דלקת פרקים היא שם כולל למחלות רבות, כמו למשל: פסוריאזיס ארטריטיס, פיברומיאלגיה, לופוס ועוד, כאשר המשותף לכל המחלות הללו היא פגיעה במפרקי הגוף, שגורמת לכאב ולסבל רב. עוד משותף לכל המחלות הללו הוא הסכנה לאובדן כושר עבודה בעקבות דלקת הפרקים עם התקדמות המחלה, שהיא בדרך כלל כרונית. מה המשמעויות של אובדן כזה? כיצד ניתן להתמודד איתו? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.
מהו אובדן כושר עבודה בעקבות דלקת פרקים?
עוד לפני שנפתח בהסבר בדבר משמעויותיו של אובדן כושר עבודה והדרכים השונות להתמודד עימו, יש להסביר מהו בכלל אובדן כושר עבודה שנגרם בעקבות דלקת פרקים. את זאת נעשה באמצעות הבהרת שני מושגים: אובדן כושר עבודה ודלקת פרקים.
מושג ראשון: אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה הוא מצב בו נכות רפואית שממנה סובל אדם מובילה גם לנכות תפקודית, הפוגעת ביכולתו של הסובל ממנה לעבוד כמו כל אדם רגיל, או כמו שהוא עצמו עבד קודם לפציעה או למחלה שגרמה את הנכות.
אובדן כושר עבודה יכול שיהיה מלא, כלומר שהנכות התפקודית של האדם גבוהה מ-75%, ולמעשה אין הוא יכול לעבוד ולהשתכר כלל, ויכול שיהיה חלקי, כלומר הנכות התפקודית של האדם היא בין 25% ל-75%, והוא יכול לעבוד ולהשתכר באופן חלקי בלבד.
עוד חשוב לדעת כי אובדן כושר עבודה יכול להיות זמני, בעקבות מחלה שאיננה כרונית או בעקבות פציעה למשל, ויכול להיות קבוע, בעקבות מחלה כרונית או פציעה שהותירה נכות רפואית קבועה.
מושג שני: דלקת פרקים
דלקת פרקים, או בשמה הרפואי – ארתרופתיה, היא כאמור שם כולל למספר מצבים רפואיים שונים, שהמשותף לכולם הוא כאבים במפרקי הגוף.
לעיתים היא נובעת ממחלות של רקמת החיבור, כמו לופוס או דלקת פרקים שיגרונית, לעיתים ממחלות מטבוליות, לעיתים ממחלות ניווניות, ולעיתים בכלל ממחלה שהתסמין העיקרי שלה הוא פגיעה במערכת גוף אחרת, והדלקת היא רק תסמין משני.
מדובר לרוב במחלה כרונית, שעשויה אף להידרדר עם השנים, במיוחד בהיעדר טיפול נכון. כאשר הידרדרות כזאת עשויה כמובן להביא למצב של אובדן כושר עבודה של הסובל ממנה, באופן מלא או חלקי.
גם שגרת הטיפול בדלקת פרקים כרונית עשויה להוביל בפועל לאובדן כושר עבודה מסוים, שכן לעיתים היא דורשת שינוי של ממש בהרגלי החיים, וזאת במטרה שהמטופל יאמץ אורח חיים חדש ששומר על בריאות המפרקים. מכאן ניתן להבין את הקשר ההדוק והשכיח בין דלקת פרקים לאובדן כושר עבודה.
משמעויותיו של אובדן כושר עבודה
משמעויותיו של אובדן כושר עבודה משתנות כמובן עם הנסיבות: האם מדובר באובדן כושר עבודה מלא או חלקי? האם מדובר באובדן כל יכולת לעבוד או רק באובדן של העבודה הקודמת בה עסק אותו אדם? האם מדובר באדם מבוגר ובעל משפחה או שמדובר בילד צעיר?
בכל מקרה, בכל אחת מהאפשרויות הללו התוצאות עשויות להיות קטסטרופליות, כאשר השינוי הוא אך ורק במידת הקטסטרופה. בכל מקרה, בכל אחת מהאפשרויות הללו ברור כי האדם שחווה את אובדן כושר העבודה זקוק לסיוע כלכלי.
את הסיוע הזה ניתן להשיג במספר דרכים שונות, חלקן סותרות זו את זו וחלקן משלימות זו את זו. נדון בהן להלן.
אפשרות ראשונה: הגשת תביעה לביטוח לאומי
האפשרות הראשונה העומדת בפני מי שאיבד את כושר העבודה שלו בעקבות דלקת פרקים היא הגשת תביעה לביטוח לאומי. אפשרות זו מתחלקת למעשה לשתי אפשרויות שונות, אשר כל אחת מהן מתאימה לנסיבות אחרות:
תביעה לקצבת נכות כללית
האפשרות הראשונה היא הגשת תביעה לקצבת נכות כללית. קצבה זו מיועדת לכל אדם שאיבד את כושר עבודתו, באופן מלא או חלקי, ולבד שנקבעה לו נכות תפקודית העולה על 25%.
הסיבה שהובילה לאובדן כושר העבודה אינה משנה במקרה הזה, וכך גם אדם שהתגלה כחולה דלקת פרקים כבר בילדותו יוכל להגיש תביעה לקצבת נכות כללית עם הגיעו לגיל 18, זאת על אף שלמעשה מעולם לא היה לו כושר עבודה מלא, ולכן הוא לא באמת איבד אותו.
חשוב לדעת כי קצבת הנכות הכללית איננה גבוהה, ועומדת כיום על מקסימום של 3,321 ₪, ולכן אם אפשר, כדאי לשלב את התביעה הזאת בתביעה נוספת, מול חברת הביטוח, כפי שיפורט להלן.
תביעה לקצבת נכות מעבודה
במקרה בו יכול המבוטח להוכיח כי דלקת הפרקים נגרמה לו עקב עבודתו, למשל בעקבות ביצוע פעולות סיזיפיות חוזרות ונשנות במשך שנים, ייתכן שהדבר יוכר לו כמחלת מקצוע. הכרה במחלת מקצוע מאפשרת לו להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה, שהיא קצבה גבוהה יותר מקצבת הנכות הכללית.
אפשרות שנייה: הגשת תביעה לחברות הביטוח
האפשרות השנייה שעומדת בפני מי שאיבד את כושר עבודתו בעקבות דלקת פרקים היא הגשת תביעה לקבלת קצבה מחברת ביטוח. גם אפשרות זו מתחלקת למעשה לשתי אפשרויות שונות, וסותרות זו את זו:
הגשת תביעה לקרן הפנסיה
האפשרות הראשונה, והרלוונטית בפועל ליותר אנשים, היא הגשת תביעה בגין אובדן כושר עבודה לקרן הפנסיה שבה כלול גם ביטוח אובדן כושר עבודה. למעשה, כל אדם עובד היום המפריש לפנסיה מבוטח גם בביטוח אובדן כושר עבודה, ולכן כמעט כל אדם יכול לנקוט בדרך פעולה זו.
הקצבה החודשית שניתן לקבל מקרן הפנסיה עומדת על מקסימום של 75% ממשכורתו החודשית הממוצעת של המבוטח בשנה שקדמה לאובדן כושר העבודה, וזאת כמובן רק כאשר נקבעו לו שיעורי נכות תפקודית של 100%.
אם נקבעו שיעורים נמוכים מכך, יקבל המבוטח קצבה על פי החלק היחסי מתוך המקסימום האפשרי.
הגשת תביעה לחברת ביטוח חיצונית
בנוסף לביטוח אובדן כושר העבודה שמעניקה קרן הפנסיה, יש אנשים שמבוטחים בביטוח אובדן כושר עבודה בחברת ביטוח חיצונית אחרת.
בכל מקרה חשוב לדעת כי אין טעם להחזיק בשני ביטוחים כאלו בו זמנית, שכן לעולם הקצבה הכוללת של הסובל מאובדן כושר עבודה מחברות הביטוח השונות לא יכולה לעלות על 75% משכרו קודם לאובדן.
מי שבכל זאת מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה חיצוני לקרן הפנסיה חשוב שיבדוק את פרטי הפוליסה שלו, שכן לעיתים ביטוח כזה מכסה אך ורק אובדן כושר עבודה מלא, ולא אובדן חלקי, ולעיתים הוא מכסה רק מצבים בהם המבוטח אינו מסוגל לעבוד בשום עבודה אחרת, ולאו דווקא מצבים בהם המבוטח אינו יכול לעבוד דווקא בעבודתו הקודמת.
הפרטים הללו נראים כרגע מלאים ועמוסים, אך למעשה מדובר בפרטים חשובים מאוד, שיש לשים לב אליהם בעיון בעת החתימה על הפוליסה, שלא תגלו חלילה בסופו של דבר שאתם לא מבוטחים כמו שחשבתם.
התנהלות מול חברות הביטוח
נקודה חשובה ואחרונה לסיום נוגעת לצורת ההתנהלות מול חברות הביטוח השונות, בכללן גם הביטוח הלאומי. חשוב להבין כי מדובר בחברות בעלות אינטרס עסקי מובהק, ועל כן יש לעבוד מולן בתחכום ובמקצועיות על מנת להשיג את המבוקש.
אופן פעולה כזה ייתכן לרוב רק באמצעות שכירת שירותיו של עורך דין המיומן בתביעות אובדן כושר עבודה, וממש לא מומלץ לנסות להסתדר לבד אם אינכם שוחים בחומר המשפטי והמקצועי הנחוץ לשם כך.
