו ללא מענה והגנה מתאימה.

פגיעת מיקרוטראומה כיציר הפסיקה:

בעקבות המצב העגום שנוצר והעובדים הרבים שנותרו ללא מענה לפגיעה שנגרמה להם, יצרה הפסיקה את “פגיעת המיקרוטראומה” הקובעת שלא רק נזק שנגרם כתוצאה מתאונה או מחלת מקצוע יחשבו פגיעת עבודה אלא גם נזק שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות, חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר משלה עד כדי פגיעה אחת גדולה.

דוגמאות לפגיעות שהוכרו כפגיעת מיקרוטראומה:

חשוב להבין שלמרות רשימת הפגיעות אשר תוצג להלן, כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו והכרה של הפגיעה מסוימת כפגיעת מיקרוטראומה אצל עובד אחד אינה אומרת שאותה הפגיעה תוכר אוטומטית כפגיעת מיקרוטראומה אצל עובד אחר.

ולכן, ישנה חשיבות גדולה לאופן ניסוח התביעה והגשתה לביטוח הלאומי, שכן במידה ולא ניסחתם נכון את תביעתכם בהתאם לתנאיה של פגיעת מיקרוטראומה, תביעתכם עלולה להידחות.

דוגמאות לפגיעות מיקרוטראומה:

פגיעה עקב עבודות הדרושות אימוץ של כפות הידיים הנקראת “תסמונת התעלה הקרלפית” ויכולים לחלות בה עובדים כגון עובדים שעובדים שעות רבות בהקלדה ומאמצים את שורשי כפות הידיים, עובדי ניקיון שסוחטים סמרטוטים באופן אינטנסיבי אשר גורם לפגיעה בשורשי כף היד ועוד.

פגיעות בגב כגון פריצת דיסק ובלט דיסק הנגרמים לעובדים שעובדים בסבלות, עובדים אשר סוחבים משאות כבדים, עובדים שעובדים על כלים רוטטים, עובדים אשר עבודתם כוללת כיפוף ויישור של הגב וכו’.

פגיעות בברכיים וקרע במניסקוס של עובדים המרימים משאות כבדים, עובדים שעבודתם כוללת פעולה מאומצת של כיפוף ויישור הברכיים.
פגיעה בכתפיים, קרע ברצועות עקב עבודה המצריכה הרמת ידיים כמו נגרים, צבעים ועוד.

כיצד ניתן להוכיח פגיעת מיקרוטראומה?

לא כל פגיעה שנגרמה עקב שורה של מאמצים עשויה להיות מוכרת כפגיעת מיקרוטראומה המזכה בזכויות, אלא יש תנאים שצריך לעמוד בהם בכדי שהפגיעה תוכר כפגיעת מיקרוטראומה.

התנאים שנקבעו על ידי הפסיקה הם:

הוכחת תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות כאשר גורם הכמות הוא גורם מכריע, וככל שמספרם של האירועים שחוזרים על עצמם רבים יותר, כך ישנו סיכוי סביר יותר שמדובר בפגיעת מיקרוטראומה:

על העובד להוכיח שמדובר בתולדה של תאונות זעירות, חוזרות ונשנות שכל אחת מהן תרמה את תרומתה להתוות הנזק. מדובר בתנועות זהות או דומות במהותן, אין צורך בזהות מוחלטת אלא רק בדמיון במהותן.
רצף של תנועות זהות או דומות, כלומר אם מדובר בתנועות שונות ומגוונות הפגיעה לא תחשב כמיקרוטראומה.
התנועות פעלו על מקום מוגדר בגוף, מאמצים פיזיים ותנועות שפעלו אחד אחר השני על מקום ספציפי בגוף.
קביעה על ידי רופא כי אכן מדובר במקרה הנכנס תחת הגדרת המיקרוטראומה.
על הרופא לקבוע האם הנזק נגרם בשל: צירוף של פגיעות קטנות בעלות אופי תאונתי והצטברותן של הפגיעות יחד גרמו לנזק ממשי בלתי הפיך.
קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין העבודה עצמה.

איך מבררים ומוכיחים את התשתית העובדתית של פגיעת המיקרוטראומה?

על מנת להוכיח ולגרום לכך שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה כפגיעת מיקרוטראומה, יש להוכיח את התשתית העובדתית כאמור בסעיף 1 לעיל, אך איך עושים זאת?

על מנת להוכיח את התשתית העובדתית, על העובד להוכיח תיאור מקיף ומדויק של עבודתו באופן הכולל פירוט סדר היום מתחילתו ועד סופו, פירוט על העבודות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו, פירוט התנועות שמבצע העובד בכל אחת מפעולותיו, פירוט תדירותן של אותן פעולות במהלך יום עבודתו, כמה פעמים מתבצעת כל פעולה וכמה זמן בממוצע מתבצעת כל פעולה.

יש לבחון האם ניתן לבודד תנועה מסוימת חוזרת ונשנית המבוצעת על ידי העובד מתוך מכלול הפעולות שהוא מבצע ועוד.

כמובן שעל מנת לבחון זאת ולעשות זאת בדרך הטובה ביותר, מומלץ להיעזר בעורך דין תאונות עבודה שמתמחה בפגיעות מיקרוטראומה על מנת שידע לכוון אתכם ולהוכיח את פגיעת המיקרוטראומה שנגרמה לכם בדרך הטובה ביותר.

קביעת הקשר הסיבתי על ידי רופא מוסמך:

לאחר איסוף כלל הנתונים וקביעת התשתית העובדתית, יועבר התיק לרופא מוסמך לקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של העובד כפי שפורטו בתביעתו, לבין הפגיעה שנגרמה לו במידת סבירות של לפחות 50%.

על הרופא לבדוק את מידת ההשפעה של תנאי העבודה ומידת תרומת העבודה ואופן העבודה לנזק שנגרם, בהשוואה לגורמי סיכון אחרים ואישיים של התובע שאינם קשורים לעבודה.

לאחר קביעתו של הרופא, תיבחן תביעתו של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר יקבע את שיעור אחוזי הנכות המתאימים למצבו של התובע ובהתאם לכך, את הזכויות שעליו לקבל.

למה חשוב להיעזר בעורך דין לתאונות דרכים בתביעת פגיעת מיקרו טראומה?

כפי שראינו לעיל, כאשר מדובר בפגיעת מיקרוטראומה, על התובע להוכיח את תביעתו לפי מספר שלבים ותנאי ההוכחה שנקבעו בפסיקה.

בפני התובע עומדת האפשרות לעשות זאת לבדו אולם, כאשר מדובר בפגיעת מיקרוטראומה, מומלץ להיעזר בעו”ד ביטוח לאומי מנוסה שידע כיצד להוכיח את תביעתכם בדרך המיטבית ביותר שתוביל לפיצוי המקסימלי שבאפשרותכם לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

רוצה להתייעץ? ליצירת קשר נא למלא פרטיך ונציג ייצור קשר עימך בהקדם!

Call Now Buttonהתקשרו עכשיו