אחד הדברים המלחיצים והמפחידים שיכולים לקרות תוך כדי עבודה הוא פציעה או פגיעה המשביתה מהמהלך התקין של התעסוקה לאורך זמן. בין אם זו עבודה פיזית שכרוכה בסיכון גבוה כמו סַבָּלות או עבודות בגובה, ובין אם זו עבודה משרדית – תאונות עבודה יכולות לקרות בכל מקום, כל הזמן.
אך מהן זכויות הנפגע בתאונות עבודה? האם יכולים לפטר אותנו בעקבות אותה הפציעה? והאם מגיעים לי פיצויים מביטוח לאומי? על קושיות אלו ונוספות נרחיב במאמר הבא.
מה עליי לעשות כאשר נפגעתי במהלך העבודה?
אם נפגעתם במהלך עבודתכם, ישנו תהליך שאותו צריך לעבור בכדי לוודא שתקבלו את הטיפול הרצוי ושכל זכויותיכם יתממשו בצורה המיטבית ביותר.
בירור זכאות הכרה כנפגע עבודה
באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי ישנם תנאי הזכאות לנפגעי עבודה באופן מפורט. אם הינכם נמצאתם זכאים להכרה כנפגעי עבודה – תוכלו להמשיך בתהליך.
פנייה לטיפול רפואי מיד לאחר הפגיעה
הפנייה לטיפול רפואי מתחלקת לשניים: כשכיר וכעצמאי.
שכיר: המעסיק מפנה את השכיר לטיפול רפואי, וממלא את טופס בל/250 שבו נכתבים פרטיו של המעסיק, פרטי התובע ופרטי התאונה.
עצמאי: ממלא באופן עצמאי את טופס בל/283, ובו נכתבים כל הפרטיים האישיים של העצמאי, פרטי התאונה ומספר הצהרות שיש לקרוא טרם החתימה על הטופס.
הגשת תביעה עבור דמי פגיעה
כאשר מגישים את טופס בל/211, או בשמו המוכר יותר – "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", חשוב לעשותו באופן קפדני ויסודי. בעת מילוי הטופס, לאחר סימון אופן ההעסקה (שכיר/עצמאי/מתנדב) ושאר הפרטים האישיים, תידרשו לעדכן מתי קרתה התאונה, מהו תאריך הפסקת העבודה השוטפת, פירוט על מקרה התאונה וצירוף מסמכים רפואיים שברשותכם.
בנוסף, תידרשו לכתוב את פרטי מקום העבודה שבו נפגעתם, ולבסוף ישנו חלק שנתון למילוי המעסיק. זהו חלק קריטי ואחרון מבחינה אקטיבית בדרך לקבלת הפיצויים, מאחר והטפסים נשלחים אל הביטוח הלאומי ושם נבחנת התביעה.
השלמת מסמכים חסרים, מעקב וקבלת ההחלטה על התביעה
לאחר כל השלבים שאותם מילאתם באופן סיזיפי, כעת נותר אך ורק לחכות לתוצאות. בין הגשת התביעה ועד ההחלטה יכול לעבור זמן מה, ומסמכים רלוונטיים נוספים יכולים להיכנס במסגרת הזמן הזה. חשוב להעלות אותם לאזור האישי שלכם באתר ביטוח לאומי ולוודא שהם אכן הגיעו ליעדם. לאחר מכן, נותר לחכות לקבלת ההחלטה. אם הבקשה נשקלה בחיוב, ברכותינו. המתינו לקבלת התשלומים וקבלת החזרים רפואיים מהביטוח הלאומי.
מה עושים כאשר הבקשה לקבלת דמי פגיעה נדחית?
במקרים רבים, בקשות לדמי פגיעה אינן מאושרות מסיבות כאלה ואחרות. בין אם פספסתם טפסים קריטיים, לבין ניסוח שלא היה מספק או שלא הצלחתם להעביר את חומרת המצב בדרך המיטבית. חשוב לא להתייאש, ואם אתם חשים שהתעלמו מבקשתכם – כדאי להשכיר את שירותיהם של עורכי דין המתמחים בתאונות עבודה.
למה חשוב להעסיק עורכי דין לתאונות עבודה?
עורכי דין אשר מתמחים בתאונות עבודה חוו מאות ואלפי תיקים דומים, כאשר דמי הפגיעה מוצדקים לחלוטין – אך פרטים שנדמים לנו שוליים ולא חשובים נשמטו בדרך. אותם עורכי דין יודעים לסנן את המסמכים לפי רמת הרלוונטיות לפי המקרה האישי שלכם ולנסח את הבקשה בצורה כזו שכל המידע המהותי יעבור בצורה מהדהדת שלא יוכלו להתעלם ממנה ולפסול אותה שנית.
אחד מהמשרדים אשר טיפלו באלפי מקרים דומים הינו משרד פייפר-כהן, אשר הוקם בשנת 2007 ומנוהל על ידי עו"ד אייל פייפר ועו"ד שרית כהן. המשרד חרט על דגלו את החשיבות של ליווי אישי וייצוג בתביעות הקשורות לביטוחים וזכויות הנפגעים. זו גם הסיבה שאחוזי ההצלחה שלהם בתיקי התביעות בנושאים הנ"ל גבוהים – המטרה הזו קדושה מבחינתם.
באיזה שלב כדאי להעסיק עורך דין לתאונות עבודה?
כמובן שכדאי לפנות מיד לאחר התאונה לעורך דין לתאונות עבודה. הוא יוכל לבחון את התיק באופן ראשוני ולהדריך אתכם מבראשית. כך תוכלו להשיג אחוזי הצלחה גבוהים כבר מהגשת התביעה הראשונה, ולא לבזבז זמן יקר בהמתנה בין הגשות תביעה בהנחה והראשונה לא תישקל בחיוב. במצב היותר מוכר ורווח בציבור, התסכול וערימת המסמכים נערמת אל מול העיניים גורמת למחשבות על העסקת עו"ד לתאונות עבודה.
בשני המצבים, עורך הדין יוכל לעזור להוציא את המיטב מהמצב הנתון – בעיקר בזכות ההכרה שלו באופן דקדקני עם החוק הכתוב, וכמובן הסתמכות על ניסיון עבר, פרוטוקולים ומקרים דומים.
מהי תקרת סכום שכר הטרחה שיכול עו"ד לגבות?
כאשר מדובר על ייצוג משפטי, ישנם שלושה מרכיבים:
- דמי פתיחת תיק: לאחר תקשורת ראשונית עם עורך הדין והסכמה על העסקתו, יוכלו לגבות מכם עד 878₪.
- שכר הטרחה: נגזר באחוזים מן הקצבה שהתקבלה. לכל מקרה יש את הסעיפים וההקלות שלו, אך אחוזי שכר הטרחה נעים בין 11%-17%.
- תוספת תשלום: לכל המשלם שכר טרחה מופחת, הסכום מגיע עד 878₪.
את שכר הטרחה מותר לשלם בתשלומים, כאשר תשלום אחד הינו כ-60% מהקצבה באופן רטרואקטיבי, והשאר בתשלומים חודשיים, בשיעור שמגיע עד כ-25% מהקצבה החודשית. כלומר, לדוגמא הינך זכאי לקצבה חודשית של 2000 ש"ח בחודש ושכר הטרחה הכולל הינו 5,000 ש"ח. עורך הדין זכאי לקבל עד 500 ש"ח בחודש (25% מתוך 2000), וזאת במשך 10 חודשים (10*500=5,000).
במצבים לא מעטים, הבקשה לדמי פגיעה נדחית, מסיבות שונות. הדבר שהוכח פעמים רבות שיכול לשנות את ההחלטה הזו הינו העסקת עורך דין לתאונות עבודה. עורכי דין ותיקים ומנוסים בתחום תאונות עבודה מביאים את ניסיון העבר בתיקים השונים שעליהם עבדו ויעשו את המיטב על מנת שתקבלו את דמי הפגיעה המגיעים לכם.
ישנם עשרות משרדי עורכי דין בישראל אשר אחד מתחומי ההתמחות שלהם הינו תאונות עבודה, אך משרד עו"ד פייפר-כהן ידוע כאחד שמספק את הסחורה, תוך ליווי צמוד ויחס אישי לאורך כל זמן הטיפול. כמשרד שפועל ברציפות כ-16 שנים וטיפל ברבבות תיקים הקשורים לתאונות עבודה, תביעות ביטוח ותביעות רשלנות רפואית, רכש לעצמו שם שההצלחה מתמגנטת עליו ישירות – וכל תיק שנראה אבוד מקבל לפתע רוח חיים מחדש. זו גם הסיבה שהביקורות החיוביות ברחבי הרשת על הטיפול המסור של עורכי הדין במשרד נערמות בזו אחר זו.
במצבים שבהם הפגיעה הינה פגיעה נפשית – הסיכויים להוציא דמי פגיעה באופן עצמאי הינם נמוכים באופן משמעותי מאשר פגיעה פיזית, מאחר והיא "בלתי-נראית", כלומר אין אפשרות לראות צליעה, שריטות או שברים על הגוף באופן מוחשי. כאן נכנס לתמונה עורך הדין לתאונות עבודה, שיודע לקחת את המסמכים הרלוונטים ואת תיאור הפגיעה הנפשית ולחבר אותם יחדיו לתיק, שבסופו עתידים להגיש אותו לביטוח לאומי על מנת לקבל דמי פגיעה.
ישנם ארבע מקורות לקבל פיצויי תאונות עבודה:
- ביטוח לאומי
- המעסיק
- חברת הביטוח של העובד
- במקרי תאונת דרכים בדרך לעבודה – תובעים את פוליסת החובה
