עורך דין אייל פייפר
נזק גוף יכול להיגרם בכל מקום – אם כתוצאה מהחלקה, נפילה על המדרכה, תאונת דרכים, פוסט טראומה לאחר תאונת דרכים, פגיעה כתוצאה משימוש לא נכון בכלי עבודה וכו’.
חשוב להבין כי לעיתים קרובות, לנזקים אלו יש השלכות רבות על העתיד ולכן, בטרם הגשת תביעת נזיקין, יש לפעול באופן מושכל ולקבל את הייעוץ המתאים על מנת לממש את מלוא הזכויות.
במקרה של נזק גוף עומדת לנפגע הזכות לקבל פיצויים על הנזק שנגרם וכן על ההוצאות שהוצאו, וההוצאות שעליו להוציא בעקבות הנזק.
במקרה של נזק, על מנת לקבל את הפיצוי המקסימלי, מומלץ להגיש תביעת נזיקין נגד גורם הנזק, על ידי עורך דין בעל ניסיון בתביעות נזיקין, זאת בכדי לקבל את הפיצויים המרביים ומלוא הזכויות המגיעות על פי החוק.
אם נגרם לך נזק גוף, ונפגעת פיזית או נפשית, הרי שמגיע לך פיצוי כספי. תביעת נזיקין תוגש כאשר נגרם לך נזק גוף עקב פגיעה או רשלנות הנובעת ממעשה של גורם הנזק או עקב רשלנותו.
התביעה תוגש כנגד גורם הנזק וכנגד חברת הביטוח המבטחת אותו, ככל שקיים כיסוי ביטוחי.
את מי עליי לתבוע?
בתביעת נזיקין יש לתבוע את גורם הנזק או את חברת הביטוח, במידה וישנו כיסוי ביטוחי. לדג’ תביעת נזיקין נגד אדם פרטי, תביעה כאשר מדובר בתאונת דרכים, תביעת נזיקין נגד העירייה, תביעת נזיקין נגד המעביד וכן הלאה.
נשמע פשוט נכון?
לצערנו, זה לא כל כך פשוט. לא תמיד ניתן לדעת מי גורם הנזק או שלרוב גורם הנזק לא יודה באשמה, ואף לפעמים יש יותר מגורם נזק אחד.
כך למשל, אם אדם נופל בגלל בור במדרכה, והוא תובע את העירייה, העירייה יכולה לטעון שהבור נוצר עקב שיפוצים של קבלן שעשה עבודות במדרכה וכי אין היא אחראית לנזק.
כלומר העירייה יכולה להטיל את האשמה על גורם אחר, או לטעון כי גם הקבלן אחראי לנזק או לחילופין, לטעון כי האדם שנפגע וניזוק הוא זה שאחראי לנזק שנגרם לו.
במצבים אלו, או התמודדות מול גופים גדולים בעלי כוח רב, אשר ינסו למצוא פרשנות משפטית שתפטור אותם מתשלום, ואז יכול להיגרם עוול גדול לנפגע.
לכן, טרם הגשת התביעה יש לקבל יעוץ מקצועי מעורך דין נזיקין מומחה בתחום בתביעות נזיקין, עורך דין מומחה בתביעות תאונות עבודה או עו”ד מומחה בתביעות תאונות עבודה, אשר ידע לכוון אתכם, וינהל את התביעה באופן מושכל כך שתקבלו את מלוא הפיצויים.
חשוב מאוד לתעד את הנזק במועד קרות הנזק ככל שניתן כך שנוכל להביא את התמונות למשפט ולהציגם כראיה, דבר אשר יכול להשפיע רבות על תוצאות הכרעת בית המשפט.
במסגרת התביעה יתבעו כל הנזקים שנגרמו לך עקב הנזק, לרבות הוצאות שהוצאו לטובת הטיפול בנזק, הוצאות שנוצרו עקב הנזק, אובדן כושר עבודה, נכות חלקית או מלאה,
כגון: הוצאות רפואיות, טיפולים רפואיים עתידיים, אמבולנס, בית חולים, הוצאות עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות, עגמת נפש, טיפולים נפשיים וכו’.
על מנת להעלות את הסיכויים לשכנע את בית המשפט, חשוב שהנפגע יתעד את הנזק ויביא ראיות ויזואליות, כלומר תמונות או תצלום וידאו של הנזק, המתארות את הנזק שנגרם, את המזיק ככל שניתן, את מקום האירוע וכו’.
לדוגמא, אם פרצה שריפה בחצר של השכן שלי אחרי שהוא עשה “על האש”, והאש התפשטה לחצר שלי ונגרם לי נזק גוף מהאש, הרי שלפי הוראות הסעיף, על הנתבע להוכיח כי הוא לא התרשל. במידה והוא לא מצליח להוכיח שהוא לא התרשל, הרי שמגיע לי פיצויים.
נטל ההוכחה בדיני נזיקין:
הכלל בדיני נזיקין נקרא “המוציא מחברו עליו הראיה”, במצב רגיל, על הנפגע (התובע) הנטל לשכנע את בית המשפט בצדקתו ב51%, כלומר על הנפגע לשכנע את בית המשפט במסקנה כי המזיק התרשל גבוהה יותר מהמסקנה שהוא לא התרשל, בכדי שתביעתו תתקבל במלואה.
חריג לכלל נטל ההוכחה הוא סעיף 41 לפקודת הנזיקין, הקובע חריג לפיו התביעה נראית כל כך ברורה עד כדי כך שהנטל לשכנע את בית המשפט ראשון, יהיה על המזיק (הנתבע).
על מנת שזה יקרה, על הנפגע (תובע) לעמוד שלושה תנאים מצטברים:
לנפגע (התובע) לא היתה ידיעה או יכולת לדעת מה גרם לנזק.
הנזק נגרם על ידי נכס בשליטת המזיק (הנתבע).
סביר כי המזיק (הנתבע) יותר לא נזהר, מאשר שהוא נזהר.
לדוגמא: אדם נכנס לניתוח בהרדמה מלאה ולאחר הניתוח התברר כי נשארה בגופו חתיכה של תחבושת.
תנאי א’ – ניתן לשכנע את בית המשפט כי הנפגע (התובע) לא ידע מה קרה כי הוא היה מורדם.
תנאי ב’ – הנזק נגרם על ידי נכס של המזיק (הנתבע), התחבושת היא של הרופא.
תנאי ג’ – יותר סביר כי המזיק (הנתבע) התרשל, ולא נקט אמצעי זהירות מאשר שהוא לא התרשל.
חשוב לדעת – מלבד חריג זה, החוק קובע מספר מקרים ספציפיים, לפיהם הנטל לשכנע את בית המשפט יהיה מלכתחילה על המזיק, זאת ללא עמידה בשלושת התנאים שפורטו לעיל.
למשל סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע מהי חובת הראיה במקרה של נזק שנגרם מאש.
חשיבות הפניה והתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום הנזיקין:
לעיתים נדמה כי ה”ניצחון” של הנפגע בתביעה מובטח, אולם בפועל זה לא תמיד קורה. לא אחת ישנם אנשים שנפגעו ובחרו לנהל את תביעת הנזיקין לבדם מבלי להיעזר בעורך דין מומחה, פעולה כזו יכולה להוביל לקבלת פיצויים נמוכים או דחיה של התביעה.
כמו כן, כאשר מעורבים מספר גורמים, גופים גדולים או גורמי נזק אשר מטילים את האשמה אחד על השני, הדבר עלול לגרום לסיבוך התביעה, באופן בו הניזוק לבדו, אשר אין בידו את הידע והכלים, לא יוכל לנהל את התביעה כראוי.
לכן, גם אם ברור שגורם הנזק פגע בכם ומגיע לכם פיצויים, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות נזיקין אשר יסייע לכם להפיק את מלוא הפיצויים והזכויות המגיעות לכם וכן יסייע לכם לעבור את הליך התביעה, שלעיתים יכול להיות ארוך ומייאש, באופן הטוב ביותר אשר יקל עליכם לחזור לשגרה במהרה.
על מנת להוכיח לבית המשפט כי אכן נגרם נזק, על הנפגע סמוך לאחר קרות האירוע, לערוך תיעוד ורישום מדויקים של השתלשלות האירוע הכוללים את כל פרטי המקרה, כגון – תצלומים שתיעדו את הנזק, רישום שעת הנזק, שמירת מסמכים רפואיים, עדויות של עדי ראיה וכו’.
שכר הטרחה שיש לשלם לעורך הדין בתביעת נזיקין, נגזר כאחוז מגובה הפיצויים הסופיים שישולמו לנפגע וזאת עד לתעריף המירבי שנקבע לכך בחוק. אי לכך, ההוצאה העיקרית שעל התובע לשאת, הינה אגרת בית המשפט.
עם זאת, תשלום מינמלי לעורך הדין בעבור הוצאות כספיות לנהול התיק, וכן לעיתים נדרש התובע להוציא הוצאות נוספות כגון הוצאות עבור חוו”ד, מסמכים רפואיים וכו’, אך אם בית המשפט מקבל את תביעת הנזיקין, הוא יחייב את הנתבע לשאת באותן העלויות שהוציא התובע, זאת מלבד הפיצוי הכספי המגיע לו בעבור הנזק.
לעיתים חברות ביטוח או גורם הנזק (בעיקר כאשר מדובר בגופים גדולים או ציבורים), בוחרים בפרשנויות משפטיות הגורמות לתביעה להידחות וכתוצאה מכך, במקרה הטוב לשלם פיצוי מופחת ובמקרה הפחות טוב לא לשלם פיצויים כלל.
לכן, על מנת לקבל את מלוא הפיצויים על התובע להיעזר בעורך דין מומחה בתחום דיני הנזיקין, בעל מיומנות מקצועית המבוססת על היכרות מעמיקה עם החוק והפסיקה, שידע לעשות את כל הנדרש כדי להשיג את הפיצוי המקסימלי.
כמו כן, על הנפגע לתעד ולשמור את כל המסמכים הרפואיים, התשלומים, החשבוניות, ללכת לרופא מיד לאחר קרות האירוע ולשמור על תיעוד רלוונטי, שכן אם לא יפעל באופן הזה, התביעה עלולה להידחות או שהנפגע לא יקבל את הפיצוי המגיע לו.
טענה נפוצה בה משתמשים נתבעים בתביעת נזיקין הינה טענת “אשם תורם”, טענה לפיה לנפגע יש חלק בגרימת הנזק או שיש לו חלק בהגדלתו או אי הקטנתו. כלומר, המזיק מודה שהוא גרם לנזק אך טוען כי אחריות היא לא רק שלו.
לדוגמא, במפעל יש מכונות חיתוך ואחת המכונות התקלקלה, המעביד אמר לעובדים לא להשתמש באותה המכונה כי היא מקולקלת, אך למרות זאת אחד העובדים השתמש בה ונחתך. למעביד יש אחריות אך הוא יכול לטעון שלאותו עובד יש אשם תורם, הוא ידע שהמכונה מקולקלת ולמרות זאת השתמש בה.
במידה ובית המשפט מקבל את טענת “אשם תורם”, סכום הפיצויים אותם יקבל הנפגע יכולים להיות נמוכים משמעותית מהפיצויים האמתיים המגיעים לו.
נזק גוף הינו מצב בו גוף האדם נפגע או ניזוק, באופן קל או חמור. הנזק אינו חייב להיות חמור או ב”מצב קשה” אלא יכול להיות גם נזק קל, כאשר גם נזק קל יכול לזכות אותי בפיצויים. לפעמים נזק גוף קל עשוי להיות עם משמעות של פיצוי כספי בסך של מאות אלפי שקלים, או כמה עשרות אלפי שקלים בודדים, סכום לא מבוטל.
נזק גוף יכול להיגרם בתאונת דרכים, תאונת עבודה, נזק שנגרם בשטח פרטי כמו נפילה במדרגות, החלקה על הרצפה, נזק גוף עקב שריפה, נשיכת כלב, נזק שנגרם בשטח ציבורי כמו נפילה בגלל מדרכה רעועה, נפילה בגלל בור במדרכה/ בור בכביש, רשלנות רפואית וכו’.
נזק נפשי נכלל בהגדרה של נזק גוף, אולם נזק נפשי מתבטא בנזקים לא מוחשיים, לדוגמא – עוגמת נפש, פוסט טראומה וכו’.
אשר עלולים להגיע לכדי נזק רגשי או שכלי כפי שקורה במקרים של הפרעות דחק פוסט טראומה לאחר תאונת דרכים, או פוסט טראומה לאחר תאונת עבודה, או מה שנקרא PTSD לאחר תאונת דרכים או תאונת עבודה או בכלל תאונה כלשהיא.
טרם הגשת תביעת נזיקין חשוב להבין מהם נזקי גוף.
נזקי גוף הינם נזקים שנגרמו לגוף או לנפש על ידי גורם הנזק אשר יכול להיות אדם/ גוף פרטי/ גוף ציבורי.
הפיצוי העיקרי בתביעת נזיקין הינו סעד כספי, כאשר המטרה היא להשיב את הנפגע למצב בו היה לפני קרות הנזק.
חישוב דמי הפיצויים בתביעת נזיקין מחושבים באמצעות 2 קבוצות:
“ראשי נזק ממוניים” – הפסדים כספיים והוצאות הנוגעים לעבר ולעתיד. כלומר הפסדי השתכרות בעבודה, תשלום נסיעות, תשלום לכוח סיעודי, הוצאות רפואיות וכו’.
“ראשי נזק לא ממוניים” – כל נזק שלא מתבטא בהוצאה כספית והוא אינו מוחשי כלומר, קיצור תועלת החיים, כאב וסבל, אובדן הנאת החיים.
051-519-3904
077-804-1323
הסדנה 6, כפר סבא