פגיעה נפשית כמו פוסט טראומה מעבודה הינה חלק מהתופעות הנלוות בדרך כלל לתאונת דרכים או תאונת עבודה. בעבר, לא ניתן היה לקבל פיצוי על הנזק הנפשי שנגרם לעובד שחווה תאונה שכזו אלא רק על הנזק הגופני, אך לא פעם הפצעים בנפש אינם מגלידים היטב כמו פצעי הגוף, ועובד שנפצע קשה בתאונה לעיתים כבר לא חוזר להיות אותו האדם שהיה.
לכן המוסד לביטוח לאומי שינה את הדרך שבה הוא מתייחס לנפגע עבודה או תאונת עבודה, וכיום ניתן להכליל גם את הנזק הנפשי שנגרם לעובד לרבות פוסט טראומה מעבודה כדי לחשב את אחוזי הנכות המגיעים לו ומשם לגזור לו קצבה או מענק, על מנת שיוכל לטפל גם בהיבטים הנפשיים שבהם נפגע. כיום, כבר אין ספק כי פגיעה נפשית יכולה לפגוע קשות בכושר העבודה של הנפגע שסובל מפוסט טראומה או פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים או תאונת עבודה, אך הם עדיין נקבעים על פי כללים מסויימים. אלו הם הכללים לפיהם נקבעים אחוזי הנכות הנפשית, לרבות פוסט טראומה:
1. עוצמת הטראומה
ככל שעוצמת הטראומה או פוסט טראומה והחשיפה לאירוע יהיו קשים יותר, כך הנכות הנפשית שתיקבע תהיה גבוהה יותר.
לדוגמא: אורלי, בת 42, חוותה תאונת דרכים קשה שבה נהרגו חבריה לעבודה. מאחר ועוצמת האירוע השפיעה עליה קשות, היא לא הצליחה להשתלב במעגל העבודה. היא הוגדרה כסובלת מפוסט טראומה מעבודה בעצימות גבוהה אשר חייבה טיפול נפשי אינטנסיבי, ולכן אחוזי הנכות שקיבלה מן הביטוח הלאומי היו גבוהים יותר כיוון שהם כללו גם את ההיבט הנפשי בנוסף להיבט הגופני של הפגיעות שמהם סבלה.
דוגמא נוספת: אהוד בן 35 סבל מכאבי גב כרוניים שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה. חוסר יכולתו לעבוד ופוסט הטראומה מן התאונה גרמו לכך שאהוד החל לסבול מדיכאון עמוק ונאלץ ליטול תרופות נוגדות דיכאון על מנת להתגבר עליו. בית המשפט שדן בענייני הפיצויים שהגיעו לו הגדיל אותם על מנת לאפשר לאהוד לטפל בעצמו גם נפשית ולא רק פיזית.
2. משך הטיפול התרופתי
ככל שמשך הטפול התרופותי ארוך יותר, כך הנטייה לקבל אחוזי נכות תהיה גבוהה יותר במקרה של פוסט טראומה מעבודה. חברות הביטוח וגם הביטוח הלאומי לוקחים לתשומת ליבם צורך באיזון תרופתי על מנת להתגבר על הטראומה ועל ההוצאות הכספיות שנגרמות עקב כך למטופל. ( חשוב לזכור כי ככל ומדובר בתרופות פסיכיאטריות, יש צורך במעקב פסיכיאטרי ). כמו כן, הפסקת הטיפול התרופתי עשויה להביא להפחתת אחוזי הנכות, אך כמובן שאין ליטול תרופות אם אין בהם צורך ממשי, הבריאות קודמת לכל.
3. מידת הפגיעה בתפקוד
ככל שהפגיעה בכושר העבודה ובתפקוד היומיומי תהיה גדולה יותר, כך אחוזי הנכות הנפשיים שייפסקו על רקע פוסט הטראומה בתאונת הדרכים או פוסט הטראומה מעבודה, יהיו גבוהים יותר.
זכור לי מקרה של אישה שהייתה מנהלת בכירה במקום עבודתה, ועקב תאונת דרכים קשה איבדה את היכולת לעבוד בתפקידה. מחוסר ברירה חזרה לעבוד במשרה בהיקף ובדרגה נמוכה יותר, וכמובן גם בשכר נמוך יותר, בתקווה להשתקם ולחזור בחזרה לתפקידה הקודם. המוסד לביטוח לאומי קבע לה 40% נכות נפשית מאחר והסיבה לירידה ביכולתה לפרנס את עצמה ולתפקד היתה פוסט טראומה משמעותית.
נתונים מתוך ספר המבחנים הרפואיים של המוסד לביטוח לאומי
בטבלה זו תוכלו לראות דוגמאות למספר מקרים נפוצים של פגיעות פוסט טראומה ואחוזי הנכות הנקבעים על פיהם, אולם חשוב להדגיש כי אחוזי הנכות אמנם מתבססים על טבלה זו, אך בפועל משקפים גם את גובה השכר שלכם, הנזק שנגרם לתפקוד היומיומי שלכם, ועוד גורמים נוספים אשר משפיעים על קביעת אחוזי הנכות הסופיים:
| רמת הקושי של פוסט הטראומה | אחוזי נכות |
| הפרעה קלה לתפקוד חברתי ותעסוקתי | 10% |
| הפרעה בינונית לתפקוד חברתי ותעסוקתי עם צורך בטיפול תרופתי | 20% |
| הפרעה ניכרת לתפקוד חברתי ותעסוקתי עם צורך בטיפול תרופתי | 30% |
| הפרעה קשה לתפקוד חברתי ותעסוקתי עם צורך בטיפול תרופתי | 50% |
| הגבלה קשה מאד לתפקוד חברתי ותעסוקתי עד צורך לאישפוז יום | 70% |
| צורך בהשגחה מתמדת ואישפוז פסיכיאטרי מלא | 100% |
במקרים רבים, לאחר תאונת עבודה, בנוסף לפגיעה הפיזית שממנה סובל הנפגע, עשויים להתפתח קשיים נפשיים כגון דיכאון, חרדה ופוסט טראומה. פוסט טראומה או הפרעת דחק גורמת לאדם לקשיים כגון סיוטים, פלשבקים של תמונות קשות מן האירוע, התקפי חרדה, אשמה ובושה, עצבנות וחוסר ריכוז, קושי רב לתפקד בחיי היום יום ובעבודה, ולעיתים גם קושי משמעותי לנהל מערכות יחסים עם בני זוג או עם חברים בשל תחושות קשות של ירידה בערך העצמי. מסיבה זו נחשבת תופעת פוסט הטראומה לבעלת משקל בתחשיבי אחוזי הנכות במוסד לביטוח לאומי לאחר פגיעה במקום העבודה.
התשובה הקלה היא כן, אך כמובן שהדבר כרוך במידת ההשפעה של פוסט הטראומה על חייו של הנפגע, יכולתו להתפרנס ולתפקד בחיי היום יום ועוד. חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי פתוח לקבל תסמיני פוסט טראומה ולהכלילם בחישוב אחוזי הנכות, וזאת משום שבפוסט טראומה יש לטפל, לעיתים תרופתית ולעיתים על ידי מתן טיפולים פסיכותרפיסטיים מסוגים שונים, ואלו עולים כסף לנפגע. בנוסף, מפעיל המוסד לביטוח לאומי הטבות לנפגעי נפש כגון קבוצות תמיכה ומרכז תעסוקה, על מנת להקל ולשפר כמה שניתן את איכות חייהם ולהביא לשיקומם.
אין דרך אחת טובה 'למדוד' פוסט טראומה, הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת היא על ידי קבלת חוות דעת מפסיכיאטר או רופא אחר המגולל את השפעתה על חייכם, הטיפול שאתם מקבלים, מינוני התרופות שאתם נוטלים, האם אושפזתם בעבר או שעדיין הינכם מאושפזים וכדומה. ככל שהשפעת פוסט הטראומה על חייכם גדולה יותר, כך משקלה יהיה רב יותר בתחשיבי אחוזי הנכות שלכם.
על מנת להגיש בקשה לחברת ביטוח או למוסד לביטוח לאומי בגין פוסט טראומה לעבודה יש לפנות לאיש מקצוע בקיא ומנוסה כגון משרד עורכי הדין פייפר כהן. באמצעות ייצוגו והדרכתו של עורך הדין ניתן יהיה להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבורכם ולמצות את הזכויות שלכם אל מול חברות הביטוח השונות והמוסד לביטוח לאומי.
