עובדים רבים אשר נפגעו נפשית במקום עבודתם שואלים את מי למעשה ניתן לתבוע על מנת לקבל פיצויים, את המוסד לביטוח לאומי או את חברות הביטוח? השאלה הינה מעט מורכבת, ולכן חשוב כל כך להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה מיומן ומנוסה על מנת לקבוע בכל מקרה לגופו מה תהיה האסטרטגיה הנכונה והמתאימה לכם בהינתן התנאים של המקרה שלכם.
אדם אשר נפגע בנפשו כתוצאה מתנאי עבודה קשים או אירוע חריג במקום העבודה אמור להיות מוגדר כנפגע תאונת עבודה לכל דבר, וככזה, יש לו תמיד את הזכות לתבוע הן אחוזי נכות נפשית מביטוח לאומי והן נזק נפשי ונכות נפשית מעבודה מחברת הביטוח האמונה על קרן הפנסיה שלו או ביטוח המנהלים שלו. עם זאת, דברים יכולים להיות מעט מורכבים, ולכן דרושה תוכנית פעולה יעילה ומדוייקת על מנת לאפשר לכם לקבל פיצויים הולמים שיענו על היקף הנזק הנפשי שנגרם לכם ויעזרו לכם לכסות את ההוצאות הרפואיות שנגרמו לכם.
לדוגמא, במקרה של נזק נפשי מתמשך שנגרם מעבודה יש להכין תיק מסמכים רפואי המציג כיצד הלחץ, העומס או תנאי העבודה הירודים פגעו בנפשכם בהדרגתיות עד שקרסתם, וזאת באמצעות פנייה לאיש מקצוע בריאות הנפש שיסכם את המצב הרפואי שלכם בחוות דעת מקצועית. בנוסף, בשלב הועדה הרפואית אשר אליה תזומנו, חשוב לקבל ייצוג של עורך דין תאונות עבודה בקיא ומנוסה אשר יעמוד על הקשר הברור שבין הפגיעה הנפשית ובין תנאי מקום העבודה, ועל היקף הנזק המלא אשר נגרם לכם בעקבותיה.
מה קורה כשחברת הביטוח מסרבת להכיר בפגיעה נפשית כאובדן כושר עבודה?
נפגעים רבים אינם מסתפקים בהגשת תביעה אל ביטוח לאומי ובקשת הכרה לנכות נפשית אלא ממשיכים גם לתביעת הכרה באובדן כושר עבודה על ידי חברות הביטוח השונות. חברות הביטוח אינן מחוייבות להתבסס בהחלטותיהן על נתוני המוסד לביטוח לאומי, גם אם הוא הכיר בכם כנפגעי תאונת עבודה, ולרוב הן ידרשו ועדה רפואית משלהן. חברות הביטוח מתקשות לפעמים לקבל את טענות המבוטח, ומנסות לטעון שמצבו הנפשי היה מדורדר עוד בטרם החל לעבוד במקום העבודה, וייתכן כי הסיבות האישיות שלו הן אלו שהובילו למשבר. מסיבה זו חשוב שיהיה לצידכם עורך דין תאונות עבודה בקיא ומנוסה כדי לייצג אתכם בצורה מקצועית, ולהשיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר. הקשיים שחברת הביטוח מערימה בתחילה אינם סיבה להפסיק את התהליך, ותמיד יש דרך להביא להישגים.
אחד המקרים הבולטים שבו טיפלנו לאחרונה היה של עובדת אשר עמדה ממש מול המעסיק שלה ודיברה איתו כאשר אריח זכוכית נשר מן החיפוי החיצוני של הבניין ופגע בו בעוצמה. המעסיק נפגע אנושות, והמעסיקה שידעה מעט עזרה ראשונה סייעה לו ולמעשה הצילה את חייו בזמן שעצרה את הדימום ממנו סבל עד לבוא כוחות ההצלה. אך על אף שהיתה גיבורת היום, האירוע הקשה נחרט בנפשה והיא התקשתה לחזור למקום עבודתה ולתפקד. הפחד שגם לה עלול לקרות דבר דומה השתלט עליה והיא לא הצליחה לצאת מפתח ביתה. כמו כן, המראות הקשים מפציעת המעסיק לא נתנו לה מנוח והיא החלה לפתח תסמינים של פוסט טראומה קשה. בעזרתנו היא קיבלה הכרה הן מן המוסד לביטוח לאומי והן מחברות הביטוח לאחר שייצגנו אותה וליווינו אותה לאורך כל התהליך.
כיצד נקבעים אחוזי נכות במקרה של פגיעה נפשית?
בדומה לפגיעה גופנית, אחוזי הנכות צריכים לשקף את היקף הנזק שנגרם, השפעתו על חייו של הנפגע, הטיפולים השונים שעליו לעבור כדי להחלים והפגיעה שחלה ביכולתו לעבוד ולפרנס את המשפחה. ככל שהנזקלי והשפעת הטראומה, החרדה או הדיכאון גדולים יותר, כך יתבטא הדבר באחוזי נכות גבוהים יותר. במקרה מסויים שבו טיפלנו, תופעות פוסט הטראומה היו כה קשות עד שהנפגע נאלץ להתאשפז לתקופה ממושכת, וגם כאשר חזר הביתה החל להרטיב במיטה בשנתו, להתעורר מסיוטים קשים פעמים רבות במשך הלילה, לא היה מסוגל לתפקד בבית וחווה התפרצויות זעם קשות. מסיבה זו נקבעו לו אחוזי נכות גבוהים שאיפשרו לו טיפול טוב יותר.
