אובדן כושר עבודה לצמיתות (חלקי או מלא) מהווה מצב שבו אדם איננו מסוגל לעבוד ולהתפרנס כפי שעשה כן לפני שחלה או נפגע בתאונה. רמת הפגיעה לצמיתות מאפיינת מצב של חוסר יכולת מוחלט לעבוד במקצוע הנוכחי או בכל עיסוק סביר אחר שתואם כישורים, מיומנות וניסיון תעסוקתי קיימים. כיצד נקבע אובדן כושר לצמיתות ומה מקבלים בגינו?
הכרה באובדן כושר עבודה לצמיתות
בישראל מבוטחים ציבור העובדים למקרי אובדן כושר עבודה בשני מקומות נפרדים: המוסד לביטוח לאומי בו מבוטחים כל תושבי המדינה מגיל 18 וחברות ביטוח פרטיות שבהן מי שחתם על פוליסה מתאימה יוכל לממש זכויות כספיות.
ועם זאת, ההליך בכל אחד מהגופים נחשב למורכב, סבוך, איטי ולעתים גם מייאש. כאשר אובדן הכושר מוחלט כך שנמנעת יכולת הפרנסה, חשוב שלא להקל בכך ראש ולפעול מול עורך דין מקצועי ומנוסה שיוודא שקבלת הזכויות מתרחשת במלואה.
אובדן כושר עבודה מלא לצמיתות
אובדן כושר עבודה יכול להיות מוגדר כצמית או זמני, חלקי או מלא. מכאן ניתן להבין שאם מדובר באובדן כושר עבודה לצמיתות, הרי שהוא יכול להיות מלא או חלקי. מה כל אחד מהסוגים הללו אומר? ובכן, אובדן כושר עבודה מלא הוא אובדן של לפחות 75% מכושר העבודה – דהיינו מצב שבו העובד מנוע מלעסוק בכל עבודה שהיא, לא במקצוע שבו עבד לפני הפגיעה וגם לא בשום מקצוע אחר.
זהו מצב שבו הנפגע נותר ללא יכולת להתפרנס כלל והוא זקוק לתמיכה כלכלית כדי להתקיים במידה סבירה. המוסד לביטוח לאומי כמובן מספק כיסוי מסוים, אך חלק מהציבור יעדיף בוודאי לממש את פוליסת הביטוח הפרטית במקרים כאלה.
אובדן כושר עבודה חלקי לצמיתות
להבדיל ממצב של אובדן כושר מלא ומוחלט, מצב של אובדן כושר חלקי מאפשר לנפגע לעבוד ולהתפרנס אך בהיקף או תנאים שונים מאלו שהיו בעבר. לדוגמה, מצב שבו אדם לא יכול לעבוד עוד במקצוע הספציפי שלו בעקבות הפגיעה אך הוא יכול לעבוד בתחום אחר שבו רמת השכר נמוכה יותר.
דוגמה אחרת היא של מעבר להיקף שעתי או במשרה אחרים באותו מקצוע, דבר שבכל מקרה מביא לירידה ברמת השכר ומזכה בפיצוי כספי הן מהפוליסה הפרטית והן מהמוסד לביטוח הלאומי.
אובדן כושר עבודה לצמיתות בעקבות תאונה
כאשר עובד חווה אירוע חיצוני שגרם לפגיעתו והיא זו שגרמה לירידה בכושר העבודה, ניתן לקבל דמי תאונה מהביטוח הלאומי לתקופה של 90 ימים. דמי הפגיעה משולמים כאשר הנפגע לא מסוגל לעבוד לאורך תקופה זו בעבודתו והוא מרותק למיטתו, בין אם בביתו ובין אם בבית החולים. כמו כן, עליו להיבדק תוך 72 שעות מרגע התאונה על מנת לעמוד בתנאי הזכאות לכך.
חשוב להבהיר שדמי תאונה לא משולמים בגין תאונת דרכים או תאונת עבודה, אלא בגין תאונה אישית שהתרחשה במקום אחר (בבית למשל). אם מדובר בתאונת עבודה ישולמו דמי פגיעה ותתקיים זכות לקבלת גמלה מעבודה ואם מדובר בתאונת דרכים ישולם פיצוי מחברת ביטוח החובה של הרכב.
אובדן כושר עבודה לצמיתות בעקבות פגיעה בעבודה
הזכאות לתשלום דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה מתרחשת כאשר אירעה פגיעה בעבודה. פגיעה זו מוגדרת כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע. מה ההבדל ביניהן? תאונת עבודה היא אירוע פתאומי וחד פעמי שהתרחש במקום ובזמן מסוימים וידועים. מחלת מקצוע לעומת זאת, היא מצב רפואי שככל הנראה הלך והתגבש עם הזמן בעקבות שחיקה פיזית או קיומם של תנאי עבודה ודרישות עבודה שוטפים.
את הנכות מעבודה ניתן להגיש בתנאי שהעובד כבר הוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי פגיעה. נכות זו משולמת כמענק חד פעמי למי שהוועדה קבעה לו 9%-19% אחוזי נכות או כקצבה חודשית אם נקבעו 20% נכות לצמיתות.
הטבות בגין מצבי אובדן כושר עבודה
קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח הלאומי מייצרת גם זכאות להטבות נוספות כמו הטבות מס, ההנחה בתשלומים לקופת החולים או על נסיעות בתחבורה ציבורית, קיזוז מסוים בתשלום הארנונה ועוד. ולכן ברגע שמגישים תביעה למוסד לביטוח הלאומי רצוי לברר האם ניתנות גם הטבות נוספות לאור ההכרה באובדן כושר העבודה.
כמובן שאחת הזכויות שעומדת לנפגעים בכל מקרה היא לממש את הפוליסה הפרטית לאובדן כושר עבודה, כך שתסופק למבוטח רמת חיים דומה לזו שהייתה לו עד לגיל הפנסיה.
יחד עם זאת, צריך להזכיר שחברת הביטוח לא מחויבת לפצות ובייחוד לא אם ניתן כבר פיצוי בהיקף מסוים מהביטוח הלאומי. לכן רצוי להסתייע בעורך דין המתמחה באובדן כושר עבודה כדי למצות את הזכויות הרלוונטיות מול כל אחד מהגופים ולוודא שהמבוטח מקבל את הסכום הכספי המקסימלי מהם.
סוג הפוליסה יכריע את היקף הכיסוי
מכיוון שישנם מספר סוגים אפשריים של פוליסות אובדן כושר עבודה, צריך לזכור שהכיסוי הפוטנציאלי מכל אחת מהן הוא שונה למדי. קיימות פוליסות אובדן כושר עבודה מלא בלבד לעומת פוליסות שמפצות גם על אובדן כושר חלקי. פוליסות מסוימות מתנות את קבלת הקצבה בעיסוק סביר לעומת פוליסות אחרות שמתייחסות רק לעיסוק של המבוטח או דומה לו.
לאור אלו, התגמולים שניתנים מחברת הביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה לצמיתות תלויים בסוג הפוליסה שעליה המבוטח חתום ובשיעור המופיע בה. בדרך כלל מדובר בשיעור אובדן כושר של 75% לפחות.
כמו כן, רוב הפוליסות מתייחסות לאובדן כושר עבודה מבחינה עיסוקית, כלומר אובדן כושר לעסוק במקצוע הנוכחי או בכל מקצוע סביר אחר על פי ההשכלה והניסיון המקצועי. "מקצוע סביר" הוא מונח סובייקטיבי שגורר מחלוקות רבות לשאלת הפיצויים מחברת הביטוח, שכן היא מצידה יכולה לטעון שאדם מסוים יכול לעבוד בעיסוק אחר וכך היא איננה מחויבת לפצות או מפצה רק על החלק היחסי שכן מדובר באובדן כושר חלקי בלבד.
אובדן כושר עבודה לצמיתות – רק עם עורך דין!
אובדן כושר עבודה הוא מצב מורכב ומתסכל שבו אנשים מאבדים את יכולת העבודה והפרנסה שלהם ועומדים כעת בפני מחסום בלתי עביר להתקיימות כלכלית נאותה מכאן והלאה. לנפגעים אלו יש כמובן זכויות כלכליות, אך הדרך אליהן ארוכה ומפרכת למדי.
בהיעדר ידע משפטי נרחב והיכרות מעמיקה מקרוב עם הגופים הללו והתנהלותם, יהיה קשה מאוד לדרוש בזכויות המלאות ולכן חשוב לפנות בהקדם לעורך דין מקצועי מהתחום, שייצג אתכם מול גופים אלו ויוודא שניתנות מהם כל הזכויות שמגיעות לכם.
צריך לזכור שחברות הביטוח הפרטיות לא ממהרות לאשר תביעות שכאלה ולכן אחוז הדחיות של תביעות מבוטחים הוא משמעותי. כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת התביעה ולמקסם את הסכום שיינתן ממנה, חשוב לגשת להתייעצות עם עורך דין מתאים שיוכל לבלום ניסיונות דחייה מצד הביטוח ולהתעקש על כל מה שמגיע לכם לקבל.
עורך הדין יוכל לענות לשאלותיכם בנושא ולספק אינפורמציה לגבי אופן הפעולה שלכם מכאן ועד לגיל הפרישה.
אובדן כושר עבודה הוא תיאור כללי למצב בו אדם מאבד את היכולת לעבוד עקב תאונה או מקרה רפואי שהותיר אותו עם נכות או עם קשיים בתפקוד. ישנם כול מיני מצבים של אובדן כושר עבודה וביניהם אובדן כושר עבודה לצמיתות או זמני, וכן אובדן כושר עבודה חלקי או מלא.
אובדן כושר עבודה לצמיתות יכול להיות בגדר אובדן חלקי או אובדן מלא, אך ההגדרה מתייחסת למצבים אשר לא אמורים להשתנות בעתיד ולא מדובר במצב זמני. במקרים אלו המוסד לביטוח לאומי וכן, חברות הביטוח, צריכות לכיר בכך שלא ניתן לשנות את המצב בעתיד ועל כן המבוטח זקוק לסיוע לצמיתות גם כן (או לפחות על פי תקופת הביטוח בפוליסה).
אובדן כושר עבודה לצמיתות יכול להיגרם מול מיני סיבות ולעיתים הסיבה אשר הביאה למקרה עשויה להיות קריטית להחלטת הביטוח הלאומי או הפרטי. לדוגמא ישנו הבדל בין אובדן כושר עבודה בעקבות פגיעה שהתרחשה בעבודה לבין פגיעה עקב תאונה אישית שלא קשורה לעבודה.
אובדן כושר עבודה מזכה את מי שמבוטח בהתאם בפיצוי או בקצבה חודשית. ההחלטה מה להעניק למי שלוקה במצב זה תלויה בתנאי הפוליסה הפרטית אשר רכש וכן, בחומרת המצב ובתנאים נוספים המפורטים בביטוח הלאומי.
אובדן כושר עבודה הוא תיאור כללי למצב בו אדם מאבד את היכולת לעבוד עקב תאונה או מקרה רפואי שהותיר אותו עם נכות או עם קשיים בתפקוד. ישנם כול מיני מצבים של אובדן כושר עבודה וביניהם אובדן כושר עבודה לצמיתות או זמני, וכן אובדן כושר עבודה חלקי או מלא.
אובדן כושר עבודה לצמיתות יכול להיות בגדר אובדן חלקי או אובדן מלא, אך ההגדרה מתייחסת למצבים אשר לא אמורים להשתנות בעתיד ולא מדובר במצב זמני. במקרים אלו המוסד לביטוח לאומי וכן, חברות הביטוח, צריכות לכיר בכך שלא ניתן לשנות את המצב בעתיד ועל כן המבוטח זקוק לסיוע לצמיתות גם כן (או לפחות על פי תקופת הביטוח בפוליסה).
אובדן כושר עבודה לצמיתות יכול להיגרם מול מיני סיבות ולעיתים הסיבה אשר הביאה למקרה עשויה להיות קריטית להחלטת הביטוח הלאומי או הפרטי. לדוגמא ישנו הבדל בין אובדן כושר עבודה בעקבות פגיעה שהתרחשה בעבודה לבין פגיעה עקב תאונה אישית שלא קשורה לעבודה.
אובדן כושר עבודה מזכה את מי שמבוטח בהתאם בפיצוי או בקצבה חודשית. ההחלטה מה להעניק למי שלוקה במצב זה תלויה בתנאי הפוליסה הפרטית אשר רכש וכן, בחומרת המצב ובתנאים נוספים המפורטים בביטוח הלאומי.
