עד לשנת 1975 הוסדרו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בפקודת הנזיקין הרגילה – שפיצתה נהגים, נוסעים והולכי רגל שנפגעו בתאונות רק במצבים בהם התקיימה עילה מעילות הפקודה – שהנפוצה ביניהם היא עוולת הרשלנות. לפניכם הכל על תקנות הפלת"ד – תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
תקנות הפלת"ד – היבט כללי
מצב זה הוביל לתת פיצויים, ולכך שנפגעי תאונות דרכים רבים, שלא הצליחו להוכיח את עילות העוולה הרבות, נותרו חסרי כל לאחר הליכים משפטיים ארוכים ומפרכים. בשל כך, ובכדי לייצר פתרון סוציאלי מתאים לגל העולה של תאונות הדרכים, יצר המחוקק הסדר ייחודי, הסדר הפלת"ד, שנועד לתת מענה לכלל המצבים הללו, ולהבטיח פיצוי, גם אם חלקי, לכל נפגע בתאונה. מאמר זה יעסוק בהסדר הפלת"ד, ייחוד העילה הטמון בו, ההגדרות בהם הוא עוסק והפיצויים אותם הוא מעניק.
העקרונות בבסיס החקיקה
כפי שנכתב לעיל, מטרת החוק לקביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים הייתה מציאת פתרון לבעיית תת הפיצוי לנפגעים.
מטרה זו משתקפת במידה רבה בחוק עצמו, שהותאם ונוסח כך שיוכל להבטיח "פיצוי לכל אך לא הכול" – פיצוי לכל נפגע תאונות דרכים באשר הוא (מלבד חריגים מעטים), אך גם פיצוי מתוחם ולא מלא, וזאת כדי לייצר פיצוי אחיד לכולם, לקבוע מחיר שוק ברור לביטוח החובה של נהגי מדינת ישראל, ולאפשר הליכי משפט קצרים וממוקדים, שיאפשרו לנפגעים לחזור לחייהם בהקדם האפשרי ולהתחיל את הליך השיקום המפרך הצפוי להם.
אחריות מוחלטת
החוק מציב משטר של אחריות מוחלטת ללא אשם תורם – מאפשר לכל נפגע לקבל פיצוי על פגיעותיו הפיזיות גם אם הנהג שפגע בו לא התרשל ונהג לפי החוק, וגם אם הוא עצמו היה אחד הגורמים המכריעים לתאונה.
ביטוח חובה
קשה לנו לדמיין מצב בו צודק להכריח אדם שלא עשה דבר פסול לשלם פיצויים למי שהוא פגע בו, גם אם האדם שנפגע היה אשם לחלוטין, ולכן, כדי לאפשר הסדר זה, מציב החוק חובת ביטוח לכל נהג במדינת ישראל (ביטוח החובה המוכר לנו היטב), שכולל בתוכו פוליסה שמכסה כל נזק גוף שנגרם לנהג ולכל מי שנפגע בתאונה בה היה מעורב.
ביטוח זה הוא תנאי מקדים לנסיעה ברכב, כאשר נהג שאינו מבוטח עובר על החוק, ולא יפוצה על פגיעותיו (כפי שניתן לראות בהמשך).
ייחוד עילה
כל תביעה לפיצויים על נזק פיזי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים יכולה להיתבע רק במסגרת חוק זה (מלבד אלו שלא עומדות בתנאים אותם הוא מציב), וזאת כדי לאפשר לחברות הביטוח לייצר ביטוח אחיד לכולם לפי תקרת הפיצויים המוסדרת בחוק.
הקמת הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית)
בכדי להתמודד עם מצבים בהם נהגים לא מבוטחים מבצעים תאונות דרכים, מסדיר החוק גם את הקמתה של "קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שנועדה להעניק כיסוי ביטוחי מלא גם עבור אלו שלא רכשו ביטוח לעצמם, ולפצות את מי שנפגע מאותו הנהג כך שלא יישאר אדם חף מכל פשע עם ידיו על ראשו רק בשל כך שהנהג שפגע בו לא בוטח כראוי.
מהי תאונת דרכים לפי חוק זה?
ההגדרה הכתובה בחוק למושג "תאונת דרכים" רחבה ממה שנדמה לנו משמיעה ראשונה , וכוללת בתוכה כל מקרה של "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" – אירוע בעל אופי תאונתי, הממוקם במקום ובזמן, שנוצר בו נזק לגופו של אדם, על ידי רכב המונע בכוח מכני, על פני הקרקע, שעיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, עקב שימוש באותו הרכב (שיכול לכלול בתוכו גם כניסה ויציאה, טיפול ברכב ועוד) למטרות תחבורה – נסיעה ממקום למקום.
חזקות מרבות וממעטות – הרחבה וצמצום של ההגדרה למושג "תאונת דרכים"
כהרחבה להגדרה המוצגת לעיל מוסיף המחוקק גם מקרים שלא עומדים בה אך עדיין נחשבים כ"תאונת דרכים", כגון התפוצצות או התלקחות של חלק ברכב, פגיעה ברכב שחונה במקום מסוכן וניצול הכוח המכאני של הרכב (כמו למשל פגיעות ממנוף, שאינו משמש לתחבורה ברגע הפגיעה אלא לצורך הזזת מטען), כל זאת במטרה לאפשר גם לנפגעים בתאונות הללו פיצוי מלא.
כצמצום להגדרה
כצמצום להגדרה זו החריג המחוקק גם מקרים שעומדים בהגדרה, אך שאינם ראויים להיכנס לגדר המושג "תאונת דרכים" כמו מקרים של תאונות שהן בעצם פעולות טרור (החרגה של נפגעי פעולות איבה, שנכנסים לגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות איבה ואינם רלוונטיים לחוק זה), מקרים בהם אדם פגע באדם אחר בעזרת רכבו במתכוון ועוד.
את מי תובעים לפי ההסדר?
הסדר הפלת"ד מאפשר לנפגע תאונת הדרכים שהתרחשה ונכנסה להגדרה שהוצגה לעיל לתבוע את נהג הרכב, את בעלי הרכב (שהתיר לאדם אחר לנהוג) ואת מבטח הרכב (שאצלו רכש הבעלים של הרכב / הנהג ביטוח חובה).
נפגעים שלא מצאו (לאחר שקידה סבירה) את הנהג שפגע בהם, או נפגעים שהנהג שפגע בהם לא היה מבוטח בביטוח חובה / לא זכאי לממש את הפוליסה שלו מטעמים אחרים (כמו פשיטת רגל של המבטח), יכולים לתבוע את "קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) שממומנת על ידי חברות הביטוח ועל ידי המדינה, ונכנסת בנעליו של הנהג הפוגע במהלך התביעה.
באילו מקרים אני לא אהיה זכאי לפיצויים לפי חוק זה?
החוק מציב מספר חריגים לזכאות לפיצויים על פיו, שאינם מכוסים לפי ההסדר ויידרשו לתבוע את הפוגע בהם לפי עוולות הנזיקין הרגילות:
- 1. מי שגרם לתאונה במכוון – פרשנות מצומצמת, כוללת בתוכה רק את מי שרצה בתוצאה של תאונה בעת שגרם להתרחשותה.
- מי שנהג ביודעין ברכב גנוב
- מי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה – מלבד מי שרישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה (עד לשנה הראשונה שאחרי פקיעת הרישיון). הפרת תנאי ברישיון (כמו למשל נהיגה ללא משקפיים כאשר הרישיון דורש משקפיים לנהיגה, או נהיגה ברכב גדול מזה שהותר ברישיון) אינה נכללת בתוך סעיף זה, ועדיין מזכה בפיצוי.
- מי שהשתמש ברכב לצרכי פשיעה ונכנס לתאונה במהלך הפשע – תקף רק על עבירות מסוימות, שהעונש הקבוע בחוק עליהן הוא מעל לשלוש שנות מאסר.
- מי שנהג ללא ביטוח – למעט מקרים בהם הנהג שנהג ללא ביטוח לא ידע או יכל לדעת שזה המצב (כמו למשל אדם שלקח רכב מאחר ולא ידע שהוא אינו מכוסה בביטוח החובה של הרכב)
- מי שהתיר לאחר לנהוג ללא ביטוח – גם כאן יש חריג של אי ידיעה, אלא אם כן אי הידיעה היא לא סבירה.
מהו סכום הפיצויים שאני צפוי לזכות בהם?
מכיוון שמדובר בחוק שעוסק אך ורק בפגיעות גוף, הפיצויים שניתנים במסגרת הפלת"ד הם פיצויים על אובדן כושר השתכרות ועל כאב וסבל – אחוז הפגיעה הפיזית באדם כפי שהיא מתרגמת בפגיעה בהכנסה שלו, יחד עם פיצויים על הסבל שנגרם לו בעקבות התאונה, שנקבעים לפי טבלה מחושבת מראש.
למרות קביעה זו, ובהתאם לרוח הכללית של החוק (פיצוי לכל אך לא הכול), ישנה הגבלה על תקרת סכום הפיצויים שניתן לקבל במסגרת החוק, כך שמי שנפגע בתאונת דרכים ואיבד מכושר השתכרותו יוכל לקבל פיצוי שמחושב לפי שכרו רק אם שכרו הוא עד פי שלושה מהשכר הממוצע בשוק.
לשאלות, ייעוץ או ייצוג משפטי איכותי עבורכם או ליקירכם, מוזמנים לפנות למשרדנו ולקבל שירות יעיל, אמין ומקצועי מעורך דין תאונות דרכים, אשר שלא מתפשר על אף אות או מספר בדפי התביעה.
