מדינת ישראל היא מדינת רווחה מתקדמת ובאמצעות מערכת הקצבאות של הביטוח הלאומי ניתנים קצבאות ומענקים למי שאיבדו את כושר עבודתם עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע. גמלת נכות מעבודה היא קצבה חודשית או מענק חד פעמי שביטוח לאומי נותן לאלו שנקבעה להם דרגת נכות מעבודה בשיעור של 9% ומעלה. על גמלת נכות מעבודה בהרחבה במאמר שלפניכם.
שלבי תביעת גמלת נכות מעבודה
קבלת גמלת נכות מעבודה מורכבת משני שלבים, הכרה בפגיעה וקביעת אחוזי הנכות ודרגת אי הכושר. כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לדווח על הפגיעה לביטוח לאומי ולדרוש תחילה מה שמכונה דמי פגיעה לתקופה של עד 91 ימים. לאחר תקופת זמן זו, אם עדיין נותרה פגיעה, הנפגע יהיה זכאי למענק חד פעמי במידה ואחוזי הנכות הינם בין 9 ל19 אחוזים ולקצבה חודשית כאשר הפגיעה הינה למעלה מ-19%.
מה משפיע על גובה הגמלה
גובה הקצבה או המענק נקבע בהתאם לשכרו של התובע טרם התאונה ובהתאם לרמת אחוזי הנכות של הנפגע עקב הפגיעה. בחישוב גובה גמלת נכות מעבודה לא נלקחים בחשבון הכנסות נוספות, בין אם מעבודה ובין אם ממקורות נוספים כגון, שכר דירה וגובה הגמלה מושפע רק מדרגת אחוזי הנכות והשכר הקובע של התובע, קרי שכרו הממוצע ב- 3 החודשים טרם התאונה.
הכרה גם ללא תביעת דמי פגיעה
תובע שייקבע לו דרגת נכות של מ-10% ועד 19% יהיה זכאי למענק חד פעמי כאשר 75% מהשכר מוכפלים באחוזי הנכות שנקבעו ובמספר החודשים שנפסקו לתובע. על מנת להתחיל את התהליך של נכות מעבודה יש תחילה להגיש תביעה להכרה כנפגע עבודה ולדרוש דמי פגיעה תחילה.
גם מי שאינו מעוניין לקבל דמי פגיעה יכול להגיש תביעה להכרה כנפגע עבודה ומומלץ לעשות זאת מכיוון שמלבד דמי הפגיעה וגמלת הנכות, התביעה מזכה בהכרה שמשמעותה גם החזרים על תשלומים ששולמו עבור טיפולים רפואיים כמו גם, הקטנת חובת מס ההכנסה בצורה משמעותית.
מענק חד פעמי או קצבת נכות מעבודה כל חודש
על מנת שהעובד יקבל גמלת נכות מעבודה, עליו להגיש את תביעת גמלת נכות מעבודה בתוך שנה ממועד תאונת העבודה. לשם כך, יש להגיש את טופס ב.ל. 200 ולצרף את כלל המסמכים הרלוונטיים בדבר הפגיעה, היקפה ומשמעויותיה. במידה והעובד קיבל קודם דמי פגיעה, מומלץ להגיש את התביעה לגמלת נכות מעבודה בסמוך לתום תקופת התשלום של דמי הפגיעה. חשוב לדעת כי אין חובה לדרוש דמי פגיעה קודם להגשת תביעת נכות מעבודה אך מומלץ לעשות זאת.
התייצבות בפני הוועדה הרפואית
לשם קבלת המענק או הקצבה החודשית, התובע נדרש להופיע בפני וועדה רפואית של ביטוח לאומי על מנת שזו תכיר בנכותו ותקבע את אחוזי הנכות הזמניים או הצמיתים. מומלץ להגיע לוועדה הרפואית בליווי של עורך דין המנוסה בתחום ולהכין עימו מראש את התיק כולו.
הוועדה מורכבת מרופא יחיד או שני רופאים והם אינם עובדי הביטוח הלאומי. הרופא או הרופאים נדרשים להיות מומחים בתחום הפגיעה ממנה סובל התובע ובנוסף לוועדה יש מזכיר אשר מתעד את ההליך בפרוטוקול אשר יישלח בהמשך גם לתובע.
חישוב אחוזי הנכות על ידי הוועדה
אחוזי הנכות הרפואית נקבעים על ידי רופא/י הוועדה, בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי במה שמכונה ספר הליקויים. התוספת כוללת 10 פרקים המחולקים בהתאם למערכות הגוף השונות, כאשר כל פרק כולל רשימה של ליקויים הרלוונטיים לו, לצד אחוזי הנכות הספציפיים שניתנים לכל לקות.
במידה ולתובע יש מספר של ליקויים רפואיים כתוצאה מתאונת העבודה, דרגת הנכות תקבע לפי חישוב משוקלל של אחוזי הנכות ולא בחיבור פשוט של האחוזים. כלומר תחילה מחשבים את הלקות החמורה ולאחר מכן את הלקות הנוספת מתוך 100%. אחוזי הנכות אותם קובעת הועדה הרפואית יכולים להיות זמניים או קבועים בהתאם למצבו הרפואי של התובע.
תביעת נכה נזקק
עובד שנקבעה לו דרגת נכות זמנית שהינה נמוכה מ-100% ועקב נכותו הוא כלל לא מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי והוא חסר הכנסה ממקורות אחרים, רשאי להגיש תביעה לקבלת מעמד של נכה נזקק. מעמד זה הינו ל-4 חודשים כאשר במהלך תקופה זו דרגת אי הכושר עומדת על 100%. הסמכות להענקת מעמד של נכה נזקק היא בידי וועדת רשות.
ועדת רשות מורכבת מעובדי ביטוח לאומי הבאים, פקיד השיקום, רופא מוסמך ועובד נוסף של המוסד שנקבע לשמש בתפקיד זה. תפקידה של ועדה זו הוא לבדוק עד כמה הנכות הרפואית ששל הנפגע, מונעת ממנו השתלבות מחדש בעולם התעסוקתי בהתאם לכישוריו ויכולותיו.
ערעור לוועדה עליונה
הגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית בביטוח לאומי, הינה הליך מקובל במקרים בהם תביעת המבוטח להכרת נכות מעבודה נדחתה. גם כאשר הוועדה הרפואית אישרה לתובע נכות חלקית או זמנית כמו גם, אחוזי נכות אשר הינם נמוכים מהמצב הרפואי של התובע, יש מקום להגיש ערר על החלטת הוועדה. מבוטחים רשאים לערער גם על המועד לתחילת הנכות אותו הגדירה עבורם הוועדה. את הערר המנומק יש להגיש בטווח של עד 60 ימים ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הראשונה.
למידע נוסף אודות: ערעור החלטת ועדה רפואית, לחצו כאן >>>
סיכום גמלת נכות מעבודה
לסיכום, מאמר זה עסק בנושא של גמלת נכות מעבודה בהרחבה. כפי שציינו, תחילה מומלץ להגיש תביעה לדמי פגיעה ועם סיום תקופת הזכאות יש להגיש את תביעת הנכות. הנכות שקובעת הוועדה יכולה להיות זמנית או צמיתה בהתאם להערכת הרופא לגבי סיכויי ההחלמה של התובע בעתיד. מומלץ בכל התהליך של תביעת תאונות עבודה לקבל ליווי משפטי של עורך דין המתמחה בתחום מורכב זה.
שאלות ותשובות
באלו נושאים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה?
ערעור לבית הדין לעבודה הנו הליך השגה נוסף אותו ניתן להגיש כאשר לא מרוצים מהחלטת ועדת העררים. מכיוון שניתן להגיש ערעורים על היבטים משפטיים בלבד יש צורך לטעון לדוגמא כי הוועדה התעלמה מהטענות שהובאו בפניה וכי נפלו פגמים משפטיים של ממש בעבודת הוועדה. בית הדין יכול להורות על החזרת הערר לוועדה.
מהי גמלת נכות מעבודה?
הגמלה נחלקת לדמי פגיעה, מענק נכות מעבודה לבעלי נכות 9%-19% וקצבת נכות חודשית לבעלי נכות העולה על 20%. גובה המענק או הקצבה תלויים בשכרו של התובע ב-3 החודשים שקדמו לתאונה כמו גם, באחוזי הנכות שנקבעו לו בדרגת אי הכושר. ככל שדרגת אי הכושר גדולה יותר כך הקצבה תהיה גדולה יותר.
לשם מה נדרש ליווי משפטי בתביעות גמלת נכות מעבודה?
הבירוקרטיה של ביטוח לאומי ידועה לשמצה ותובע שאינו מכיר את הנהלים והחוקים השונים יכול ללכת לאיבוד בתביעת נכות מעבודה כמו גם, בתביעת נכות כללית. הליווי המשפטי יכול למקסם את סיכויי התביעה ולהבטיח הכרה בדרגת נכות התואמת את מצבו התפקודי של התובע.
האם תנאי מקדים לקבלת גמלת נכות מעבודה הוא הגשת תביעה לדמי פגיעה?
לא. במרבית המקרים מי שתבע דמי פגיעה ועדיין לא יכול לשוב לעבודתו גם לאחר 90 יום הוא שמגיש תביעת נכות. למרות שמומלץ להגיש תביעה לדמי פגיעה קודם, ניתן לתבוע הכרה כנפגע עבודה ומענק או קצבה עקב זאת גם מבלי לקבל דמי פגיעה. מי שנמצא זכאי לקצבת נכות מעבודה אינו צריך להראות שאין לו הכנסות נוספות.
