לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה?

חוק הביטוח הלאומי מתייחס לתאונות שאירעו בדרך לעבודה או ממנה בתור תאונת עבודה לכל דבר ועניין. אולם ישנם סייגים שונים שהנפגע נדרש לעמוד בהם בהקשר זה כדי להיחשב כנפגע תאונת עבודה. לכן את הסקירה להלן בחרנו להקדיש לדיון בסוגייה המורכבת: האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה? קריאת חובה.

 

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי?

בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה בזו הלשון:

"תאונה שארעה תוך כדי עבודת ועקב עבודת עובד אצל מעסיקו או מטעמו, ולעובד עצמאי – תוך כדי עבודתו במשלח ידו"

אל הגדרה זו התווספו מספר תנאים, אשר בהתקיימם, תאונה בדרך לעבודה עשויה להיחשב לתאונת עבודה המוכרת בביטוח הלאומי לטובת זכאות לקבלת פיצויים וקצבת נכות.

 

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה? התשובה תלויית נסיבות

כשעובד שנמצא בדרכו למקום עבודתו או ממנו, עובר תאונת דרכים, התאונה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה בתנאים מסוימים. אחד התנאים הללו, הוא היכולת להוכיח שהמיקום שבו התאונה התרחשה, נמצא על המסלול הישיר בין מקום מגוריו או מקום הלינה של העובד ובין מקום עבודתו.

מכאן שעובד שהיה מעורב בתאונה שאירעה תוך סטייה מהמסלול למקום העבודה, היא עשויה שלא להחשב בתור תאונת עבודה המזכה בקבלת פיצוי מן המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, ישנם פסקי דין שבהם נקבע שלא די בסטיה קלה ממסלולו של העובד למקום עבודתו, כדי לנתק את הזיקה בין העבודה לתאונה.

 

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה כאשר היא מתרחשת בעקבות סטיה מהמסלול?

סעיף 80 בחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונה בדרך לעבודה כתאונת עבודה, בהינתן והתאונה קרתה במהלך נסיעת או הליכת העובד למקום עבודתו, על המסלול ממקום מגוריו או מקום הלינה שלו לעבודה, או בכיוון ההפוך. גם תאונה שקרתה בדרכו של העובד מעבודה אחת לאחרת, או בעקבות המסלול שעשה בין מקומות העבודה הללו, עשויה להיות מוכרת בתור תאונת עבודה.

יחד עם זאת, בחוק מוגדרים תנאים חריגים שבהתקיימם תאונה בדרך לעבודה או ממנה, עלולה שלא להיות מוכרת כתאונת עבודה שתזכה את העובד בפיצויים מהביטוח הלאומי. התנאים הללו מכוסים במסגרת הגדרת המונח "תאונה" תחת המושג "הפסקה וסטיה", שאודותיו נסביר בשורות הבאות.

 

מהי "הפסקה וסטיה" ומה משמעותה לעניין תאונות בדרך לעבודה?

"הפסקה וסטיה" היא המינוח בחוק הביטוח הלאומי המתייחס לתאונות שאירעו במסגרת סטיה או עצירה שעשה העובד מדרכו הקבועה בין מקום עבודתו למעונו או בשובו.

בסעיף 81 בחוק הביטוח הלאומי נקבעו כאמור חריגים לעניין של הכרה בתאונה בדרך לעבודה כתאונת עבודה, כדלקמן:

"תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (5), (4), (1) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי".

משמעותו של סעיף זה, הינה שעל מנת שתאונה בדרך לעבודה תיחשב כתאונת עבודה המזכה בפיצוי מהביטוח הלאומי, העובד יידרש להוכיח שאותה תאונה אירעה על הדרך הישירה בין מקום מגוריו או שהותו למקום עבודתו (או בכיוון ההפוך). במידה ועובד מועסק ביותר ממקום עבודה אחד, ויוכל להוכיח שהתאונה אירעה על המסלול הישיר שבין המקומות שבהם הוא מועסק – גם אז עשויה תאונה בדרך לעבודה להיות מוכרת כתאונת עבודה.

מכאן אנו למדים שבמידה והעובד סטה ממסלולו לעבודה לטובת הגעה למקום אחר שאינו קשור בעבודתו, התאונה בדרך לעבודה תיחשב כתאונה מסוג "הפסקה וסטיה" שאיננה מזכה בפיצויים. יחד עם זאת, מן הראוי לסייג ולומר שכדי שתאונה בדרך לעבודה לא תיחשב כתאונת עבודה, יש להוכיח שהיא אירעה בעקבות סטיה ממשית מהמסלול הרגיל לעבודה, שהמינוח המתייחס אליו בחוק הוא "סטייה מהדרך המקובלת".

 

מהי "הדרך המקובלת"?

החוק מתייחס לכל דרך שהעובד יוכל להוכיח שבה הוא מתנייד (באופן רגלי או בכלי רכב) בשגרה בדרכו לעבודתו, בתור "הדרך המקובלת". בהקשר לתאונות בדרך לעבודה שיש צורך להכריע בסוגיה האם הן בחזקת תאונות עבודה, בתי המשפט בישראל נוהגים לבחון את הסבירות לכך שהמסלול הנבחר אכן נועד להתניידות בין מקומות העבודה סביב מועד התאונה.

הסבירות לכך שמדובר בדרך המקובלת נמדדת אגב התייחסות לאורך המסלול וטיב הדרך. אך המבחן העיקרי בהקשר הזה הינו האם הסטייה מהדרך המקובלת בוצעה לשם הגעה למקום העבודה או חזרה ממנו למעונו של העובד, או שמא לצורך אישי שאיננו קשור לעבודה כלל ועיקר.

 

מה נחשב כ"סטיה של ממש" מהמסלול למקום העבודה?

על מנת להכריע האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה, בוחנים בתי המשפט גם את מידת הסטיה של התובע מהדרך המקובלת, אגב התייחסות לסיבה לסטיה מהדרך ומטרתה. כל זאת כדי להכריע אם התאונה התרחשה בשל סטיה סבירה מהדרך לעבודה או ממנה, או בעקבות סטיה ממשית.

כך לדוגמא, במקרה של תאונה שאירעה כשעובד יצא את מקום עבודתו בדרכו לתור לרופא שמרפאתו ממוקמת על המסלול של העובד הביתה, בית המשפט לא הכיר בסטייה כתאונת עבודה. הסיבה לכך הייתה שתכלית הנסיעה היתה הגעה לבדיקת רופא ולא למעונו של העובד או מקום עבודתו.

כלומר, הסמיכות הגיאוגרפית בין שני המקומות הללו אינה הופכת את החריגה מהדרך המקובלת לקבילה בהקשרנו

נסכם ונאמר כי מבחינת החוק, תאונה שאירעה במסגרת התניידות שלא נועדה להגעה למקום העבודה או לחזרה ממנו למקום הלינה של העובד, לא תוכר במרבית המקרים כתאונת עבודה – הגם שהתרחשה על הדרך הקבועה בין מקום עבודתו לבין מקום לינתו של הנפגע, קל וחומר כשמדובר בתאונות המתרחשות במסגרת סטיה מהדרך המקובלת.

 

הנסיבות המיוחדות שבהן תאונה בדרך לעבודה תיחשב כתאונת עבודה למרות סטיה מהמסלול הקבוע

סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי, מחריג שני תרחישים שבהם גם סטייה של ממש מהדרך המקובלת, אינה מונעת את האפשרות להכרה בתאונה בדרך לעבודה כתאונת עבודה:

  1. עצירה או סטייה ממשית מהדרך לשם ליווי ילדי העובד למסגרות חינוכיות או להחזרתם מהן.
  2. עצירה או סטייה ממשית מהדרך לטובת תפילת בוקר בבית הכנסת שבו העובד נוהג להתפלל.

 

כמובן, גם יוצאי הדופן הללו נבחנים בבית המשפט, בהתאם לאמות המידה שמנינו לעיל, אל מול ההתייחסות ל"הדרך המקובלת" ולאופן הפרשנות המקובל במסגרת הפסיקה בתביעות מסוג זה.

למידע מקצועי נוסף בקרו בספר הליקויים המקיף שלנו

 

חשיבות הייצוג המשפטי להכרה בתאונה בדרך לעבודה כתאונת עבודה המזכה בפיצויים

כאשר הסוגייה "האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת כתאונת עבודה" מגיעה לדיון בבית המשפט, הנפגע נדרש להוכיח שהמסלול שאותו הוא עשה בוצע לתכלית תעסוקתית. ישנן נסיבות מסוימות שבהן העצירה בתחנת ביניים בין העבודה לבית, עשוי להיחשב כקביל לטובת ההכרה בתאונה כתאונת עבודה המזכה בפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.

לדוגמא כאשר מדובר על עצירה בתחנת דלק, או שינוי של מסלול הנסיעה לטובת התחמקות מפקקי תנועה, פיזור הילדים במסגרות, וכיוצא באלו. עם זאת, ברוב המקרים ללא ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין תאונות עבודה מנוסה, קשה להבטיח שהתאונה אכן תוכר כתאונת עבודה.

עורך דין אייל פייפר
עורך דין אייל פייפר

בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין. החל משנת 2000 עסק בענייני ביטוח שונים כגון: חבויות, פנסיה, חיים ורכוש, סוכן ביטוח מורשה משנת 2003. לאורך השנים צבר עו”ד פייפר בקיאות רבה ומומחיות עמוקה בהיבטים החוקיים והמשפטיים של סוגיות רפואיות. הודות לידע זה ולחשיבה יצירתית ופורצת דרך בפרשנות לחוק, מצליח עו”ד פייפר פעם אחר פעם לשכנע את בתי המשפט בצדקותו, וליצור תקדימים משפטיים שמשנים בקביעות את פני עולם הביטוח.

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: [email protected]

הצלחות המשרד

ערר עבור תובע לקבלת קצבת נכות עקב מצב בריאותי
אישור זכאות לקצבת נכות שנתית של 75,000 ש"ח
אישור זכאות ל70% נכות, 100% אי כושר וקצבה קבוע
אישור זכאות ל100% נכות וקצבה עקב פגיעה מערכתית
אישור הכרה של 100% נכות וזכאות לקצבת למשך שנה
אישור זכאות 100% נכות עבור תובע החולה בשחפת וסוכרת
צרו איתנו קשר בדרך שהכי נוחה לכם

051-519-3904

הסדנה 6, כפר סבא

השאירו לנו הודעה

מן העיתונות

תביעה חריגה ביחידת העילית בצה"ל: "מפקדת ב־8200 התעללה וגרמה לי לנכות נפשית"

כלכליסט | 22/10/17

התלוננו על הטרדה מינית והורחקו | המהדורה המרכזית בחדשות 12

N12 | 14/12/17

עורך דין לתביעות סיעוד - המדריך לכל מה שצריך לדעת בנושא

גלובס | 31/05/2020
לוגו 13 רשת

פרקליטים עד הבית: עונה 2 פרק 34
| חדשות 13 רשת

חדשות 13 | 31/1/2018

זקוקים לייעוץ? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ!