פעמים רבות אנחנו שומעים על תאונות עבודה שנגרמו כתוצאה מנפילה מגובה או פגיעה מכלי כבד. אך, הטווח של תאונות העבודה הינו רחב מאוד וכל אדם עובד עשוי להיפגע כחלק מעבודתו. לכן, חשוב מאוד לדעת מה ההליכים שיש לבצע במקרה של תאונת עבודה וזאת כדי להבטיח את שלומכם האישי ואת רווחת המשפחה הן בזמן הקרוב והן לאורך זמן. מה מוגדר כתאונת עבודה? מהן הזכויות של מי שעבר תאונת עבודה? ולמה חשוב מאוד לשים לב לפרטים הקטנים?
מה מוגדר כתאונת עבודה?
תאונת עבודה מוגדרת באופן רחב מאוד ככל פגיעה לא סבירה בגופו או נפשו של העובדה במהלך יום עבודתו או בדרכו אל או מהעבודה. המשמעות היא שגם תאונת דרכים במהלך הנסיעה לעבודה נחשבת כתאונת עבודה.
תאונה יכולה להיגרם כתוצאה משימוש לא נכון במכשור או חומרים, בשל טעות אנושית או בשל חוסר מידע וידע.
סוגי תאונות העבודה
מספר הדוגמאות של תאונות עבודה שניתן להציג הינו אינסופי, בערך כמספר המשרות ומספר האנשים העובדים. אך ניתן לחלק אותן באופן גס לתאונות שהתרחשו במקום העבודה, לעומת תאונות בדרך לעבודה.
- תאונה בדרך לעבודה – מדובר בכל תאונה הנגרמת במהלך הדרך מ או אל העבודה, בין פגישות או במעבר בין שתי עבודות שונות. הדוגמה הקלאסית ביותר הינה תאונת דרכים בדרך אל העבודה.
- תאונה בדרך לעבודה יכולה להיות מכל סוג, תאונת דרכים, פציעה כתוצאה מהחלקה ועוד.
- ישנם גורמים רבים ושונים לתאונות בדרכים. נהגים לא זהירים, תאונה עצמית, רוכבי אופניים חשמליים, מפגעים פיזיים בדרך ועוד.
- תאונה במהלך העבודה – במהלך יום העבודה כל אדם חשוף למספר רב של אלמנטים שיכולים לגרום לפציעה ופגיעה בו, בין אם נפשית ובין אם פיזית.
- פגיעה מחומרים כימיים או ביולוגיים מזיקים.
- פגיעה ממכשור כבד.
- פגיעה בשל ביצוע פעולה מסוימת, לדוגמה הרמה של משקלים כבדים.
מחלות מקצוע
הסוג השני של הפגיעות שיכולות להיווצר כתוצאה מהעבודה ולגרום לאדם לאובדן כושר עבודה הינן מחלות מקצוע. מדובר מחלות אשר נגרמות כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים או כתוצאה משנים של עבודה חוזרנית.
רשימת המחלות העדכנית מעודכנת בתקנות הביטוח הלאומי וכוללות רשימה ארוכה של מחלות ושל הגורמים להן. מספר דוגמאות למחלות מקצוע:
- הרעלת פנול ונגזרותיו – עשויה להיגרם כתוצאה מעבודה עם פנול.
- מחלות קרינה – מחלות הנגרמות מחשיפה ממושכת לקרינה, למשל עובדי רנטגן.
- סרטן הריאה – כתוצאה מעבודה ממושכת עם אסבסט.
מי יכול להיות מוגדר תחת הגדרה זו?
כדי לקבל הכרה בתאונת עבודה יש צורך להיות מבוטח תחת ביטוח נפגעי עבודה. מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה הינם העובדים הבאים:
- כל עובד שכיר המשלם הוא והמעסיק שלו דמי ביטוח לאומי.
- עצמאי המשלם עבור עצמו דמי ביטוח לאומי.
- אסיר, עציר או חוסה במעון אשר עובדים בעבודות שירות שאינן חלק מהשירות הרגיל של בית הסוהר או המעון בו הם נמצאים.
- כל עובד ששכרו נקבע על פי חוק (חברי כנסת למשל).
- אדם אשר נבחן לפי חוק שירות התעסוקה או חוק החניכות וזאת רק במהלך הבחינה עצמה.
- אדם אשר מתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
- אדם אשר נמצא בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי (במקום שאושר על ידי תקנות הביטוח הלאומי).
- אנשי כוחות הביטחון, שוטרים, סוהרים וחיילים בקבע (במסגרתם שירותם, בעת ביצוע פעילות שאינה מבצעית).
מהם דמי פגיעה וכיצד מקבלים אותם?
במרבית המקרים, כתוצאה מתאונת עבודה, העובד מאבד את כושר העבודה ואינו יכול לחזור לעבודתו לתקופה מסוימת. תקופה זו יכולה להיות מספר ימים, חודשים, שנים ואף לצמיתות. בשלב הראשון ולפני קביעה האם ישנה פגיעה קבועה או זמנית אך אורכה ביכולתו של האדם לעבוד, מגיע לו פיצוי על ימי העבודה שהפסיד כתוצאה מתאונת העבודה. לצורך כך קיימים דמי פגיעה המשולמים למשך תקופה של עד 13 שבועות מיום הפציעה או עד יום החזרה לעבודה המוקדם מבניהם.
מהו אחוז דמי הפגיעה שמקבלים?
שיעור דמי הפגיעה מחושבים לפי ימים. החישוב הינו 75% מההכנסות החייבות בביטוח של העובד לאורך 3 החודשים שקדמו לפגיעה. מספר זה מחולק ל-90 (מספר הימים ב-13 שבועות) וזהו הסכום היומי שיקבל. הסכום היומי המקסימלי יעמוד על 1,114.38 (נכון לשנת 2021).
ישנם מקרים בהם הפציעה או המחלה אינה מונעת את חזרתו של העובדה למשרתו, אלא דורשת התאמה של שעות או ימי העבודה. מי שהוגדר כבעל אובדן כושר עבודה חלקי יקבל דמי פגיעה חלקיים וזאת לפי האחוז היחסי של שעות העבודה שיוכל לעשות במידה ויום העבודה הינו של 8 שעות.
חשוב לשים לב, אם מכל סיבה, בשלושה חודשים שקדמו לתאונה העובד קיבל משכורת חלקית. יהיה עליו להגיש מסמכים המצדיקים אי קבלת משכורת מלאה וזאת כדי לקבל את דמי הפגיעה בהתאם לשכר שלו בפועל.
בתום 13 השבועות – קצבת נכות מעבודה
נפגעי תאונות עבודה רבים חוזרים אחרי מספר חודשים בודדים למצבם הבריאותי הקודם וכך גם לעבודתם. באופן הזה דמי הפגיעה מספיקים להם דיי והותר לצורך כלכלת המשפחה והדאגה לרווחה שלהם.
לעומתם, מי שחלה במחלת עבודה קשה או מי שנפגע באופן חמור, בדרך כלל לא יוכל לחזור לעבודה לתקופה ממושכת ולכן יצטרך לקבל קצבה או מענק כדי לאפשר את המשך הרווחה התקינה של משפחתו. לצורך כך קיימת בביטוח הלאומי קצבת נכות מעבודה.
כדי לקבל את קצבת הנכות יש לפנות אל הביטוח הלאומי ולעבור וועדה רפואית אשר תגדיר את אחוזי הנכות של אותו עובד.
מהו גובה קצבת הנכות ובמה הוא תלוי?
גובה הקצבה משתנה בהתאם לאחוזי הנכות ולמשך תקופת הנכות. מתחת לדרגת נכות 9% אין זכאות לקצבה או מענק.
מי שנקבעו לו מעל 9% ועד 20% עם נכות זמנית ומי שנקבעו לו מעל 20% נכות, זכאי לקבל קצבת נכות. הקצבה מחושבת לפי דמי הפגיעה כפול 30 וכפול אחוז הנכות שנקבעה. גובה הקצבה לא יעלה על 33,431 שקלים לחודש (נכון לשנת 2021)
במקרה של נכות קבועה בין 9% ל-20% יהיה העובד זכאי למענק חד פעמי בשווי 43 קצבאות חודשיות.
מענקים וסיוע נוסף
בנוסף לקצבאות הנכות, ישנן הטבות, מענקים וטיפולים שנפגע תאונת העבודה זכאי להן והן יכולות להיות שוות לו אלפי שקלים.
לדוגמה ניתו לקבל סיוע בהתאמת דירה למגורים, רכישת רכב מותאם ורכישה של אביזרי עזר דרושים. כמו כן ישנם מקרים בהם ישנו פטור מתשלום ביטוח לאומי והנחות בארנונה.
אל תשכחו את הביטוח
בנוסף לקצבאות מהביטוח הלאומי, מרבית האנשים בישראל מבוטחים דרך ביטוח פנסיוני המוגדר כביטוח חובה וחלק גדול מבוטח בנוסף גם בביטוח אובדן כושר עבודה פרטי.
יש לפנות לחברת הפנסיה והביטוח, להציג את המסמכים הרפואיים ואת כלל המידע שקיים ברשותכם ולתבוע מהם קצבה על אובדן כושר העבודה. הקצבה ניתנת בהתאם לאחוזי אובדן כושר העבודה, בהתאם לשכר טרם התאונה ובהתאם לפרטים ולסעיפים הקטנים שנחתמו בעת הגשת הפוליסה.
שני הנושאים שהכי חשוב לשים אליהם לב הינם: האם הוגדר כי אובדן כושר העבודה הינו אל מול כל סוג עבודה או עיסוק ספציפי. וכן, האם קבלת קצבה מגורם אחר תגרור קיזוז של הקצבה מהביטוח.
