במאמר הקודם עסקנו בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה והסברנו איך להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי על מנת להגדיל את אחוזי הנכות ואת הסיכויים לזכות בתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי.
כאשר מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות כללית, יש לחשוב היטב על הסיכויים להגיע לרף המזכה. מה זה הרף המזכה: הרף המזכה מהווה את המכשול הראשון שעל מבוטח לעבור תביעת נכות כללית. על מנת שביטוח לאומי יבדוק האם התובע לא כשיר לעבוד על רקע בעיותיו הרפואיות על להגיע לרף המזכה- נכות בשיעור של 60% על כלל הבעיות הרפואיות, או נכות בשיעור של 40% עם סעיף ליקוי של 25%.
מי שלא מגיע לרף המזכה לא עבר את המכשול הראשון, ולכן התביעה שלו נדחת באופן אוטומטי ולא משולמת לו קצבה.
לכן שמגישים את התביעה חשוב לבדוק אם הבעיות הרפואיות מהם אנו סובלים עשויים להגיע לרף הנכות.
אם הבעיות הרפואיות מהם אנו סובלים לא קרובות לרף או לא עשויות לעבור את הרף המזכה, התביעה עלולה להדחות. למשל, אם מבוטח סובל מפריצת דיסק קשה , גם בגב ובצוואר. ביטוח לאומי בודק את שיעור הנכות על גב ועל הצוואר, ותביעה כזאת עשויה להדחות. אם הבעיות הגב הם מגבלות בינוניות בצוואר ומגבלות בינונית בגב, ביטוח עשוי לקבוע פעמים נכויות בשיעור של 20%, קרי נכות בשיעור של 36%.
המשמעות היעדר סף מזכה בביטוח לאומי, ודחייתה של תביעה לקביעת דרגת נכות. למה? כי שתי בעיות ספציפיות עשויות לא להספיק להגיע לרף המזכה. לכן עלינו לשאול את עצמנו שאנו מגישים תביעת נכות כללית מהם הבעיות הרפואיות מהם אנו סובלים, ואיזה אחוזי נכות הוועדות הרפואיות עשויות לקבוע לנו. זכרו ! ככל שיש לנו בעיות רפואיות רבות, הסיכוי שלנו לעבור את הרף המזכה גדול יותר. המשוכה השנייה קשה לא פחות.
אם עברת את השלב הראשון והגעת לשיחה אצל עובד השיקום כל הכבוד לך. אבל כאן מתחילה רק העבודה. זכרו ! עובד השיקום אחראי להחליט אם לשלם לך קצבה או לא. עובד השיקום אוהב לבדוק האם הבעיות הרפואיות מהם התובע סובל עשויות למנוע ממנו לעבוד. בשונה מחברות הביטוח, קרנות הפנסיה שקובעות הגדרה של עיסוק המתאים להשכלה, לגיל וליכולת של התובע, הרף של ביטוח לאומי קשה יותר.
ביטוח לאומי קובע רף קשה יותר והוא עבודה בכל עבודה שהיא.
למשל, אחת העבודות אותה אוהבים להציע לתובע בביטוח לאומי היא עבודה של שמירה בישיבה ללא מאמץ גופני. אם ביטוח לאומי יטען כי אתה כשיר לעבודה כזאת על רקע בעיותיך הרפואיות, תביעתך לקביעת דרגת נכות עשויה להדחות. הנתונים הסטיסטיים של ביטוח לאומי מגלים כי מי שצעיר הסיכויים לקבל נכות מלאה קטנים.
הסיבה היא הטענה הרווחת בביטוח לאומי כי מי שצעיר עשוי לעבוד בעבודה כלשהיא ולא אחת עשוי לעבוד תחת מגבלות מסוימות בעבודה מלאה. לכן אם עוברים את השלב הראשון של תביעת נכות הכללית והרף המזכה ,חשוב להראות איך הבעיות הרפואיות פוסלות אותך לעבוד. יש לזכור שביטוח לאומי אוהב לבדוק את היכולת של התובע להשתקם לאור ניסיונו התעסוקתי.
בוא ניקח דוגמא למקרה ונראה איך המערכת של ביטוח לאומי עובדת בשקום הדעת להחליט אם התובע זכאי לאי כושר או לא . זכור לי מקרה של אישה, שזכתה ב 71% , פגיעה בעיניים נכות בשיעור של 30%, נכות נפשית בשעור של 20%, פיברומיאלגיה נכות בשיעור של 20% ועוד כמה בעיות רפואיות קטנות.
צפו בעו"ד אייל פייפר כהן מסביר על תביעת קצבת נכות כללית מול המוסד לביטוח לאומי:
ביטוח לאומי בוועדות אי כושר סרב לתת לה נכות אי כושר בטענה כי הבעייה הנפשית והבעייה של העיניים לא מונעות ממנה לעבוד.
הטענה של עובד השקום הייתה כי אותה תובעת יכולה לעבוד כשומרת בישיבה, למרות ניסיונה העשיר כעובדת לאורך השנים במערכת הבנקאית. העניין של אותה תובעת הייתה שהבעייה בעניים הייתה גורמת לה ליפול, היו לה סחרחרות, וגם הדכאון ממנה סבלו בצירוף מחלת הפיברומיאלגיה גרמו לה לשבת בבית הרבה ימים.
רק בוועדות עררים הסכים הביטוח הלאומי לשלם פיצוי אי כושר חלקי, ולאחר ערעור לבית הדין נקבעה לה נכות מלאה. אחת הטעויות של אותה תובעת הייתה שהיא לא הצליחה להראות בוועדות בתחילת הדרך איך הבעייה בעניים פוגעת בה בכושר העבודה. הרושם שנוצר בוועדות היה כי אותה תובעת שתבעה תביעה לקביעת דרגת נכות וקצבת נכות כללית, לא זכאית לקצבה והיא כשירה לעבוד בעבודה מלאה.
לכן אחת המסקנות שאפשר להפיק ממקרה כזה הוא פשוט לחפש הוכחות איך הפגיעות הרפואיות מהם אתם סובלים מקשים עליך את היכולת לחזור ולעבוד . אם לא תביאו הוכחות והסברים איך הבעיות הרפואיות מהם אתם סובלים פוגעים ביכולת שלכם לעבוד, לא תזכו לקצבת נכות כללית.
לכן זכרו החלק הראשון בוועדות גם חשוב ולבטח החלק השני בוועדות בו הנכם מגיעים לעובד השיקום חשוב עוד יותר. אם לא תגיעו מוכנים ותכננו את השלבים הבאים שלכם, אתם עשויים להשאר ללא קצבה, וכך הכסף יישאר בידי המוסד לביטוח לאומי.