הגשת ערעור החלטת ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, כאשר היא מתבצעת בצורה נכונה, במקרים רבים מאפשרת למבוטחים להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו להם, על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. במידה ואתם חשים שנקבעו לכם אחוזי נכות מעבודה שאינם תואמים את מצב נכותכם בפועל, המאמר שלפניכם יסייע לכם להבין במה כרוכה הגשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית ואיך למקסם את סיכוייה להניב את התוצאה שבה אתם מעוניינים.
איך למקסם את סיכויי ההצלחה בהגשת ערעור החלטת ועדה רפואית לביטוח לאומי?
מבוטח שהגיש תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי ואינו מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית לקביעת נכות, יכול לפנות לוועדה לעררים של הביטוח הלאומי. על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה של הערעור, מומלץ ביותר להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון עשיר בהתנהלות מול הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, אשר יוכל לסייע לכם בהגשת הערר, להכין אתכם להופעה מול ועדת העררים ולהגן על האינטרס שלכם בהליך.
במה כרוכה הגשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית?
הגשת ערעור החלטת ועדה רפואית כרוכה בהגשת כתב ערר מפורט ומנומק, הכולל תימוכין לטענות המערער. יש להגיש את הערעור דרך סניף המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגוריו של התובע.
על אילו פרמטרים ניתן להגיש ערעור החלטת ועדה רפואית?
למבוטחים כאמור, ישנה הזכות להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לגבי דרגת הנכות שלהם, באם הם סבורים שנקבעה להם דרגה נמוכה מהנדרש. אולם בנוסף, הם רשאים גם להגיש ערעור בנוגע לתאריך תחילת הנכות, כפי שקבעה עבורם הוועדה הרפואית בביטוח לאומי. הדבר עושי להיות רלוונטי עבור מבוטחים שמרגישים שהתאריך שקבעה להם הועדה כמועד תחילת הנכות הוא מאוחר מדי.
בנוסף, ניתן גם לערער על משך הנכות שהעריכה הועדה, במידה ונקבעה למבוטח נכות זמנית אף שמדובר בנכות לצמיתות. מנגד, חשוב לדעת כי ערעור על החלטות הוועדה הרפואית, בכל אחד מן ההקשרים הללו, יכול להיות מוגש גם בידי הביטוח הלאומי עצמו ולא רק מטעם המבוטח שהגיש את תביעת הנכות.
עד מתי תתאפשר הגשת ערעור החלטת ועדה רפואית?
הגשת ערעור החלטת ועדה רפואית מוגבל ל- 30 ימים מקבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לקביעת אחוזי נכות. נימוקי הערעור ניתנים להגשה נפרדת בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה. אולם אף שהביטוח הלאומי יכול לאשר את הטיפול בערעורים שהוגשו בתוך 90 ימים מקבלת תשובת הוועדה, עדיף שלא להסתמך על כך אלא להגיש את הערעור בזמן.
לאחר שהערעור ימסר לביטוח לאומי, הדיון בו יתקיים לרוב בתוך 60 עד 90 ימים מיום הגשתו.
האם ערעור על החלטת ועדה רפואית מחייב את המבוטח להיות נוכח בדיון?
המבוטח אכן צריך להיות נוכח בדרך כלל בדיון בנוגע לערעור על החלטת הוועדה הרפואית. אולם לא תמיד הסניפים שבהם העררים הללו נערכים, קרובים למקום מגוריהם של המערערים. במקרים אחרים, למערער אין יכולת להתייצב לדיון בתאריך שנקבע עבורו. בשני המקרים הללו, הוא יוכל להגיש לביטוח לאומי בקשה לדחות את הערעור למועד אחר או לפטור אותו מנוכחות בו.
כדי לאפשר זאת על המערער לשלוח בקשה כתובה לסניף הביטוח הלאומי שבו מסר את בקשת הערר מלכתחילה, או דרך המוקד של המוסד לביטוח לאומי. כך או כך, אין להיעדר מהדיון בערעור החלטת ועדה רפואית מבלי להודיע על כך לביטוח לאומי. שכן, הדבר עלול להוביל להטלת קנסות או עיכובים בתשלומי הקצבאות למבוטח.
מה המשמעות של היעדרות מערעור החלטת ועדה רפואית?
כאמור, מבוטח שלא מתייצב לדיון בערעור החלטת ועדה רפואית, חשוף לקנס ועיכוב של זכויותיו בביטוח הלאומי. אולם מעבר לכך, חשוב לדעת שהיעדרות מהדיון גם עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה שלו. מנגד, מבוטח שמגיע לוועדת העררים ויש לו עורך דין שמייעץ לו בתהליך, מרוויח סבירות גבוהה יותר לקבלת בקשתו להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לו, שינוי הגדרתה או תחולתה.
איך מתנהל הערעור על החלטת ועדה רפואית בביטוח לאומי?
הערעור על החלטת ועדה רפואית בדרך כלל מתנהל כך: ראשית, מזכיר הוועדה יציג את חבריה בשמם ובתפקידם. בשלב הבא, המערער מתבקש להציג את טיעוניו המנומקים בנוגע לערעור. בהמשך לכך, הועדה לעיתים מבקשת מהמערער לעבור בדיקה פיזית על סמך שיקול הדעת של רופא הוועדה. לבסוף, מתקבלת החלטת הוועדה בדבר הערעור שהוגש לפתחה.
ככל שרופא הוועדה לא הורה על ביצוע בדיקה גופנית, החלטת הוועדה נסמכת על המידע הרפואי בתיק של המערער בלבד.
האם קיים סיכון בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית בביטוח לאומי?
בעקבות הגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ועדת הערר מוסמכת לקבל את בקשת העורר להעלאת דרגת הנכות מעבודה, או לחליופין – להמליץ דווקא על הקטנת אחוזי הנכות שנקבעו לו במקור. גם ערעורים שנוגעים למשך הנכות (זמנית או קבועה) או לתאריך תחילתה כפי שקבעה הוועדה הרפואית, עשויים שלא להיות מאושרים או להסתיים בהמלצת ועדת הערר לשנות את ההחלטה המקורית באופן שאינו מיטיב עם המבוטח.
יחד עם זאת, במידה והוועדה לעררים ממליצה להפחית את דרגת הנכות, היא תודיע על כך למבוטח והוא יוכל לבקש בו במקום לבטל את ערעורו. מבוטח שלא נכח בדיון – יקבל הודעה בכתב על כך מטעם הוועדה, וגם אז – יוכל להודיע שהוא חוזר בו מן הערעור שהגיש. זאת על ידי שליחת הודעה בכתב לוועדה. כמו כן, ניתן לבקש החזר הוצאות אם נוצרו כאלו בשל נהתייצבות בוועדת העררים.
מכל אלו ניתן להבין כי הסיכויים עולים על הסיכונים בהגשת ערעור על החלטות ועדה רפואית, ולבטח כשהדבר מתבצע בהכוונה וליווי של עורך דין ביטוח לאומי מנוסה.
לסיכום
הגשת ערר על החלטת ועדה רפואית בביטוח הלאומי היא הליך חשוב וחיוני עבור מבוטחים הסבורים שמצב נכותם הוערך באופן שגוי. זהו תהליך פורמלי הדורש התייחסות קפדנית לתאריכים ולניירת, והוא עשוי לדרוש גם ייצוג משפטי. עם זאת, ערר שמצליח יכול לגרום לשינוי באחוזי הנכות של העובד ובזכאותו לתגמולים. לכן חשוב להתנהל בצורה נבונה בהליך הערעור ולהסתייע בעו"ד ביטוח לאומי במידת הצורך.
לסיוע בהגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית לקביעת נכות מעבודה – פנו למשרדנו כעת.
את הערעור לגבי החלטת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי לקביעת נכות מעבודה, יש להגיש בכתב בצירוף נימוקים התומכים בה, אל סניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו של העובד.
את הערר יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. אולם באופן עקרוני, ניתן להגיש בנפאד את הנימוקים לערעור תוך עד 60 ימים מקבלת ההודעה בגין החלטת הוועדה.
בעקבות הגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית, יתקיים דיון בוועדת העררים שבסופו היא יכולה להמליץ על אישור בקשה העורר להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית, או שינוי הגדרת הנכות מזמנית לקבועה, או תאריך תחילת הנכות שנקבע. מנגד, ועדת הערר יכולה גם להמליץ לעשות את ההיפך ממה שביקש העורר.
ניתן להגיש ערר גם על החלטת ועדת העררים להכרעתו של בית דין אזורי לעבודה. זאת בתוך 60 ימים מקבלת הודעה על החלטת ועדת הערר בכתב. אולם ניתן לערער לבית דין אזורי לעבודה רק בסוגיות משפטיות הקשורות בהתנהלות ועדת הערר, ולא בנושאים רפואיים.
