לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

תביעה לדמי פגיעה בעבודה

עובדים שנפגעו בעבודתם בין אם בתאונה ובין אם כתוצאה ממחלת מקצוע זכאים להגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה. מתי זכות זו מתקיימת לשכירים ולעצמאיים? כיצד מחשבים את דמי הפגיעה ומה קובעים חוקי המוסד לביטוח הלאומי בנושא? במאמר זה תקבלו את המידע המקיף בנושא, שיעזור לכם למצות את זכויותיכם.

 

דמי פגיעה – תשלום המפצה על אובדן הכנסה

דמי פגיעה הם פיצוי כספי המשולם לעובדים שכירים או עצמאיים שנפגעו תוך כדי ועקב עבודתם אצל מעביד, או שחלו במחלת מקצוע עקב תנאי ואופי העבודה. כאשר הפגיעה מונעת את האפשרות לעבוד ולמעשה מגדירה כי מדובר באי כושר לעבודה, הרי שהעובד מוצא את עצמו בקלות ללא פרנסתו וללא הכנסה ממנה.

ולכן תשלום זה נועד לפצות בגין אובדן שכר, כך שהוא "נכנס לנעלי" המשכורת במשך תקופת זמן קצובה.

 

מי זכאי להגיש תביעה לדמי פגיעה בעבודה?

ישנם מספר מצבים המזכים בהגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה:

כאשר נגרם נזק רפואי שבעקבותיו נאלץ העובד להיעדר מעבודתו וזאת למשך תקופה שהוגדרה על ידי רופאיו וצוינה בתעודה רפואית שניתנה בעת טיפול במיון, בקופת החולים או במוסד רפואי אחר. כאשר לאורך תקופת אי הכושר או חלקה העובד השכיר לא עבד, או כאשר מדובר בעצמאי שלאורך התקופה עבד בעבודה חלקית.

 

מי לא זכאי לדמי פגיעה?

ישנם מספר סייגים לזכאות לפיצוי כמו למשל עצורים בגין מעשה פלילי, אסירים שעובדים בבית הכלא או עובדים זרים ללא שהות חוקית במדינה.

 

הגדרתה של תאונת עבודה

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כאירוע שהתרחש תוך כדי ועקב עבודת הנפגע אצל מעסיקו, לרבות תאונה שהתרחשה בדרך או בחזרה ממקום העבודה, בדרך מעבודה אחת לעבודה השנייה, במהלך הפסקה מעבודה או בשליחות לביצוע עבודה מטעם המעסיק. ההכרה בתאונת העבודה מזכה בדמי פגיעה המשולמים במשך 91 ימים והם ניתנים כאמור בכפוף לאישורים רפואיים ותעודת אי כושר.

חוק זה משקף כי ישנו מנעד רחב מאוד של עובדים ושל פגיעות שונות, המקנות אפשרות לדמי פגיעה, למשל עובד שנפגע בעת הפעלת מכונה או מכשור מסוים, עובד שהחליק על רצפה רטובה או שמעד במדרגות במקום העבודה, עובד שנחבל בדרך חזרה הביתה מעבודתו, שנפגע כתוצאה מחפץ כבד שנפל על גופו ועוד.

לגבי תאונות בדרך למקום העבודה וממנו, חשוב להבהיר שהתאונה תוכר כפגיעה מעבודה רק אם העובד היה במסלול הרגיל והישיר בין ביתו לעבודתו, או שסטה לטובת ליווי ילדיו לגן/ מעון או לטובת קיום מצוות תפילה בבית הכנסת אליו הוא נוהג להגיע.

 

משך תשלום דמי הפגיעה וזכויות עתידיות

דמי הפגיעה משולמים כאמור במשך 90 ימים, אך מה קורה לאחר מכן? ובכן, אם הפגיעה נמשכת גם מעבר ומהווה את נכותו של הנפגע באופן זמני או צמית, הוא יהיה זכאי להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה ולעבור וועדה רפואית שתקבע את דרגת אי הכושר ואת אחוזי הנכות.

התשלום ניתן כל עוד אי הכושר מונע עבודה במשך למעלה מ-12 ימים לאחר שאירעה הפגיעה. ביום הראשון ישולם יום העבודה מטעם המעסיק. ביום השני והשלישי יופעלו כחוק דמי מחלת העובד מטעם המעסיק ואילו עבור היום הרביעי והלאה, העובד זכאי לתשלום דמי פגיעה.

לצד הגשת התביעה לדמי פגיעה בעבודה, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט נגד המעסיק. בעוד שהאפשרות הראשונה תתאים לכל נפגעי העבודה, תביעת המעסיק תתרחש רק כאשר מדובר במחדל או בהתרשלות של המעסיק וככל שניתן להוכיח אותה ואת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה.

כך או כך, זכרו ששום גוף איננו שש לשלם פיצויים לתובעים אותו ועל מנת להצליח לקבל את דמי הפגיעה בשיעורם המקסימלי, יש להיעזר בעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ויש לו ניסיון עשיר בתביעות מול הביטוח הלאומי.

 

חישוב דמי הפגיעה

דמי הפגיעה משולמים בסך 75% מהכנסתו החייבת של הנפגע, על פי ממוצע הכנסתו בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירעה הפגיעה, חלקי 90. רגע, מה?

ניקח לדוגמה אדם שהרוויח 10,000 ₪ מעבודתו מידי חודש. בביצוע התחשיב יתגלה שהוא אמור לקבל דמי פגיעה על סך 111 שקלים ליום. בביצוע התשלום לתקופה של 91 ימים, הוא יקבל בפועל דמי פגיעה על סך של 10,101 שקלים, מהם מנוכים כרגיל מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 

מה החוק אומר?

כמו כן, דמי הפגיעה משולמים עד לתקרה הקבועה בחוק (מתעדכנת מעת לעת במוסד לביטוח הלאומי) ועומדת נכון לשנים 2020-2021 על סך 1,114.38 ₪.

במקרים שבהם נקבע אי כושר חלקית, כלומר מצב שבו העובד יכול לעבוד רק במספר שעות מופחת, יופחתו דמי הפגיעה בהתאם לכמות שעות ההיעדרות ביום מעבודתו.

עובדים שנעדרו מעבודתם עקב הפגיעה במשך מספר ימים ובכמות ימים פחותה מ-12, יקבלו דמי פגיעה המשולמים החל מהיום השלישי שאחרי אותה פגיעה. כאשר מדובר בהיעדרות ממושכת יותר ובכמות ימים שעולה על 12 ימים, דמי הפגיעה ישולמו עבור היום שאחרי יום הפגיעה.

עניין זה למעשה קובע כי 12 הימים הראשונים מהווים בחוק את "תקופת הזכאות הראשונה" – תקופה שבה הביטוח הלאומי משלם, אך המעסיק נדרש לבצע עבורה החזר.

על המעסיק נאסר כמובן לנכות את ההחזר המוטל עליו משכרו של העובד ונאסר עליו גם לנכות אותם ממכסת ימי המחלה שקיימים לעובד.

 

העברת התשלום לעובד שנפגע

דמי הפגיעה מועברים ישירות לחשבון הבנק של העובד שנפגע ועל סמך הפרטים שמילא בטופס התביעה. אם ירצה לקבל את התשלום במועד שבו שולם לו שכרו החודשי הרגיל, הוא יוכל להפעיל את תקנה 22 – תקנה הקובעת כי המעסיק רשאי לשלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד. כעת, המעסיק הוא זה שמגיש עבור העובד את התביעה לביטוח הלאומי וישלם למעשה עבור כל התקופה, כולל את תקופת הזכאות הראשונה ביום העברת השכר החודשי.

 

תנאים נוספים לעובדים שכירים

דמי הפגיעה לעובדים שכירים מחושב על פי ההכנסה החייבת משלושת החודשים האחרונים כאמור, כך שנכללים בתוכה גם שעות נוספות, פרמיות ומענקים שהעובד קיבל, דמי הבראה, משכורת 13 וכל תוספת אחרת.

עובדים שלא קיבלו שכר עבודה מלא במהלך שלושת חודשים אלו, ייתכן שיחושבו בביטוח הלאומי כאילו קיבלו שכר מלא. יש להמציא לטובת העניין אישורים מוצדקים לסיבת החוסר בשכר מלא כמו למשל אישורי מחלה או חופשה.

 

תנאים רלוונטיים לעובדים עצמאיים

עובדים עצמאיים נמצאים בנקודה מעט מורכבת יותר ככל שהדבר קשור למיצוי זכויותיהם מול הביטוח הלאומי. אם מדובר בעצמאי שהוא גם שכיר במקביל וכעת נפגע מאחת העבודות, דמי פגיעתו יחושבו על סמך ממוצע ההכנסה משני המקומות יחד. ההכנסות כעצמאי מובאות בחשבון רק אם במהלך הפגיעה מעבודה היה העצמאי רשום כ"עצמאי שעונה להגדרה" ושילם במועד את דמי הביטוח הלאומי.

סוגיית אי כושר עבודה חלקי מתייחסת כמובן גם לעובדים העצמאיים ועל סמך תעודה רפואית שבה צוינה הפגיעה הקיימת וצוינה כמות שעות העבודה ליום שאליה העובד מסוגל. גם הפעם יינתנו דמי פגיעה מופחתים וזאת עד לתשלום של 8 שעות עבודה ליום בלבד.

 

הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה באמצעות עו"ד מומחה

כפי שאתם בוודאי מבינים, תביעה לדמי פגיעה בעבודה היא סוגיה מורכבת הדורשת הבנה ובקיאות בחוקים ובתקנות, כמו גם באפשרויות השונות שעומדות לזכותם של עובדים ומעסיקים.

חשוב להבין כיצד לפעול מיד לאחר הפגיעה על מנת שתיחשב הזכאות לתבוע דמי פגיעה ובייחוד כאשר נסיבות העובד מעלות עוד עשרות שאלות אפשריות, כמו שאלת הכרתה של הפגיעה הספציפית כפגיעה מעבודה, או מה קורה אם ישנה חבות המעמידה את התשלום בסימן שאלה.

אם נפגעתם, טוב תעשו אם תתייעצו עם עורך דין תאונות עבודה שינחה אתכם כיצד לפעול על סמך נסיבותיכם האישיות.

Picture of עורך דין אייל פייפר
עורך דין אייל פייפר

בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין. החל משנת 2000 עסק בענייני ביטוח שונים כגון: חבויות, פנסיה, חיים ורכוש, סוכן ביטוח מורשה משנת 2003. לאורך השנים צבר עו”ד פייפר בקיאות רבה ומומחיות עמוקה בהיבטים החוקיים והמשפטיים של סוגיות רפואיות. הודות לידע זה ולחשיבה יצירתית ופורצת דרך בפרשנות לחוק, מצליח עו”ד פייפר פעם אחר פעם לשכנע את בתי המשפט בצדקותו, וליצור תקדימים משפטיים שמשנים בקביעות את פני עולם הביטוח.

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: [email protected]

הצלחות המשרד

אישור זכאות של 19% נכות עקב פגיעה ברגל במהלך עבודה
אישור זכאות ל75% נכות, 65% אי כושר וקצבה קבועה
אישור זכאות ל70% נכות, 100% אי כושר וקצבה קבוע
אישור זכאות ל74% נכות, 65% אי כושר וקצבה קבועה
דוח ועדה הרפואית – נמצא זכאי לפיצויים עקב תקיפה
אישור זכאות של 70% נכות זמנית לעובד שהחליק בעבודתו
צרו איתנו קשר בדרך שהכי נוחה לכם

051-519-3904

הסדנה 6, כפר סבא

השאירו לנו הודעה

מן העיתונות

תביעה חריגה ביחידת העילית בצה"ל: "מפקדת ב־8200 התעללה וגרמה לי לנכות נפשית"

כלכליסט | 22/10/17

התלוננו על הטרדה מינית והורחקו | המהדורה המרכזית בחדשות 12

N12 | 14/12/17

עורך דין לתביעות סיעוד - המדריך לכל מה שצריך לדעת בנושא

גלובס | 31/05/2020
לוגו 13 רשת

פרקליטים עד הבית: עונה 2 פרק 34
| חדשות 13 רשת

חדשות 13 | 31/1/2018

זקוקים לייעוץ? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ!