סעיף 34 בספר הנכויות של המוסד לביטוח הלאומי מציג את אחוזי הנכות המתקבלים בשל הפרעות במצב הרוח. במאמר זה תמצאו את כל שיעורי הנכות המזכים בגין מצבים המוגדרים תחת סעיף זה, לצד המלצות נוספות שכדאי ליישם טרם הגשת התביעה.
מהם אחוזי הנכות המתקבלים בתביעה לפי סעיף 34 – הפרעות במצב הרוח?
כדי לעזור לך לזהות באופן מדויק את הבעיה הרפואית שלך, ובכך להעריך את גובה אחוזי הנכות שניתן לקבל – צירפנו למושגים המקצועיים הסברים קצרים, פשוטים וברורים. להלן סעיף החוק:
34. הפרעות במצב הרוח
הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה:
(א) באפיזודה מאנית; הפרעה פקטיבית דו–קוטבית; אפיזודה דיכאונית; הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים; הפרעה דיכאונית חוזרת; הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
(1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקודו בלא הגבלה של כושר העבודה – 0%;
(2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה – 10%;
(3) רמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה – 20%;
(4) רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה – 30%;
(5) רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה – 50%;
(6) הפרעה אפקטיבית פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך – 70%;
(7) מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא – 100%
(ב) בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר–חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD ; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
(1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה – 0%;
(2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה – 10%;
(3) רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה – 20%;
(4) רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה – 30%;
(5) רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה – 50%;
(6) מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך – 70%;
(7) מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא – 100%;
הערה: לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות; מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; אורך תקופת הרמיסיה; היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; התפקוד הנפשי והחברתי; כושר העבודה.
מונחים הנוגעים להפרעה במצב הרוח לפי הגדרת סעיף 34
הפרעה במצב רוח – הפרעה שגורמת למצבי רוח משתנים – למשל: דכדוך, עצבנות, עצבות, התקפי בכי, חוסר אונים, פסימיות. הפרעות חרדה – הפרעה חרדתית באה לידי ביטוי בין היתר בפחד מדברים לא ידועים, התקפי פאניקה (דפיקות לב מואצות, נשימה מאומצת)
הפרעות תלויות דחק – הפרעה שמתפתחת עקב טראומה באה לידי ביטוי בתחושות פחד, חוסר אונים, איבוד עניין בחיי היומיום, איבוד הסבלנות. הפרעות סומטופורמיות – הפרעה נפשית עקב טראומת ילדות חמורה, אירועים טראומטיים וחוסר יכולת לבטא מצוקה רגשית עקב תנאים חברתיים שלא מאפשרים ביטויי רגשות. באה לידי ביטוי בדמיונות סרק של מחלות ובעיותת רפואיות שלא קיימות במציאות – מחשבה לא תואמת מציאות.
הפרעות אכילה – הפרעה נפשית שבאה לידי ביטוי בחוסר רצון לאכול אכילה מסודרת – בדרך כלל מדובר על אכילה רגשית – נהוג לחלקן לבולמיה ולאנורקסיה. בולמיה – מצב מסכן חיים – אכילה זלילתית בדרך כלל בסתר ולאחריה הקאות יזומות.
אנורקסיה – מצב מסכן חיים –במצב זה מי שלוקה במחלה מצמצם את כמויות האוכל בדרך כלל בצורה הדרגתית מתוך מטרה לרדת במשקל עד כדי צום וסירוב לאכול. ראיית עולם מעוותת שבה החולה אינו מבחין בדמותו האמיתית אלא בצללית "שמנה" עם רצון לרזון בלתי מציאותי.
אפיזודה מאנית – שינוי קיצוני במצבי רוח – אושר גדול ולאחר מכן חווה החולה עצבות גדולה מאוד. הפרעה פקטיבית דו קוטבית – שינוי קיצוני במצבי רוח (לפחות שניים). אפיזודה דיכאונית – מצב רוח ירוד – בדרך כלל מדובר על אירוע חולף. הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים – מצב רוח ירוד – הפרעה קיימת שמשלבת מאפייני דיכאון עם תסמינים פסיכוטיים – שיפוט מציאות מתעוות. (למשל קושי תפקודי בחיי יומיום, מחשבות שווא, הזיות)
הפרעה דיכאונית חוזרת – מצב שבו תמונת עולם דיכאונית חוזרת ונשנית – מי שלוקה בה חווה בדרך כלל מצוקה גדולה וניכרת. הפרעה אפקטיבית – מונח שפירושו הפרעות נפשיות שבאות לידי ביטוי בפגיעה או שינוי ניכר במצב הרוח או ברגשות.
הפרעות אפקטיביות מתמידות – הפרעות חוזרות ונשנות – לעיתים אפיזודה אחת שיכולה להימשך להמשך תקופה ממושכת ואף מספר שנים במהלכה תמונת העולם של הסובל ממנה מתעוותת , קיימים הפרעות ניכרות במצבי רוח,, תוך מצוקה רגשית גדולה.
חרדה בעתית (פוביה) – הפרעת חרדה – פחד / רתיעה / חרדה ממצב או אובייקט באופן שמשבש את איכות החיים. למשל אגרופוביה – פחד ממקומות ציבוריים – מי שלוקה בה מתקשה / נמנע לצאת מביתו. קלסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים – מי שלוקה בה נמנע ממקומות סגורים כגון: מעליות, מסדרונות – חללים קטנים, צפופים וללא חלונות.
הפרעות חרדה אחרות – סעיף סל – כל מה שלא קיבל הגדרה ספציפית וגורם להפרעת חרדה שמגבילה את התפקוד היומיומי. הפרעה טורדנית כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית) – מחשבות טורדניות , דימויים, ורעיונות לא הגיוניים שהופכים לאובססיה.
הפרעה באה לידי ביטוי בביצוע טקסים חוזרים ונשנים כדי לגרש את המחשבה האובססיביתת למשל: לפני יציאה מן הבית להדליק את האור מספר פעמים חוזר ונשנה, לפתוח ולסגור את הדלת מספר פעמים קבוע לפני יציאה / כניסה ועוד. תגובה לדחק חריג – אירוע מכונן – אירוע קיצוני שבעקבותיו נוצרת תגובה דכאונית חריפה.
הפרעת דחק בתר חבתלתית = פוסט טראומה = PTSD הפרעה פסיכיאטרית חרדתית עקב אירוע נפשי, גופני קשה מאוד. בא לידי ביטוי בפחד, תחושת חוסר אונים, פלאשבקים, התעסקות חוזרת ונשנית באירוע שגרםם לטראומה, חוסר שינה, דופק מהיר, הימנעות מפעולות יומיומיות (למשל אדם שנהג והיה מעורב בתאונה קשה עלול להימנע מנהיגה עקב פחד בלתי רציונלי).
הפרעות הסתגלות – הפרעה שבה קיים חוסר מסוגלות להתמודד עם גורמי לחץ, התמודדת עם מחלה חדשה. למשל אירוע גירושין, שינוי סטטוס בחיים, פיטורים, שינוי מקצוע. מתפתחת בדרך כלל לאחר חוות משבר בחיים. הפרעות דיסוציאטיביות – הפרעת נתק – באה לידי ביטוי בבעיות זיכרון, בעיה תודעתית, בעיית זיהוי או בעיה תפיסתית. במסגרתה מי שלוקה בהפרעה יכול לחוש ריחוק, ניתוק המודע מרגשות, תחושות, וחשיבה.
הפרעות קונברסיביות – הפרעה שמסגרתה חווים החולים תחושות נוירולוגיות כגון שיתוק, עיוורון, רעד, כאבי ראש קשים אולם בבירור רפואי לא מתגלים ממצאים מאמתים את התלונות. הפרעות סומטופורמיות – הפרעה במסגרתה חשים הלוקים בה מגוון בעיות רפואיות ללא ממצאים רפואיים. רמיסיה – נסיגה / הפוגה – תקופה שבה תסמיני הבעיה הרפואית נעלמים באופן חלקי או מלא.
מידע מקדים להגשת תביעה בגין הפרעה במצב הרוח
סעיף 34 למעשה קובע אחוזי נכות על כל הבעיות שמשפיעות על מצב הרוח. ביטוח לאומי מחלק את הפרעות האלו לשתי קטגוריות:
סעיף א – הפרעה דיכאונית והפרעות אפקטיביות.
» סעיף ב – קובע אחוזי נכות במקרים של פוביות, הפרעות חרדה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, תגובה לדחק חריג, פוסט טראומה, הפרעות הסתגלות, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעה סומטופורמית, הפרעות אכילה.
בכל אחת מהקטגוריות נבחנים בין היתר: תדירות ההפרעה, שימוש בתקופות והתדירות, אשפוזים, פגיעה בתפקוד נפשי, חברתי, תעסוקתי.
הוראות:
» אם יש לך הפרעות במצב הרוח, חרדות, הפרעות תלויות דחק, הפרעה סומטופורמית, והפרעות אכילה:
• אם אתה סובל מאפיזודה – מאנית/ דיכאונית, הפרעה – פקטיבית / דיכאונית, אפקטיבית, גש לסעיף (א) ובדוק בשבעת המצבים המפורטים מה מתאים למצבך.
• אם אתה סובל מפוביה, חרדה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, תגובה לדחק חריג, פוסט טראומה, הפרעות הסתגלות, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעות אכילה, גש לסעיף (ב) ובדוק בשבעת המצבים המפורטים מה מתאים למצבך.
» אם המחלה כיום היא בנסיגה מלאה או חלקית ובשנה שקדמה לתביעה המחלה היתה פעילה יותר, הגש מסמכים גם על תקופה זו לצורך קביעת אחוזי נכות זמניים.
הגשת התביעה:
אם אתה סובל מהפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות אכילה והפרעות סומטופורמיות, פוביות, PTSD, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, והפרעות נוספות שנכנסות לסעיף זה תוכל לקבל בין 0% נכות ועד 100% נכות.
זה סעיף החוק עם הסברים ופרשנויות:
(א) אם אתה סובל מאפיזודה מאנית, הפרעה פקטיבית דו קוטבית, אפיזודה דכיאונית, הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים, הפרעה דיכאונית חוזרת, הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות , ייקבעו אחוזי נכות הבאים:
(1) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא בנסיגה מלאה, אינך סובל הפרעה בתפקוד ואתה מסוגל לעבוד בלי מגבלות בכושרך לעבוד שקשורות לבעיה הרפואית בסעיף זה תוכל לקבל 0% נכות רפואית.
(2) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא בנסיגה מלאה או שאתה סובל ממעט סימנים קליניים אפקטיביים שאינם בשיא, יש לך הפרעה קלה בתפקוד נפשי או חברתי, אתה סובל מהגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה עקב הבעיה הרפואית, תוכל לקבל 10% נכות.
(3) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה, נשארו סימנים קליניים אפקטיביים קלים, אתה נוטל תרופות לאיזון מצבך, יש לך בעיה בינונית בתפקוד נפשי או חברתי כולל הגבלה בינונית של הכושר לעבוד, תוכל לקבל 20% נכות רפואית.
(4) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה חלקית, יש לך סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, אתה נוטל תרופות לאיזון מצבך בצורה קבועה , יש לך הפרעה ניכרת בתפקוד נפשי וחברתי כולל הגבלה ניכרת של כושר העבודה, תוכל לקבל 30% נכות.
(5) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה חלקית, יש לך אפיזודות אפקטיביות חוזרות עם סימנים קליניים ברורים ומתועדים בתיעוד רפואי, אתה נוטל תרופות באופן קבוע לאיזון ושיפור מצבך, יש לך הפרעה קשה בתפקוד נפשי וחברתי כולל הגבלה קשה של כושר העבודה, תוכל לקבל 50% נכות.
(6) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא אפקטיבית ופעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד נפשי וחברתי, אתה סובל מהגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יומי ממושך במוסד פסיכיאטרי, תוכל לקבל 70% נכות רפואית.
(7) אם המחלה ממנה את סובל היא במצב פעיל, אתה צריך השגחה מתמדת כדי למנוע מנזק לעצמך או לאחרים או שאתה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי מלא, תוכל לקבל 100% נכות.
מסמכים שחשוב לצרף:
• אבחון פסיכולוג / פסיכיאטר על הבעיה הרפואית.
• תיעוד רפואי מרופא מטפל על הבעיה, דרגת חומרתה, ממתי החלה, מה התסמינים מהם אתה סובל, מה תדירות ההפרעה והתסמינים ועוצמתם, מספר ההתקפים שהיו לך בשנתיים האחרונות, איזה תרופות אתה משתמש, מה מצבך הנפשי והחברתי במועד זה, האם אתה מסוגל לעבוד ובאיזו מידה.
• דוח שימוש בתרופות.
• דוח טיפולים של רופא מטפל כולל תיעוד על תדירות הביקורים אצל רופא מטפל.
• אם קיימת פגיעה ביכולת לעבוד צרף מסמכים המעידים על פגיעה בעבודה – דוח שעות, נתוני שכר, מכתב ממעסיק.
• אם אתה צריך אשפוז יומי או אשפוז מלא עקב מצבך צרף את המסמכים המעידים על הצורך באשפוז, סוג האשפוז, משך האשפוז.
טיפים שכדאי להכיר:
• סעיף 34 מונה מספר מצבים ובעיות רפואיות שבהם המרכיב המרכזי הוא פגיעה במצב הרוח. אם אובחנת כמי שסובל מאחת ההפרעות המפורטות בראש סעיף 34 למשל חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות סומפטוריות, עבור לסעיף (א) ובדוק האם אתה סובל עקב הבעיה מאחת האפשרויות המפורטות כגון: אפיזודה מאנית , הפרעה דיכאונית, הפרעה פקטיבית דו קוטבית. אם אתה סובל מאחד או יותר מהמצבים המפורטים התחל לבדוק לאיזה אפשרויות המפורטות בסעיפים (1) עד (7) מתאים מצבך הרפואי.
• בשלב הראשון עליך לבדוק האם מחלתך נמצאת בנסיגה מלאה, נסיגה, נסיגה חלקית, האם היא פעילה.
• בשלב הבא , בדוק האם יש לך הפרעות או סימנים קלינים ברורים, מתועדים.
• בשלב לאחר מכן האם יש צורך בטיפול תרופתי חולף או קבוע.
• הבדיקה שלאחר מכן בודקת האם עקב המצב יש לך מגבלות קלות, בינוניות או קשות בתפקוד נפשי, חברתי והאם המצב פוגע בכושר לעבוד.
• ככל שיש לך הפרעות קשות יותר בתפקוד נפשי, חברתי, הגבלה על הכושר לעבוד, אתה נוטל תרופות באופן קבוע, יש לך הפרעות נלוות, אתה זקוק לאשפוז יומי ממושך או מלא, תוכל לקבל אחוזי נכות גבוהים יותר.
• עליך לצרף תיעוד רפואי מקיף על הבעיה הרפואית.
• סעיף זה הינו בעל משמעות תפקודית לצורך בחינת אחוזי נכות תפקודיים – אי כושר ולפיכך עליך להבהיר לרופאי הוועדות באמצעות תיעוד רפואי על מצבך בצורה נכונה ומדויקת.
(ב) אם אתה סובל מפוביות, הפרעות חרדה אחרות שאינן מנויות בסעיף במפורש, הפרעה טורדנית כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), תגובה לדחק חריג, PTSD – פוסט טראומה (הפרעת דחק בתר חבלתית), הפרעות הסתגלות, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות סומטופורמיות, הפרעות אכילה – אנורקסיה נרבוזה, בולמיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, תוכל לקבל אחוזי נכות כדלקמן:
(1) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא בנסיגה מלאה, אינך סובל הפרעה בתפקוד ואתה מסוגל לעבוד בלי מגבלות בכושרך לעבוד שקשורות לבעיה הרפואית בסעיף זה תוכל לקבל 0% נכות רפואית.
(2) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא בנסיגה מלאה או שאתה סובל ממעט סימנים קליניים שאינם בשיא, יש לך הפרעה קלה בתפקוד נפשי או חברתי, אתה סובל מהגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה עקב הבעיה הרפואית, תוכל לקבל 10% נכות.
(3) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה, נשארו סימנים קליניים קלים, אתה נוטל תרופות לאיזון מצבך, יש לך הפרעה בינונית בתפקוד נפשי או חברתי כולל הגבלה בינונית של הכושר לעבוד, תוכל לקבל 20% נכות רפואית.
(4) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה חלקית, יש לך סימנים קליניים בחומרה בינונית, אתה נוטל תרופות לאיזון מצבך בצורה קבועה , יש לך הפרעה ניכרת בתפקוד נפשי וחברתי כולל הגבלה ניכרת של כושר העבודה, תוכל לקבל 30% נכות.
(5) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל נמצאת בנסיגה חלקית, יש לך סימנים קליניים ברורים ומתועדים בתיעוד רפואי, אתה נוטל תרופות באופן קבוע לאיזון ושיפור מצבך, יש לך הפרעה קשה בתפקוד נפשי וחברתי כולל הגבלה קשה של כושר העבודה, תוכל לקבל 50% נכות.
(6) אם הבעיה הרפואית ממנה אתה סובל היא פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד נפשי וחברתי, אתה סובל מהגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יומי ממושך במוסד פסיכיאטרי, תוכל לקבל 70% נכות רפואית.
(7) אם המחלה ממנה את סובל היא במצב פעיל, אתה צריך השגחה מתמדת כדי למנוע מנזק לעצמך או לאחרים או שאתה זקוק לאשפוז פסיכיאטרי מלא, תוכל לקבל 100% נכות.
מסמכים שחשוב לצרף:
• אבחון פסיכולוג / פסיכיאטר על הבעיה הרפואית.
• תיעוד רפואי מרופא מטפל על הבעיה, דרגת חומרתה, ממתי החלה, מה התסמינים מהם אתה סובל, מה תדירות ההפרעה והתסמינים ועוצמתם, מספר ההתקפים שהיו לך בשנתיים האחרונות, איזה תרופות אתה משתמש, מה מצבך הנפשי והחברתי במועד זה, האם אתה מסוגל לעבוד ובאיזו מידה.
• דוח שימוש בתרופות.
• דוח טיפולים של רופא מטפל כולל תיעוד על תדירות הביקורים אצל רופא מטפל.
• אם קיימת פגיעה ביכולת לעבוד צרף מסמכים המעידים על פגיעה בעבודה – דוח שעות, נתוני שכר, מכתב ממעסיק.
• אם אתה צריך אשפוז יומי או אשפוז מלא עקב מצבך צרף את המסמכים המעידים על הצורך באשפוז, סוג האשפוז, משך האשפוז.
טיפים שכדאי להכיר:
• סעיף 34 (ב) מונה מספר מצבים ובעיות רפואיות שבהם המרכיב המרכזי הוא הפרעות במצבי רוח וחרדות. אם אובחנת כמי שסובל מאחת ההפרעות המפורטות בסעיף 34 (ב) למשל הפרעות אכילה נרבוזיות, PTSD, פוביות, תוכל לקבל בין 0% נכות ועד 100% נכות, הכל בהתאם לעוצמת הבעיה – האם היא במצב פעיל, בנסיגה, תדירות התקפים ואשפוזים עקב הבעיה, פגיעה בתפקוד חברתי, נפשי ותעסוקתי, תרופות בשימוש קבוע. אם אתה סובל מאחד או יותר מהמצבים המפורטים בסעיף (ב) התחל לבדוק לאיזה אפשרויות המפורטות בסעיפים (1) עד (7) מתאים מצבך הרפואי.
• בשלב הראשון עליך לבדוק האם מחלתך נמצאת בנסיגה מלאה, נסיגה, נסיגה חלקית, האם היא פעילה.
• בשלב הבא , בדוק האם יש סימנים קלינים ברורים, מתועדים בתיעוד רפואי.
• בשלב לאחר מכן האם יש צורך בטיפול תרופתי חולף או קבוע.
• הבדיקה שלאחר מכן בודקת האם עקב המצב יש לך מגבלות קלות, בינוניות או קשות בתפקוד נפשי, חברתי והאם המצב פוגע בכושר לעבוד.
• ככל שיש לך הפרעות קשות יותר בתפקוד נפשי, חברתי, הגבלה על הכושר לעבוד, אתה נוטל תרופות באופן קבוע, יש לך הפרעות נלוות, אתה זקוק לאשפוז יומי ממושך או מלא, תוכל לקבל אחוזי נכות גבוהים יותר.
• עליך לצרף תיעוד רפואי מקיף על הבעיה הרפואית.
• סעיף זה הינו בעל משמעות תפקודית לצורך בחינת אחוזי נכות תפקודיים – אי כושר ולפיכך עליך להבהיר לרופאי הוועדות באמצעות תיעוד רפואי על מצבך בצורה נכונה ומדויקת.
