לתאונות עבודה גורמים רבים ומספר דרכי התמודדות. גורמי תאונות העבודה מגוונים ושלל תאונות יכולות להיחשב כתאונות עבודה, כפי שנראה להלן. שתי דרכי ההתמודדות העיקריות עם תאונות העבודה, הן הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה ותביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה. הגשת התביעות באופן נכון ומקצועי תזכה אתכם בדמי הפיצויים המגיעים לכם ותסייע לכם להתמודד עם הפגיעה שחוויתם.
תאונת עבודה – הגדרה
כדי לדעת מהם הגורמים לתאונת עבודה, יש להכיר את ההגדרה החוקית לתאונת עבודה ואת המקרים שנוספו להגדרה זו בפסיקה. ראשית, נכיר את ההגדרה הבסיסית לתאונות עבודה ולאחר מכן את החזקות המרבות המוסיפות מקרים נוספים להגדרת תאונות העבודה.
ההגדרה הבסיסית
ההגדרה הבסיסית לתאונות עבודה בנויה משני תנאים מצטברים:
- התאונה התרחשה במהלך העבודה
- התאונה התרחשה בעקבות העבודה
לפי ההגדרה הבסיסית, אם כן, נדרשת עמידה בשני תנאים כדי להכיר בתאונה כתאונת העבודה. על התאונה להתרחש תוך כדי העבודה ולהיגרם במסגרת העבודה. על פי הגדרה זו, תאונה שהתרחשה במהלך העבודה אך לא בעקבות העבודה, אלא למשל בעקבות שיחת טלפון פרטית שביצע העובד, או בעקבות העבודה אך לא במהלכה, לא תיחשב לתאונת עבודה.
אולם בכך לא מסתכמת הגדרת תאונת עבודה. גורמי תאונות העבודה רבים ומגוונים יותר, כפי שמפורט בהמשך החוק וכפי שפיתחה זאת הפסיקה. נסקור בקצרה את גורמי תאונות העבודה הנוספים.
החזקות המרבות – גורמי תאונות עבודה נוספים
חוק הביטוח הלאומי מוסיף מספר חזקות מרבות אשר מוסיפות גורמים לתאונות עבודה. הגורם הראשון הוא תאונה שהתרחשה בדרך למקום העבודה, בדרך הביתה ממקום העבודה או בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו.
גורם תאונות עבודה נוסף על פי החוק הוא תאונה שאירעה לעובד בתוך מקום עבודתו או בסמוך לו, שלא בעקבות העבודה. זאת, כאשר העובד נפגע במסגרת ניסיון להציל גוף או רכוש מפגיעה או סכנה.
גורם תאונות עבודה שלישי הוא תאונה במקום העבודה, גם היא שלא בעקבות העבודה. גורם התאונה כאן הוא אדם שלישי, כלי או חפץ אשר היה במקום העבודה לצרכי עבודה או שהוא נמצא שם באופן קבוע והוא הזיק את העובד. תאונה שכזו תיחשב אף היא לתאונת עבודה.
כך, אם למשל עובד נתקל בפטיש שהיה זרוק על הרצפה ובעקבות ההיתקלות שבר את בהונות רגליו, הוא יוכר כנפגע עבודה. זאת, על אף שהפגיעה לא קרתה בהכרח בעקבות עבודתו.
בנוסף לגורמי תאונות עבודה אלו, החוק מונה תאונה שאירעה במקום סעודת העובדים בזמן הפסקת האוכל כגורם תאונת עבודה נוסף. עובד שהוצא על ידי המעביד להפסקה שאינה עולה על 3 שעות ובמהלכה או בדרך אליה נפגע העובד, יוכר כנפגע עבודה. זהו, אם כן, גורם נוסף לתאונות עבודה.
שני גורמי תאונות עבודה נוספים על פי חוק, הם תאונה שאירעה במהלך תפקידו של עובד כחבר ועד עובדים או במהלך בחינתו בבחינה מקצועית על פי חוק החניכות. גם אלו הם גורמים לתאונות עבודה על פי חוק.
גורם תאונות עבודה נוסף אינו קבוע בחוק אך פותח בפסיקה. כאשר עובד לוקה באירוע לבבי או מוחי כתוצאה ישירה מאירוע חד פעמי במקום עבודתו, הוא יוכר כנפגע עבודה לצרכי הביטוח הלאומי.
| גורם תאונת העבודה | משמעות | |
| 1 | תאונה בדרך לעבודה או ממנה | עובד אשר נפגע מתאונה בדרך למקום העבודה, בדרך חזור מעבודתו או בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו |
| 2 | תאונה במקום העבודה עקב הצלת גוף או רכוש | עובד שהציל גוף או רכוש במקום העבודה ונפגע, יוכר כנפגע עבודה |
| 3 | תאונה מאדם או כלי במקום העבודה | עובד שנפגע במקום עבודתו מאדם או מכלי שלא בעקבות עבודתו, יוכר כנפגע עבודה |
| 4 | תאונה בהפסקת האוכל | עובד שנפגע בהפסקת האוכל במקום שבו סועדים יוכר כנפגע עבודה, כאשר ההפסקה ניתנה לפחות מ-3 שעות |
| 5 | תאונה בוועד עובדים | עובד שהוא נציג ועד עובדים ונפגע בזמן פעילות הועד, יוכר כנפגע עבודה |
| 6 | תאונה בדרך למבחן | עובד שנפגע בדרך למבחן או ממבחן לפי חוק החניכות, יוכר כנפגע עבודה |
| 7 | אירוע לבבי או מוחי | עובד אשר חווה אירוע לבבי או מוחי כתוצאה ישירה מאירוע בעבודה, יוכר כנפגע עבודה |
תאונות עבודה – דרכי התמודדות
נוכחנו לדעת כי ישנם שלל גורמים לתאונות עבודה. הגורמים בהם עסקנו הם, כמובן, גורמים כלליים ולא גורמים קונקרטיים. גורמי תאונות עבודה קונקרטיים יותר יכולים להיות תאונת דרכים, החלקה על רצפה רטובה, כוויות במפעל עם כלים חמים ועוד. כעת, נעסוק בדרכי ההתמודדות עם תאונות עבודה בישראל.
תביעת דמי פגיעה
דרך ההתמודדות הראשונה והמרכזית לנפגעי תאונת עבודה היא הגשת תביעת דמי פגיעה לנפגעי עבודה. העובד יגיש לביטוח לאומי טופס תביעה בצירוף המסמכים הרפואיים הרלוונטיים וכתב ויתור סודיות רפואית. במסגרת דרך התמודדות זו יצוינו מספר ימי ההיעדרות מהעבודה בפועל, בעקבות תאונת העבודה.
הביטוח הלאומי יחשב את שכרו היומי של העובד ויעניק לו פיצוי בסך 75% מהשכר היומי, עבור ימי ההיעדרות שלו. הפיצוי מוגבל ל-13 שבועות ותקרת הפיצוי היומי עומדת על 1,141.3 ₪.
תביעת גמלת נכות מעבודה
דרך התמודדות נוספת לנפגעי תאונת עבודה היא הגשת תביעת גמלת נכות מעבודה. במסגרת דרך התמודדות זו, העובד יגיש שוב תביעה לביטוח הלאומי בצירוף המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המוכיחים את המגבלה שנגרמה לו בעקבות התאונה. העובד יזומן לוועדה רפואית אשר תקבע את דרגת הנכות שלו. ככל שתיקבע דרגת נכות לעובד, הוא יקבל גמלה בהתאם לדרגת הנכות שלו.
דרך התמודדות זו הינה דרך התמודדות נפלאה לרבים מגורמי תאונות העבודה, אשר גרמו לעובד לפגיעה משמעותית יותר ולנכות. העובד יזכה בגמלה קבועה או זמנית אשר תסייע לו להתמודד עם המציאות החדשה.
האם ניתן להגיש תביעת גמלת נכות מעבודה ישירות לאחר הפגיעה?
תביעת גמלת נכות מעבודה תוגש אך ורק על ידי מי שהוכר כנפגע עבודה. אשר על כן, יש להגיש תחילה תביעת דמי פגיעה ורק לאחר מכן ניתן יהיה לתבוע גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
מה עושים אם נדחתה תביעת גמלת הנכות שלי?
ככל שהתביעה שלכם לגמלת נכות מעבודה נדחתה, תוכלו להגיש ערעור לוועדת הערער של הביטוח הלאומי. הוועדה תדון בשנית בבקשה ותבחן האם נכון לקבל את התביעה. ככל שגם וועדת הערער תדחה את התביעה, תוכלו להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה.
האם ניתן להגיע לוועדות הרפואיות עם ייצוג משפטי?
ניתן ואף מומלץ בהחלט להגיע לוועדות הרפואיות מלווים בעורך דין. גורמים רבים לתאונות עבודה אינם חד משמעיים וכך גם הפגיעות המצדיקות קביעת דרגת נכות. ייצוג על ידי עורך דין בפני הוועדות יעזור לכם להימנע מטעויות ולצלוח את הוועדות כל הדרך אל קביעת אחוזי הנכות.
תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור על החלטות הוועדה הרפואית?
תוכלו לערער על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה תוך 30 יום, על פי חוק. בפועל, הביטוח הלאומי נוטה לקבל ערעורים תוך 90 יום אך בכך הוא נוהג לפנים משורת הדין. ערעורים על וועדת הערער יוגשו אל בית הדין לעבודה תוך 60 יום מיום החלטת הוועדה. ערעור שיוגש לאחר מכן, צפוי להידחות.
