מחלות נפש מאז ומעולם הוגדרו בתור משהו חריג, אנשים בחרו להתרחק מחולי רוח, הטיפול בהם היה לוקה בחסר והבעיות עם התחום הזה רק התגברו. לאורך העשור האחרון הטיפול, בתי החולים וגם הגישה של החברה כלפי חולים במחלות נפש השתפרה משמעותית. חלק מנושא זה, הינה הכרה בפגיעה היומית והתמידית ביכולת התפקוד והעבודה, והכרה של החברה והממסד בצורך לטפל ולדאוג למתמודדי הנפש.
במאמר שלפניכם נדון בנושא תביעת נכות נפשית ביטוח לאומי על כל היבטיה.
מהן מחלות נפשיות
מחלות נפש הן מקבץ רחב מאוד של מחלות, אשר לכל אחת מהן תסמינים ספציפיים וייחודיים לה. המשותף לכל המחלות הללו הינה האבחון הקליני כי ישנה פגיה בחוויה האנושית, במצב הרוח ולעיתים אף זה עשוי להגיע לפגיעה בתפקוד הגופני.
אילו מחלות מוגדרות כסעיף נכות נפשית בביטוח לאומי?
סעיפים 33 ו-34 בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 מגדירות את מחלות הנפש אשר מעניקות נכות נפשית. כמו כן, סעיפים אלו מציינים את אחוזי הלקות על פי חומרת המצב. ההפרעות כוללות בתוכן:
- סכיזופרניה
- הפרעות אורגניות
- הפרעות דלוזיונליות
- חרדה
- הפרעות במצב הרוח
- הפרעות אכילה
- הפרעות תלויות דחק
הליך תביעת נכות נפשית בביטוח הלאומי
הליך התביעה של נכות נפשית בביטוח הלאומי זהה לחלוטין להליך התביעה של נכות פיזית. בתהליך יש לאסוף את כלל המידע ומסמכים הרפואיים הקשורים במחלת הנפש ובהתמודדות של התובע איתה. לאחר מכן, יש להגיש את התביעה לנכות נפשית. לאחר קבלת התביעה, עובדי הביטוח הלאומי וישלחו הודעה עם קביעת תאריך לוועדה הרפואית.
בתום הבחינה של הוועדה הרפואית, יבדקו אחוזי אובדן כושר עבודה ובשכלול שלהם יוחלט על מתן או אי מתן של הקצבה. במידה והחלטת הוועדה אינה מוסכמת עליכם ניתן לפנות לקרובי משפחה או לעורכי דין מומלצים בכדי לקבל את המירב המגיע לנו.
מהם המסכמים הדרושים לצורך הגשת תביעת נכות נפשית?
מוסד הביטוח הלאומי מגדיר באופן ברור וחד-חד ערכי את המסמכים הדרושים לצורך הגשת תביעה לנכות.
- טופס התביעה – ניתן לשלוח אותו באופן מקוון, להדפיס אותו, לסרוק ולשלוח.
- מסמכים רפואיים – כלל המסמכים השונים אשר נדרשים לצורך חיזוק והוכחת הטענה הרפואית. היות ומדובר על הפרעה נפשית אשר במרבית הפעמים אין בדיקה פורנזית אשר ניתן לאשר איתה את קיומה של ההפרעה או המחלה ולכן יש צורך בהצגת מכלול כלל המסמכים הקשורים במחלה וזאת כדי ליצור למומחים בוועדה את התמונה המלאה של המצב הנפשי.
- 15 תלושי שכר ופירוט דמי מחלה בתקופה זו – זאת עבור עובד שכיר.
- עבור עובד עצמאי יש לפנות למחלקת ביטוח וגבייה ולהצהיר על שינויים העבודה ובהכנסה.
- במידה וקיימות הכנסות נוספות של מבקש הבקשה, יש לצרף כאן בכל מידי.
הוועדה הרפואית
הוועדה הרפואית הינה הליך הדיון הפיזי על הבעיה והיא עשויה בזמן, מדובר הליך מלחיץ עבור כל אדם ועבור אדם המתמודד עם הפרעה נפשית הדבר יכול להיות מלחיץ אף יותר. לכן, מומלץ להגיע אל הוועדה בליווי של איש מקצוע (עורך דין) או עם חבר או קרוב משפחה שיכולים לתמוך נפשית במהלך הדיון.
בוועדה הרפואית יושבים מספר נציגים, הרשם של הוועדה ומספר רופאים מומחים וזאת בהתאם לצורך ולהצהרות הבריאות שהגיש החולה. רופא הוועדה יכול לדרוש מהתובע הגשה של מסמכים נוספים שהיו חסרים או מנגד לדרוש לבדוק את התובע בזמן אמת. הוועדה דנה על אחוז הנכות וזאת בהתאם לסעיפי הליקויים.
ערעור על תוצאות תביעת הנכות הנפשית
במידה ונראה לכם כי הוועדה הרפואית קבעה אחוזים נמוכים יותר מהמגיע לכם בחוק. חשוב מאוד להבין האם ישנם חוסרים או תיקונים דרושים. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מקצועי אשר מתעסק בתחום הביטוח הלאומי וזאת כדי להבין מאיש מקצוע מה היה חסר לצורך קבלת הנכות.
דרך שנייה – פנייה לפסיכיאטר
פנייה לביטוח הלאומי דורשת בחינה אל מול וועדה רפואית ולסיום מתקבלים אחוזי נכות ולעיתים גם קצבת נכות (בהתאם לאחוזי אובדן כושר העובדה שמוגדרים). מנגד ישנה אפשרות לקביעת נכות על ידי פסיכאטר מוסמך. במצב זה ניתן לפנות לפסיכומטרי וללא פניה להכרה מצד הביטוח.
בסיום התהליך, הרופא נדרש להכין סיכום אשר מעניק לחולה הטבות רבות (ללא הזכור של הביטוח הלאומי). ההטבה הטובה ביותר הינה סל השיקום שניתן למתמודדי נפש.
מה מקבלים בסל השיקומי?
מדובר ל מסגרת שיקומית עם שירותים בתחומי החיים השונים. הסל כולל בתוכו אפשרויות דיור, תעסוקה, לימודים ופנאי.
- עזרה במציאת תעסוקה – כדוגמה הכוונה למפעלים מוגנים או לארגונים אחרים אשר עוזרים ומעודדים מתמודדי נפש בהליך השיקום.
- השלמת השכלה – בניית תוכנית למוד המתאימה ליכולות, רקע, ידע ושנות לימוד של החולה.
- דיור – ישנה אפשרות לקבל מגורים בהוסטל או בדיור מוגן.
לצורך קבלת השירותים המגיעים בסל השיקום יש לפנות לוועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש. אשר מתאימה את סל השיקום באופן אישי לכל חולה. גם מי שנקבעו לו 40% נכות נפשית באמצעות הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי זכאי לקבל את סל השיקום.
פנייה לעורך דין עם תביעת נכות נפשית
על פי החוק לא קיימת חובה לפנות לביטוח הלאומי באמצעות עורך דין. אך, השכרת שירותיו של עורך דין לצורך ביצוע ההליך הבירוקרטי, הכוונה למידע ומסמכים חסרים הינו קריטי ויכול להוות את ההבדל שבין קבלת קצבת נכות ואי קבלתה. בנוסף, במקרה של מתמודדי נפש, מומלץ להגיע עם איש מקצוע אשר יוכל לתווך את המידע הרב, השאלות החודרניות והפלישה הרבה (והנחוצה) לתוך חיו של מתמודד הנפש.
אומנם מדובר בדרך כלל בהוצאה כלכלית לא מועטה, אך ניתן לקבל גם ייעוץ משפטי בחינם מארגונים רבים המתמחים בנושאים אלו.
מהן דרכי הגשת תביעת נכות נפשית בביטוח לאומי?
כיום ישנן 4 דרכים להגיש תביעת נכות:
- באמצעות נציג שירות טלפוני (3928*)
- באופן מכוון באינטרנט
- הדפסה והגשה לסניף
- שליחה דרך אתר המוסד לביטוח לאומי.
בכל אחת מן המקרים חשוב מאוד לצרף את כלל המסמכים הדרושים.
שאלות ותשובות בנושא תביעות נכות נפשית ביטוח לאומי
כיום ישנן 4 דרכים להגיש תביעת נכות, באמצעות נציג שירות טלפוני (3928*) , באופן מכוון באינטרנט, הדפסה והגשה לסניף או שליחה דרך אתר המוסד לביטוח לאומי. בכל אחת מן המקרים חשוב מאוד לצרף את כלל המסמכים הדרושים.
כן, ניתן לבצע את מילוי הטופס אל מול נציג טלפוני של הביטוח הלאומי. במקרים של אשפוזים, ניתן להעזר בעובדת סוציאלית אשר תגיש את התביעה דרך מסגרת "מחלקה ראשונה" כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ חינמי על ידי מרכז יד מכוונת אשר מבצע ייעוצים לצורך הכנה לוועדות רפואיות וכל זאת בחינם.
לא, ישנם מקרים בהם הוועדה הרפואית דנה במקרה, אך ורק אל מול המסמכים והמידע שהתובע העביר לה מבעוד מועד. אחד המקרים הללו בכל הנוגע לתביעת נכות נפשית בביטוח לאומי הינה חולי סכיזופרניה. לוועדה הרפואית יש אפשרות למנוע מהם את הצרוך להגעה לוועדה.
המסלול הירוק הינו מסלול מהיר לתביעות נכות בביטוח הלאומי. היא מאפשר טיפול בתביעה בתוך 30 יום. הזכאות לשימוש במסלול זה הינו מי שיש לו נכות של 40% או יותר, או במקרה של דרגת אובדן כושר עבודה על סך 100%.
