בהשוואה לתאונות עבודה המתרחשות בקרב שכירים, הוכחה והכרה בכל תאונת עבודה שנגרמה לעצמאי נחשבת מורכבת ומאתגרת הרבה יותר. העצמאים נדרשים לבירוקרטיה עמוסה בהרבה מזו של שכירים התובעים את הביטוח הלאומי ודורשים שיוכרו כנפגעי עבודה. אם הנכם עצמאיים ונפגעתם בתאונת עבודה, הנה כל המידע הרלוונטי שעליכם לדעת לפני הגשת התביעה.
אתגר ההכרה בתאונות עבודה של עצמאיים
העצמאות בעבודה מביאה איתה שלל יתרונות: העבודה מבוצעת מתוך אינרציה ומוטיבציה אישית, העובד מקבל החלטות בעצמו ונהנה לעתים גם מגמישות טובה יותר במהלך יום העבודה. אך כאשר הוא נדרש לממש את זכויותיו מול החוק, מתגלות הבעיות הרבות שנובעות ממעמדו המקצועי.
המוסד לביטוח הלאומי יוצא מנקודת הנחה שלכל תאונה שהתרחשה במקום העבודה אמור להיות קשר כלשהו לעבודה, קיימים עדים והמעסיק מאשר את הפגיעה שהתרחשה. זוהי אמת שנכונה לגבי ציבור השכירים במשק בלבד, שכן עצמאיים ובייחוד אלו שעובדים מביתם יתקשו להוכיח את קיומה של התאונה כפי שתיארו אותה, ייתכן שהיא התקיימה ללא עדים ולא בטוח שהם עומדים בתנאי הביטוח הלאומי.
לא כל עצמאי זכאי לתשלום מהביטוח הלאומי
חשוב לזכור שכל עובד עצמאי שלא רשום ככזה במוסד לביטוח הלאומי איננו מוכר כנפגע עבודה ולא זכאי לתגמולים. כדי להפוך לעצמאיים "שעונים להגדרה" מבחינת הביטוח הלאומי, יש לעמוד במספר קריטריונים: 20 שעות עבודה שבועיות בממוצע או לחילופין הכנסה חודשית של 50% יותר מהשכר הממוצע במשק או לחילופין 12 שעות עבודה שבועיות בממוצע עם הכנסה של 15% לפחות מהשכר הממוצע בתחילת כל רבעון.
אם לאותו עצמאי יש כמה משלחי יד במקביל, ייבחן עבורם היקף העיסוק המצטבר.
הכרה בתאונת עבודה לעצמאי
החוק מפרש את המונח "משלח יד" כעיסוק רציף וקבוע לטובת מחייה ופרנסה, כך שאין המדובר באדם שמעוניין להשיג רווחים מסיבה אחרת. האם סביר שהעובד העצמאי יבצע את הפעולה שהוא נפגע כתוצאה ממנה? אם התשובה לכך היא כן, הרי שמדובר בפגיעה במהלך ועקב העיסוק במשלח היד.
הנה לדוגמה, עורך דין שנפגע בכנס שבו היה אמור להגדיל את קהל לקוחותיו. מכיוון שפעולתו נוגעת למשלח ידו, פגיעתו הוכרה כתאונת עבודה. במקרה אחר, חקלאי שתיקן את גג ביתו ונפגע לא הוכר כנפגע עבודה וזאת למרות שאותו תיקון היה אמור למנוע נזק בשטחו.
כיצד לפעול לאחר תאונת העבודה? המדריך לעצמאים
הדבר הראשון לבצע לאחר תאונת העבודה הוא לאסוף פרטי עדים ממנה, בהנחה והיו. אם לא היו עדים, אבל הזעקתם מישהו למקום, תעדו את פרטיו כעד לתאונה ומלאו אותם בתוך טופס ההודעה על פגיעה בעבודה שתעבירו לביטוח הלאומי.
מילוי טפסים
אין להשתהות בקבלת הטיפול הרפואי, גם כדי לדאוג בראש ובראשונה לשלומכם ובריאותכם ולטפל בה כראוי וגם על מנת לצבור תיעוד מוכח להתרחשותה של התאונה. יש לציין בפני הרופא המטפל את נסיבות התאונה ולוודא שהן נרשמות בתוך התיק הרפואי.
לאחר מכן, יש למלא את טופס בל/283 שנמצא באתר הביטוח הלאומי ולמלא אותו, על מנת לתבוע הכרה בתאונת עבודה. יש לגשת לרואה החשבון לטובת העניין ולדרוש אישור הכנסות מהשנה הקודמת לתאונה והחתמה על טופס בל/283.
עם הטופס יש לפנות לרופא המטפל/ רופא משפחה ולדרוש תעודת אי כושר לנפגע עבודה. משהתעודה בידכם, יש להוריד את טופס בל/211 מהאתר של ביטוח לאומי ולמלא גם אותו. לטופס זה המהווה תביעה לדמי פגיעה יש לצרף את כל המסמכים שבידכם לרבות אישור ההכנסות ותעודת אי הכושר ולשלוח אותם למוסד לביטוח לאומי.
תביעתכם תיבדק ואם היא תאושר, הרי שהאירוע מוכר כתאונת עבודה וכעת ישולמו לכם דמי פגיעה. תשלום זה נועד לכסות כלכלית עבור התקופה הראשונה של הפגיעה, החל מהיום ה-13 להיעדרות מהעבודה ועד 91 ימים לכל היותר.
קבלת דמי פגיעה עקב תאונת עבודה
חישוב דמי הפגיעה לעצמאיים מבוסס על ההכנסה שמופיעה בשומה האחרונה ושימשה כבסיס לחישוב המקדמות ששולמו עד התאונה לביטוח הלאומי. חשוב להבהיר שדמי הפגיעה משולמים רק במקרה שבו העובד לא עוסק בשום עבודה, גם לא באופן חלקי או ששונה מהעבודה הרגילה שלו. למעשה, גם אם הנפגע רק "מבקר" בעסק כדי לפקח עליו או לטפל בניירת, הוא עלול להפסיד את דמי הפגיעה!
עניין זה נוגע גם לעצמאיים שעובדים מביתם ומחויבים להימנע מכל פעילות עסקית שהיא לרבות גבייה, פגישות, משלוחים ועוד. אם הנוכחות בעסק בכל זאת מתבקשת תחת היקף כלשהו, ישולמו דמי פגיעה מופחתים. כדי לקבל אותם יש לצרף לטופס התביעה גם אישור רפואי המפרט את היקף העבודה שהעובד רשאי לו ואת היקף אי הכושר.
קבלת אחוזי נכות עקב פגיעה ממושכת מהתאונה
אם חלפו 91 ימים ועדיין נותרה הגבלה, יש לתבוע קצבת נכות מעבודה באמצעות טופס בל/200. הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות והאם מדובר בנכות זמנית או צמיתה. אם התקבלה החלטה שאיננה מספקת, אפשר להגיש ערר תוך 60 יום ממתן ההחלטה. ניתן גם להיות מיוצגים במעמד הוועדה על ידי עורך דין וגם במעמד הועדה הרפואית לעררים במידת הצורך.
כאשר הביטוח הלאומי דוחה את התביעה ולא מכיר בתאונה כתאונת עבודה, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה. גם כאן ניתן לפעול באמצעות עורך דין.
עובדים שקיבלו את דמי הפגיעה ונותרו עם נכות המעמידה בפניהם את הזכאות לתבוע קצבת נכות, יכולים לקבל נכות בשיעור מסוים המקנה קצבת נכות חודשית (במקרה שבו נקבעו 20% ומעלה) או פיצוי חד פעמי (אם נקבעו בין 9%-19% נכות). הוועדה רשאית להעמיד את שיעור הנכות לפרק זמן מסוים ולזמן שוב את הנפגע בהמשך להערכת מצבו וקביעת שיעור הנכות מחדש.
הוכחה מורכבת אך אפשרית
על פי סעיף 79 בחוקי הביטוח הלאומי, ההכרה בעצמאי שעבר תאונת עבודה תתרחש רק אם העצמאי הצליח להוכיח שהתאונה התרחשה בעת שביצע את עבודתו ושהיא התרחשה עקב עבודתו. מדובר בהוכחה שעשויה להיות מורכבת, מכיוון שכפי שהבנתם, לא כל תאונה תוכר כתאונת עבודה, על אחת כמה וכמה כאשר היא נגרמה בהיעדר עדים או בביתו, אם מדובר בעצמאי העובד מהבית.
מקרה הוכחה לדוגמה
ניקח לדוגמה את המקרה של ב' – נגר עצמאי שבבעלותו נגרייה. ב' שהה אצל נגר אחר כדי לרכוש ממנו לוחות עץ ובמעמד שהותו שם נפגע באופן קשה ביותר מפיסת עץ שהתנתקה וחדרה אל כף ידו הימנית. ב' הצהיר שבעת הפגיעה היה בסידורים ולא בעבודה ולכן המוסד לביטוח הלאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה. רק אחרי שפנה לבית הדין לעבודה, קיבל את ההכרה המיוחלת.
למעשה, היה צורך להראות כי הסיבה לנוכחותו מחוץ למקום עבודתו נגעה למשלח ידו: הוא הגיע לאותו נגר עבור רכישה של חומרי גלם המשמשים אותו לעבודתו השוטפת. את נימוק "הסידורים" שמסר, ביצע ב' משום שהאמין שתאונת העבודה מחייבת אותו להימצא רק בשטחי עבודתו ותו לא.
אלא שבשטח העצמאים נמצאים לאורך יום עבודתם במגוון רחב של מקומות אפשריים ולכן היה עליו לציין בעת המענה הרפואי שקיבל את הסיבה שבגינה היה מחוץ לעסק שלו, שכן אם היא קשורה למשלח ידו הוא זכאי לתשלום דמי פגיעה כחוק ולעתים גם לקצבה או מענק נכות בהמשך.
