עובדים רבים הסובלים מפרקינסון מסוגלים לעבוד כרגיל שנים לאחר האבחון, אך מטבע הדברים בשלב מסוים המצב עשוי להידרדר, עד כדי הגעה לאובדן כושר העבודה, באופן מלא או חלקי. אולם, אובדן כושר עבודה בעקבות פרקינסון הוא איננו גזירת גורל, ויש מספר צעדים שניתן לנקוט על מנת לרכך את המכה הקשה הזו.
מהו אובדן כושר עבודה?
כהקדמה להצגתם של הצעדים האפשריים בפני מי שאיבד את כושר העבודה שלו בעקבות מחלת פרקינסון יש להסביר מהו בכלל אובדן כושר עבודה. ככלל, אובדן כושר עבודה הוא מצב שבו, עקב תאונה, מחלה או פציעה, אדם אינו מסוגל עוד לעבוד כפי שהיה מסוגל בעבר.
אם נתרכז באובדן כושר עבודה בעקבות פרקינסון, הרי שמדובר במצב בו המחלה הגיע לשלבים מתקדמים מספיק כדי לפגוע ביכולת התעסוקה של הסובל ממנה.
השלב הספציפי תלוי כמובן גם בעיסוקו של האדם, שכן לא דומה חולה פרקינסון שעובד בעבודת ידיים מדויקת, כמו למשל כירורג, לחולה פרקינסון שפחות מצריכה פעולת ידיים, כמו הוראה.
אובדן כושר עבודה חלקי
נהוג לחלק את סוגי אובדן כושר העבודה לשניים, על אף שכול סוג כולל בתוכו מגוון מצבים. הסוג הראשון הוא אובדן כושר עבודה חלקי, כלומר – העובד מסוגל לעבוד, אך לא כפי שהיה מסוגל בעבר או לא באותה עבודה בדיוק.
על מנת שייחשב מצבו של עובד למצב של אובדן כושר עבודה חלקי הנכות התפקודית שלו צריכה לעלות על 25%. יש להבחין בין נכות תפקודית לנכות רפואית, שכן בעוד בקביעת הראשונה נלקחים שיקולים שונים כמו גיל העובד, אופי עבודתו ועוד, בקביעת השנייה מתבססים על רשימת הליקויים המנויה בחוק בלבד.
אובדן כושר עבודה מלא
המצב השני הוא מצב של אובדן כושר עבודה מלא, כלומר – העובד אינו מסוגל כלל, או כמעט אינו מסוגל, לעבוד בכל עבודה שהיא. על מנת שעובד ייחשב במצב של אובדן כושר עבודה מלא צריכה להיקבע לו נכות תפקודית בשיעור של למעלה מ-75%.
אובדן כושר עבודה בעקבות פרקינסון – האפשרויות
ההשלכות של אובדן כושר עבודה בעקבות פרקינסון על חייו של החולה ברורות, ואין צורך להרחיב בהן יותר מידי. מדובר במצב שעשוי לשבור את מטה לחמו של העובד עצמו, ולעיתים אף את מטה לחמה של משפחה שלמה שתלויה בו.
אולם למעשה, ישנן מספר אפשרויות שביכולתו של אדם כזה לנקוט על מנת לרכך את עוצמת המכה. נפרוט אותן להלן:
אפשרות ראשונה: הגשת תביעה לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי
האפשרות הראשונה העומדת בפניו של חולה פרקינסון שאיבד את כושר עבודתו, באופן מלא או חלקי, היא להגיש תביעה לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי. מדובר בקצבה לא גבוהה שמגיעה עד ל-3,321 ₪ בחודש, אך יחד עם האפשרויות הנוספות שיפורטו בהמשך היא כבר יכולה ליצור שינוי של ממש.
הגשת התביעה לביטוח הלאומי נעשית על ידי טופס ייעודי, בצירוף כל המסמכים הנדרשים. לאחר הגשת התביעה יזומן התובע לוועדה רפואית שתקבע את שיעורי הנכות הרפואית שלו. אם אלו יעמדו בתנאי הסף, יקבע פקיד הביטוח הלאומי את הנכות התפקודית של התובע.
אם שיעורי הנכות התפקודית יעלו על 25% הוא יהיה זכאי לקצבת נכות כללית, כאשר גודלה של הקצבה תלוי כמובן בשיעורי הנכות התפקודית שנקבעו.
אפשרות שנייה: הגשת תביעה לקצבה מקרן הפנסיה
האפשרות השנייה העומדת בפני אדם שאיבד את כושר עבודתו בעקבות פרקינסון היא הגשת תביעה לקרן הפנסיה שלו. אפשרות זו רלוונטית כמובן רק למי שאכן יש לו קרן פנסיה כזאת, אך כיום, כאשר כל עובד, שכיר או עצמאי, מחוייב על פי חוק להפריש פנסיה, אין הדבר מהווה בעיה של ממש.
רבים אינם יודעים זאת, אך קרן הפנסיה מבטחת אותנו גם בפני אובדן כושר עבודה. בדומה לקצבת הנכות הכללית, גם כאן הזכאים לקצבה הם רק מי שנקבע להם שיעור נכות תפקודית העולה על 25%.
חשוב לדעת כי הנכות התפקודית נקבעת על פי רופא מטעם הביטוח שאינו מחויב למסקנותיה של שום וועדה רפואית אחרת, כך שלמעשה ייתכן בהחלט מצב בו אדם זכאי לקצבת נכות כללית אך לא זכאי לקצבה מקרן הפנסיה, מכיוון שכל גורם הגיע להחלטה שונה בקשר לנכותו התפקודית.
גובה הקצבה האפשרית מקרן הפנסיה עומדת על 75% משכרו של העובד בשנה שקדמה לאובדן כושר העבודה.
אפשרות שלישית: הגשת תביעה לקצבה מהביטוח
אחד הביטוחים הנפוצים שמציעות חברות הביטוח השונות הוא ביטוח אובדן כושר עבודה, שמיועד בדיוק למצבים כמו אלו בהם המאמר עוסק. מדובר בביטוח אובדן כושר עבודה חיצוני לקרן הפנסיה, בו דנו בסעיף הקודם.
תנאי קבלתה של קצבה מביטוח כזה משתנים דרמטית בהתאם לפוליסה שנרכשה, כך שישנן פוליסות שמכסות רק אובדן כושר עבודה מלא, וישנן פוליסות שמכסות גם אובדן כושר עבודה חלקי, ישנן פוליסות שמכסות רק מקרה של אובדן כושר עבודה בעיסוק סביר, וישנן פוליסות שמכסות גם אובדן כושר עבודה בעיסוק הספציפי בו עסק המבוטח קודם לכן.
אם כן, על מנת לדעת למה בדיוק זכאי המבוטח, והאם יש טעם בהגשת תביעה יש לעיין בתנאי הפוליסה היטב ולהתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתביעות כאלו מול הביטוח.
זכרו תמיד שמטרתה העליונה של חברת הביטוח היא לשמור על הכסף שלה, ולכן בדרך כלל היא לא תקל על המבוטחים שלה בבואם לדרוש את המגיע להם מרצונה הטוב. לכן צריך להצטייד בעזרה מקצועית שיודעת כיצד להכריח אותם לעשות זאת.
בדומה לקצבה המתקבלת מקרן הפנסיה, גם קצבת הביטוח מוגבלת לעד 75% ממשכורתו הקודמת של המבוטח. עוד חשוב לדעת כי לא ניתן לקבל את שתי הקצבאות הללו בו זמנית, כך שמיותר לחלוטין להחזיק בכפל ביטוחי שכזה.
אפשרות רביעית: הגשת תביעה לקצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי
האפשרות הרביעית היא הגשת תביעה לקצבת נכות מעבודה מהביטוח הלאומי. אפשרות זו פתוחה אך ורק בפני חולי פרקינסון שיש ביכולתם להוכיח כי מחלתם נגרמה עקב העבודה, כמו למשל בעקבות חשיפה לחומרים כימיים שונים.
אם אכן ניתן להוכיח זאת, מדובר באפשרות עדיפה בהרבה על פני הגשת תביעה לקצבת נכות כללית, שכן ניתן לקבלה כבר באחוזי נכות תפקודית נמוכים יותר, והיא לרוב גם גבוהה בהרבה מקצבת הנכות הכללית.
על מנת להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה צריך העובד קודם כל להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה, שנועדה לשפותו על ימי ההיעדרות שלו מהעבודה בעקבות המחלה, ורק אם תביעה זו תתקבל יוכל העובד להגיש גם תביעה לקצבת נכות מעבודה.
סיכום
ההתמודדות עם מחלת הפרקינסון היא התמודדות לא פשוטה בכל מובן, ואין סיבה להפוך אותה למורכבת יותר עקב החשש לאבד את מקור הפרנסה. כפי שניתן לראות, בהתנהלות נכונה מול הגורמים השונים ניתן לגרום לפגיעה במישור הזה להיות מינורית ככל האפשר.
התנהלות נכונה כזו צריכה להיות מודרכת על ידי אנשי מקצוע, ובמקרה הזה – עורך דין המתמחה בתביעות אובדן כושר עבודה. ניסיון להתנהל לבד מול חברות הביטוח השונות ומול הביטוח הלאומי עשוי להסתיים במפח נפש, וחבל.
