חוק הפלת"ד הינו חוק ייחודי המסדיר את דיני הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר נגרמו נזקי גוף. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יוצר מספר מנגנונים המסדירים תביעות אלו ומאזנים זה את זה. מבין שלל הוראות החוק, שווה להתמקד בשלושה מנגנונים ייחודיים אשר הוא יוצר ומעצבים את כלל התביעות בגין תאונות דרכים – מנגנון הפיצוי ללא אשם, מנגנון תקרת הפיצוי ומנגנון ביטוח החובה.
חוק הפלת"ד – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים נחקק בשנת 1975, במטרה להתאים את דיני הנזיקין הארכאיים למציאות התחבורתית של המאה ה-20. פקודת הנזיקין, המסדירה את כלל דיני הנזיקין בישראל, חוקקה עוד בימי המנדט הבריטי. הפקודה עברה, כמובן, תיקונים, שינויים והתאמות אך בסופו של יום היא נחקקה על רקע עובדתי מסוים. בימים בהם נחקקה פקודת הנזיקין, מכוניות בודדות נסעו בכבישי ישראל.
במרוצת השנים הארץ התמלאה ברכבים ולצערנו הרב תאונות דרכים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. המחוקק הישראלי נוכח לדעת כי פקודת הנזיקין הקלאסית לא תואמת את המציאות החדשה ויש צורך לחוקק חוק מיוחד שיסדיר את הדינים בתביעות תאונות דרכים. כך, נולד הפלת"ד – חוק המסדיר את תביעות תאונות הדרכים ויוצר מנגנוני תביעה המותאמים לתאונות דרכים.
מבין ההתאמות שערך החוק, ישנן 3 התאמות שהן שינוי של ממש ביחס לדיני הנזיקין הקלאסיים. שינויים אלו הם:
- מנגנון פיצוי ללא אשם
- תקרת פיצוי
- ביטוח חובה
שלוש הוראות אלו הופכות את תביעות תאונות הדרכים בגין נזקי גוף לשונות במידה ניכרת מתביעות נזיקין רגילות.
פיצוי ללא אשם
על פי דיני הנזיקין הקלאסיים, כדי שמזיק יחויב בתשלום פיצויים לניזוק, עליו לפעול באופן לא ראוי. הניזוק יצטרך להוכיח את אשמתו של המזיק כדי שזה ישלם לו פיצויים. ככל שלא דבק אשם במזיק, הוא לא יתחייב בתשלום פיצויים אף אם הוא היסב נזק לזולת.
כך, למשל, רופא שביצע ניתוח בצורה מעולה ובכל זאת הניתוח נכשל, לא יחויב בתשלום פיצויים לניזוק. כמו כן, רופא שלא אבחן מחלה אך גם הרופא הסביר אשר היה פועל באמצעים סבירים לא היה מאבחן אותה, יהיה פטור מתשלום פיצויים למטופל. רק כאשר הרופא התרשל, העירייה הפרה חובה חקוקה וכדומה, המזיק ישלם פיצויים לניזוק.
לא כן הוא המצב בחוק הפלת"ד. חוק הפלת"ד קובע משטר אחריות ללא אשם. על פי החוק, בתאונות דרכים לא צריך להוכיח את אשמתו של המזיק כדי לקבל פיצויים. מכיוון שזהו המצב החוקי, הולך רגל, למשל, שהתפרץ לכביש ונפגע מרכב, עדיין יהיה זכאי לפיצויים על אף שהוא נפגע באשמתו המלאה. כמו כן, נהג רכב שהתנגש בקיר ונפגע יקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו, על אף שהתאונה נגרמה ברשלנותו של הנהג עצמו.
אם כן, חוק הפלת"ד מנהיג משטר אחריות ללא אשם באשר לנזקי גוף בתאונות דרכים. הפועל היוצא מכך הוא כי כל ניזוק זכאי לפיצוי בתאונת דרכים. ממי יגיע הפיצוי? כאן נכנס המנגנון הבא של חוק הפלת"ד – מנגנון ביטוח החובה.
ביטוח חובה
חוק הפלת"ד קובע כי כל נהג רכב מחויב לבטח את רכבו בביטוח בסיסי, מפני נזקי גוף לנהג ולצדדים שלישיים. הביטוח ישלם פיצויים לנפגעים אשר נגרמו להם נזקי גוף בעקבות תאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד. כך, החוק מבטיח כתובת לכל תובע ולא מותיר תובעים ללא נתבעים שיוכלו לשלם להם פיצוי על הנזק שנגרם להם.
לחובת הביטוח חשיבות מיוחדת בכל הקשור לנזקי גוף. פעמים רבות, נזקי הגוף נאמדים בעשרות אלפי שקלים, מאות אלפים ואף במיליוני שקלים. נתבע פרטי, עשיר ככל שיהיה, יתקשה על פי רוב לשלם פיצויים אלו. לעומת הנתבעים הפרטיים, חברות הביטוח הן כיס עמוק אשר יוכל לעמוד בתשלומי פיצויים אלו. כך, מצד אחד הניזוק יקבל את מלוא הפיצויים המגיעים לו ומצד שני הנהג המעורב בתאונה לא יסבול מנזק כלכלי כבד.
נהגים רשאים, כמובן, להוסיף ביטוחים נוספים דוגמת ביטוח צד ג', ביטוח מפני נזקי רכוש לרכב וכן ביטוח מפני גניבות. עם זאת, פיצויים אלו כלכליים גרידא ואינם נוגעים לנזקי גוף. מכיוון שכך, חוק הפלת"ד אשר מתמקד בעיקרו בנזקי גוף, אינו מחייב רכישה של פוליסות ביטוח אלו.
אם כן, חוק הפלת"ד מחייב כל נהג לרכוש פוליסת ביטוח, אשר תכסה מפני נזקי גוף לנהג ולצדדים שלישיים בתאונות דרכים. עם זאת, ישנם נהגים אשר לא מקיימים חובה זו, נהגים אחרים בורחים מזירת התאונה ואחרים מבוטחים בחברות ביטוח אשר הניזוק הישראלי לא יוכל לתבוע. מה יעשה ניזוק אשר ניזוק מנהג שכזה?
חוק הפלת"ד מודע לכל המצבים האמורים. בדיוק לשם כך, הוקמה על פי חוק קרנית – קרן ביטוח ציבורית לניזוקי תאונות דרכים ללא מען לתביעה. אותם אלו אשר אין להם כתובת ברורה אותה יוכלו לתבוע בתאונות דרכים, יוכלו לתבוע פיצוי מקרנית על פי חוק הפלת"ד ולקבל את הפיצוי המגיע להם.
תקרת פיצוי
נפגע בתאונת דרכים תובע, על פי הפלת"ד, את סכום הנזק שנגרם לו. ישנם מספר ראשי נזק אשר יילקחו בחשבון בחישוב נזקו של התובע על פי חוק הפלת"ד. להלן ראשי הנזק העיקריים:
- הפסדי השתכרות בעבר (מהתאונה עד פסק הדין)
- אבדן כושר השתכרות
- הוצאות רפואיות בעבר
- הוצאות רפואיות עתידיות
- כאב וסבל
- הוצאות נוספות דוגמת ניידות ודיור
על פי פקודת הנזיקין הרגילה, הנתבע יכול לתבוע כל סכום שהוא. אולם חוק הפלת"ד מציב תקרת פיצוי אשר לא ניתן לתבוע למעלה ממנה. זאת, כדי ליצור איזון בין רוחב הפיצוי – לכל נפגע, לשיעור הפיצוי. לסיכום, חוק הפלת"ד יוצר מנגנון ייחודי בו כל נפגע מקבל פיצוי, ללא קשר לאשם המזיק. הפיצוי ישתלם מחברות הביטוח או מקרנית. סכום הפיצוי יוגבל לפי תקרות הפיצוי הקבועות בחוק ובתקנות.
אם תבעתי לפי חוק הפלת"ד אני יכול לתבוע גם לפי פקודת הנזיקין?
חשוב לדעת כי סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע ייחוד עילה. משמעות ייחוד העילה היא כי תובע יוכל לתבוע אך ורק לפי חוק זה ולא לתבוע במקביל על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת הנזיקין.
כמובן כי ביכולתו של הניזוק לבחור לתבוע מלכתחילה לפי פקודת הנזיקין ולא לפי הפלת"ד. כל האיסור הוא על תביעה בו זמנית לפי שני החוקים. עם זאת, על אף שאין תקרת פיצוי לפי פקודת הנזיקין בעוד שבפלת"ד אכן יש תקרה שכזו, כלל לא בטוח שתביעה שכזו תשתלם.
ראשית, סדרי הדין בתביעות על פי פקודת הנזיקין ארוכים יותר באופן משמעותי. גם אם ייפסק לטובתכם פיצוי משמעותי יותר, בסופו של יום, יחלוף זמן רב עד שתראו את הכסף. שנית, תאלצו להוכיח את אשמתו של המזיק. לבסוף, ישנה מגמה להשוות את סכומי הפיצויים בשני החוקים כך שהפיצוי אף לא יהיה גדול יותר בפער ניכר.
האם הפיצוי חייב במס?
פיצוי על אבדן הכנסות בגין נזקי גוף חייב במס בשיעור של 25% לכל היותר, לפי הפלת"ד. כאשר תובעים לפי פקודת הנזיקין, הפיצוי פטור ממס.
מהי תקרת הפיצוי של אבדן ההכנסות?
ניתן לתבוע אבדן הכנסות עד לשילוש השכר הממוצע במשק. מעבר לכך, לא ניתן לתבוע לפי הפלת"ד.
האם ניתן לתבוע נזקי רכוש לפי הפלת"ד?
תביעות נזקי רכוש לא יתנהלו על פי הפלת"ד. תביעות אלו יתנהלו על פי פקודת הנזיקין הרגילה ועילות התביעה הקלאסיות.
