תאונת עבודה שנגרמה בזמן קורונה מציפה שלל שאלות: האם חל שינוי בהכרת הפגיעה מעבודה? האם גובה הפיצוי משתנה? האם תחלואה בקורונה נחשבת תאונת עבודה כך שימי הבידוד נספרים לטובת דמי הפגיעה? במאמר זה נעשה סדר בכל הנוגע לזכויותיכם כנפגעי עבודה במהלך התקופה.
זכויות העובדים החולים בקורונה
הקורונה הוכיחה לכולנו עד כמה בלתי צפויים עשויים להיות חיינו, על אף שכבר חשבנו שנערכנו אליהם כראוי מכל הבחינות. אם כעובדים נדבקתם בקורונה ונאלצתם להחסיר מעבודתכם, בוודאי הפסדתם חלק מהשכר שלכם עקב השהות בבידוד. אך האם ידעתם שאתם זכאים לתבוע את הביטוח הלאומי ולקבל זכויות נוספות על כך?
נתחיל עם מה שחשוב
ימי בידוד ממחלת הקורונה מחושבים כימי מחלה לכל דבר. על פי חוקי הביטוח הלאומי, ימי המחלה הראשונים אינם מתוגמלים בקבלת שכר מלא והמשמעות היא שהתרחשה לכם פגיעה בשכר. עד כאן הכל טוב ויפה, אך האם גם עובדים שנמנעו מלהגיע לעבודתם בתקופת הסגרים כדי שלא ייחשפו ולנגיף ויחלו – מקבלים תשלום עם היעדרותם?
על פי מנכ"ל הביטוח הלאומי, כל מקרה כזה נבדק לגופו אך המוסד לביטוח הלאומי מכיר בתחלואת הקורונה כפגיעת עבודה. יש לציין שעובדי משרד הביטחון שחלו במחלה אמורים לתבוע את אגף השיקום של משרד הביטחון.
אז כמה כסף תקבלו בגין הידבקות בקורונה?
חולים שלקו בקורונה והחלימו בטווח שבין מספר שבועות ועד מספר חודשים, יוכלו לקבל פיצוי בגין היעדרותם במהלך התקופה. התגמול במקרה כזה הוא בגובה 75% מהשכר ברוטו, בחישוב של ממוצע שלושת החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו אירעה המחלה.
כך למשל, אדם ששכרו הממוצע הוא 10,000 ₪ בחודש והיעדרותו הייתה למשך חודשיים בעקבות מחלת הקורונה, יקבל 7,500 ₪ עבור כל חודש היעדרות, כאשר תגמולים אלו ניתנים עד לתקרה של 33,000 ₪ בחודש.
אם אדם מסוים חלה ונותר עם נכות (שיכולה להיות גם נזק נשימתי-ריאתי, לבבי או נזק נפשי), הוא יוכל לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי בתביעת נכות מעבודה ולעמוד בפני וועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שלו.
אם הוועדה קבעה נכות בגובה 9%-19%
העובד יהיה זכאי למענק חד פעמי בגובה 42 קצבאות נכות (מחושבות עבור החלק היחסי בשכר והכפלת אחוזי הנכות שהתקבלו עבורו).
אם הוועדה קבעה נכות בגובה 20% ויותר
העובד יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה, גם אם חזר לעבודתו וגם אם מרוויח כעת את השכר הזהה למה שקדם למחלה.
מקרה של פטירה כתוצאה ממחלת הקורונה מאפשר גם הוא הכרה בפגיעה מעבודה ולכן מקים עילת פיצוי לאלמנים ולילדי הנפטרים. בני הזוג האלמנים זכאים לקצבה בשיעור של 45% משכר הברוטו של בן/בת הזוג שנפטרו + תגמול חודשי מסוים עבור כל אחד מהילדים הקטינים. לדוגמה, מנוח שהשתכר ב-15,000 ₪ כך שאלמנתו תקבל סכום חודשי קבוע של 6,750 ₪ ועוד תוספת עבור כל אחד מילדיה.
לצד הזכויות בביטוח הלאומי כדאי לבדוק האם המחלה בקורונה מקנה זכויות נוספות, כמו למשל פטור מס למי שסובל ממחלה קשה, קצבת שירותים מיוחדים לסיעודיים, אובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה, ביטוחים פרטיים שונים שהפוליסה שלהם רלוונטית למקרה ועוד.
תאונת עבודה קורונה – באילו מקרים היא מתקיימת?
למרות שישראל כבר נכנסה ויצאה מסגר מספר פעמים וידעה תחלואה עולה ופוחתת, סכנות המחלה עדיין נותרו איתנו ולכן לחולי בקורונה תהיה השלכה גם אם וכאשר עובד מסוים יחלה בה בעתיד.
אם אתם עובדים במקום עם פוטנציאל הדבקה גבוה וחשיפה משמעותית לנגיף (למשל קוסמטיקאיות, נציגי שירות, עובדים מעולמות הרפואה ועוד), תוכלו לקבל הכרה מהביטוח הלאומי כנפגעי עבודה במקרה של מחלה בנגיף הקורונה ולתבוע פיצויים מתאונת עבודה בקלות יחסית.
מקומות שחשופים להדבקה, אך בעלי סיכון מופחת (לאור אפשרות השמירה על ההנחיות) כמו למשל עובדי בית מרקחת, נהגי תחבורה ציבורית, סדרנים בסופר וכדומה, יוכלו להיחשב גם הם כנפגעי עבודה אך זהו מצב מאתגר יותר להוכחה. הסיבה לכך היא שישנה אפשרות שההדבקה לא התרחשה בפועל במסגרת העבודה ולכן לא ניתן להתייחס אליה כפגיעת עבודה.
מימוש זכאותכם כנפגעי תאונת עבודה קורונה
כל עובד שנפגע בתאונת עבודה, יוכל לקבל דמי פגיעה – תשלום המכסה את תקופת ההיעדרות הראשונית מהעבודה. תשלום דמי הפגיעה ניתן בגובה של 75% משכר הברוטו של העובד (בממוצע שלושה חודשים אחרונים) ולמשך 91 ימים ברצף מרגע הגילוי של המחלה. במצב זה, תאונת העבודה לא יורדת מימי המחלה הצבורים.
מי שבעקבות מחלתו סובל מתסמינים רפואיים שונים, לרבות נפשיים בעקבות החרדה או הבדידות, יוכל לדרוש נכות זמנית או קבועה, על פי חומרת מצבו וסוג הנזק שנגרם עקב הקורונה.
חשוב לציין שהמוסד לביטוח הלאומי מתמודד ככל מערכת אחרת עם הסוגיה ושאלותיה בפעם הראשונה ולכן בוחן בזהירות ובכובד ראש כל מקרה ומקרה לגופו ונסיבותיו. ההחלטות אינן חד משמעיות או אוטומטיות, כפי שמתרחש בפגיעה מעבודה בסיטואציות אחרות.
כאמור, ניתן להגיש במקביל גם תביעת אובדן כושר עבודה לחברת הביטוח הפרטית (אם יש ברשותכם פוליסת אובדן כושר עבודה), או לקרן הפנסיה/ ביטוח המנהלים. כאן הפיצוי יינתן לכם כל עוד שיעור אובדן הכושר עומד על 75% ומעלה. למשל, אם עובד מסוים יכול היה לעבוד במשך 8 שעות ולאחר שלקה בקורונה הוא מסוגל רק ל-6 שעות, הוא לא יפוצה משום שלא הגיע לאובדן של יותר מ-75%.
הגשת התביעה
לאור מצבכם ועל סמך תיעוד רפואי, מסמכים והוכחות שברשותכם, ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי באמצעות טופס בל/211 – "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה מעבודה". בקשתכם תיבחן על ידי פקיד מחלקת התביעות במוסד לביטוח הלאומי ואם תאושר, תעניק לכם את דמי הפגיעה המתאימים על בסיס חישוב.
עובד שהוכר כנפגע עבודה וששולמו לו דמי הפגיעה, יוכל לתבוע קצבת נכות לאחר מכן ולעבור ועדה רפואית להערכת מצבו. הועדה מצריכה גיבוש מלא ומסודר ככל האפשר של התיעוד הרפואי הקיים ועשויה לדרוש מהתובע לעבור בדיקה במקום או להשלים מסמכים ולהגיע אליה פעם נוספת.
כעת הוועדה תקבע את אחוזי הנכות ואת התקופה שבה הם חלים (גם נכים לצמיתות אמורים להגיע מידי פעם לוועדה חוזרת להערכת מצבם וקביעה מחודשת של אחוזי הנכות בעת הצורך).
אם נקבעו לכם 8% נכות ומטה, אינכם זכאים לדבר. בעת קבלת 19% ומטה תקבלו מענק חד פעמי ומעל 20% קצבת נכות חודשית קבועה. אם קביעת הועדה לא משביעה רצון, תוכלו לערער עליה תוך 60 ימים ממתן התשובה.
מומלץ להיפגש תחילה עם עו"ד תאונת עבודה
הקורונה, למרות הימצאותה כאן כבר כמעט שנתיים תמימות, עדיין לא מאפשרת לנו להבין או לצפות את התקדמותה ולכן כל היבט שנוגע אליה מבחינת החוק והזכויות צריך להיבחן לגופו, על סמך מה שכבר ידוע וקיים.
לאור ההתמודדות הקשה עם המצב ואי הבהירות שנובעת ממנו, חשוב לפעול בתביעתכם רק מול עו"ד מיומן, שמכיר היטב ולעומק את חוקי הביטוח הלאומי וידע כיצד לשמור על זכויותיכם ולמקסם את גובה הפיצויים, גם בעת תביעת אובדן כושר עבודה וביטוחים פרטיים שונים.
