נהיגה ברכב היא התנהגות מסוכנת, שיכולה להוביל לתאונות מצערות שיגרמו לפגיעה בגוף וברכוש. חברות ביטוח רבות, וכן המחוקק של מדינת ישראל, זיהו את הסיכון הגלום בהתנהגות זו, ויצרו בשל כך הסדרים שונים ומגוונים בהקשר של תביעת ביטוח – תאונת דרכים.
הסדרים אלו נועדו כולם לבטח נזקים שונים שיכולים להיווצר בעקבות הנהיגה, שמתחלקים באופן כללי לשתי קטגוריות עיקריות – ביטוח חובה וביטוח מקיף, שמאפשרות שניהן לבעלי הרכבים לבחור לבטח את עצמם מנזקי הנהיגה מראש, וזאת על ידי תשלום של סכום סמלי (יחסית לסכום הנזק הכולל) באופן חודשי לחברת הביטוח, שתפצה אותם על מלוא נזקם בבוא העת אם חלילה יהיו מעורבים בתאונה.
במאמר זה תוכלו לקרוא על ההסדרים השונים הללו, על המושג "תאונת דרכים" לצורך הגדרת פוליסות הביטוח השונות, ועל הליך התביעה של הביטוח, שכולל בתוכו הליך משפטי לא פשוט כלל וכלל.
מהי תאונת דרכים לפי פוליסת הביטוח?
פוליסות הביטוח שונות אלו מאלו במספר מאפיינים, שקשורים להעדפותיהן של חברות מסויימות ולצורך שלהן להישאר תחרותיות בשוק המציע מוצר אחיד יחסית.
למרות קביעה זו מושג תאונות הדרכים נשאר בדרך כלל זהה בין חברות הביטוח, וזאת בשל חקיקה מנחה בתחום, שנועדה להבטיח את זכויות המבוטחים, ולוודא כיסוי לסיכונים שהמדינה מעדיפה לפזר בצורה אחידה בין כלל הנהגים, כמו סיכון הפגיעה בגוף במהלכה של תאונות דרכים.
ההגדרה בחוק למושג תאונת דרכים לצורך ביטוח החובה
ההגדרה הכתובה בחוק הפלתד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) למושג "תאונת דרכים" רחבה ממה שנדמה לנו משמיעה ראשונה, וכוללת בתוכה כל מקרה של "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" – אירוע בעל אופי תאונתי, הממוקם במקום ובזמן, שנוצר בו נזק לגופו של אדם, על ידי רכב המונע בכוח מכני, על פני הקרקע, שעיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, עקב שימוש באותו הרכב (שיכול לכלול בתוכו גם כניסה ויציאה, טיפול ברכב ועוד) למטרות תחבורה – נסיעה ממקום למקום.
משמעות קביעה זו היא שפוליסת ביטוח החובה של הרכב כוללת בתוכה כיסוי לכל תאונה שמתרחשת המותאמת להגדרה, גם אם היא שונה מהתרחיש אותו אנו מדמיינים כאשר אנו שומעים את המושג "תאונת דרכים", וכוללת בתוכה גם מקרים של חלקי רכב שהתנתקו מהרכב במהלך נסיעה ופגעו בעובר ושב, מקרים של שימוש ברכבים "דו תכליתיים" כמו מנופים ומזלגות כאשר אלו לא היו בתנועה ועוד.
אנו ממליצים לכל מי שנפגע באירוע בו היה מעורב רכב מכל סוג לברר את עמידתו בהגדרת המושג "תאונת דרכים", וזאת משום שבמקרה בו הגדרה זו אכן תקפה התביעה אל מול הביטוח פשוטה בהרבה, ולא יהיה ניתן לתבוע את הנהג בדרכים חלופיות.
ההבדל בין ביטוח החובה לביטוח המקיף
ביטוח חובה
ביטוח החובה (בהתאם לשמו) הוא ביטוח שכל נהג במדינת ישראל מחוייב להחזיק בו עבור רכבו, וכן כזה שמכסה כל נזק גוף שנוצר במהלך תאונת דרכים, כולל תשלום על הוצאות רפואיות, הפסד ימי עבודה, פגיעה בכושר ההשתכרות ועוד.
תוכנו של ביטוח זה מוסדר בחוק הפלתד ושונה אך במעט בין חברת ביטוח לחברת ביטוח, כשהשינויים הקיימים בשוק הם מינוריים ביותר, וקשורים בדרך כלל לגיל הנהג המבוטח, זהותו (אם מדובר בביטוח פרטני), מקרי קיצון שאינם מבוטחים (כמו נהיגה בשכרות) ועוד.
ביטוח מקיף
בניגוד לביטוח החובה, רכישת פוליסת ביטוח מקיף נתונה לשיקול דעתו של הנהג, וזאת משום שהביטוח המקיף מכסה נזקים פחות חשובים למחוקק – נזקי רכוש.
הנזקים שמכוסים תחת פוליסת הביטוח המקיף יכולים להשתנות מאוד בין ביטוח לביטוח (בהתאם לפוליסה הספציפית שנרכשה והיקף הכיסוי של חברת הביטוח) אך כוללים בתוכם בדרך כלל כיסוי לנזקים שנגרמו לרכב המבוטח בעת התאונה, נזקים שנגרמו לרכבו של אחר כאשר הנהג המבוטח היה אחראי לגרם התאונה ונזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מגניבתו, עד לכיסוי "טוטל לוס" בשווי ערכו של הרכב לפי מחיר המחירון.
את מי ניתן לתבוע במקרה של פגיעה?
פגיעה בגוף
הסדר הפלת"ד קובע באופן ברור את הגורמים שניתן לתבוע לצורך קבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו בתאונות דרכים מהסוג אותן הוא מכסה, וזאת לפי זהות הנפגע:
נהג ברכב
מי שנהג ברכב בעת התרחשות התאונה יהיה זכאי לתבוע אך ורק את ביטוח החובה שלו, וזאת גם אם הוא לא היה האחראי על התאונה, אלא רק נפגע מרשלנותו של אחר.
נוסע ברכב
מי שנפגע בתאונת דרכים בעת שהיה נוסע ברכב זכאי לתבוע את ביטוח החובה של הנהג ברכב בו הוא נסע, וזאת גם אם הנהג לא היה האחראי על התאונה.
הולך רגל שנפגע
הולך רגל שנפגע בתאונות דרכים זכאי לתבוע פיצויים מכל הנהגים שהיו מעורבים בתאונה, וזאת גם אם אחד הנהגים לא פגע בו כלל, אלא פגע ברכב אחר שפגע בו לאחר שסטה מדרכו.
פגיעה ברכוש
ניתן לתבוע פיצוי כספי בגין נזקי רכוש לרכב שנגרמו בעקבות תאונת דרכים רק ממי שהיה אחראי על קיומה של התאונה (הנהג האחראי), ולא ממי שהיה שותף פאסיבי לתאונה או נפגע בתאונה בשל רשלנותו של אחר. בניגוד לנזקי גוף, אותם חייב כל נהג לבטח במסגרת הביטוח החובה על רכבו, נזקי רכוש אינם מבוטחים באופן אוטומטי ולכן זהות התובע תלויה במידה רבה במסגרת הביטוח של הנהג האחראי על התאונה.
הביטוח שחשוב לצורך עניינו הוא "ביטוח צד ג'", שמבטח את הפגיעות שנהג הרכב מייצר בצדדים שלישיים (במקרה זה הרכב שנפגע) ומאפשר לנהג שרכבו נפגע לתבוע לא רק את הנהג האחראי, אלא גם את חברת הביטוח שלו.
תביעות הביטוח שלי או של הנהג שפגע בי?
בנוסף לתביעת הנהג האחראי לתאונה רשאי גם כל נהג לתבוע את חברת הביטוח המקיף שלו ולקבל ממנה פיצויים על נזקו, כאשר תביעה מסוג זה אינה מומלצת למי שנפגע בתאונה בה הוא לא היה הגורם האחראי, וזאת משום שתביעות אלו מייקרות את מחיר הביטוח שלא לצורך.
מה עליי לעשות אם הנהג שפגע בי לא היה מבוטח?
מי שנפגע על ידי נהג שלא היה מבוטח יכול לתבוע את הביטוח הסטטורי (קרנית) (במקרה של תאונות שגרמו לנזקי גוף) או את הנהג הפוגע עצמו (במקרה של תאונות שגרמו לנזקים לרכוש), וזאת בתקווה שתביעה זו לא תוביל לחדלות פירעון.
האם כדאי לי לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה בתחום?
תביעות ביטוח הן אומנם תביעות פשוטות אך גם כאלו שדורשות יכולות משפטיות, בעיקר בשל זהות הצד שכנגד – חברות הביטוח, שחקן חוזר בעולם המשפט.
שכר הטרחה בתביעות על נזקי גוף מוגבל על פי חוק לעד 8% מהסכום ששולם לתובע (במקרה של פשרה מחוץ לבית המשפט), עד 11% מהסכום (במקרה של פשרה לאחר הגשת התביעה) ועד 13% מסכום התביעה הסופית (במידה והוגשה תביעה שנוהלה עד מתן פסק הדין), כאשר סכום הפיצוי הסופי כולל בתוכו (על פי רוב) גם את שכר הטרחה כרכיב בתוכו.
נתונים אלו הופכים את ההמלצה לשכור עורך דין לכמעט מובנת מאליה, וזאת משום שהיא אינה עולה לתובע דבר בפועל, ויכולה לשלול את זכאותו לפיצויים אם לא תמומש.
צריכים להתייעץ בנושא תביעת ביטוח בעקבות תאונה? פנו עכשיו לעורך דין פייפר כהן, עו"ד תאונות דרכים, לקבלת ייצוג וליווי לאורך התהליך.
