לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

הכרה בתאונת עבודה למרות אי דיווח על העובד

כיצד ניתן להכיר בתאונת עבודה למרות אי דיווח של העובד? לפניכם כל המידע על הסוגיה המורכבת:

כל עובד שנפגע והוכר מטעם המוסד לביטוח הלאומי כנפגע עבודה, זכאי לתשלום דמי פגיעה ולהגשת תביעת נכות מעבודה. אך כדי להבטיח את זכויות אלו, עליו להיות מדווח על ידי מעסיקו המשלם עבורו את דמי הביטוח הלאומי ואלו מגולמים בתלוש השכר.

 

חובת הדיווח למעסיקים

על פי החוק, כל מעסיק מחויב לדווח על עובדיו לביטוח הלאומי, שגובה מהעובד את דמי הביטוח הלאומי החודשיים כחוק.

אך למרבה הצער ישנם מקרים שבהם העובד לא מדווח מצד מעסיקו, כך שהוא לא מעביר תשלום למוסד לביטוח הלאומי בגינו והדבר חושף את העובד לבעיות בקבלת הפיצויים אם חלילה ייפגע בתאונת עבודה.

כל מעביד מחויב לעובדיו מבחינת הרישום והדיווח עליהם לרשויות השונות: מס הכנסה, קופת חולים וכמובן המוסד לביטוח הלאומי. לצד הדיווח, מחויב המעסיק לפתוח לכל אחד מעובדיו קרן פנסיה ולהפריש אליה כספים בהתאם לחוק.

הדיווח והפרשת הכספים הם אלו שמעניקים לעובד את זכויותיו: קבלת שירותים רפואיים, זכאות לקצבת אבטלה וזכאות לקצבת פנסיה לאחר הפרישה.

מעביד שנמנע מדיווח ורישום של העובד פוגע הלכה למעשה בזכויות אלו ואף מציב את העובד בבעיה קשה ביותר, אם הוא חלילה נפגע בתאונת עבודה.

 

חובת הדיווח בתאונת עבודה

בכל מקרה שבו התרחשה תאונת עבודה, יש לדווח עליה לכמה מקומות במקביל: המוסד לביטוח הלאומי, משרד העבודה וקופת החולים. אם מדובר בתאונת דרכים, תאונה קשה ותאונה שהסתיימה במוות, יש לעדכן בכך גם את משטרת ישראל.

פקודת תאונות ומחלות משלח יד קובעת שעל המעסיק לדווח על תאונה או מחלת מקצוע למשרד העבודה על ידי מילוי של טופס מיוחד.

במקביל, יש למלא טופס מתאים גם לדיווח מול הביטוח הלאומי (טופס בל/250) שאיתו יכול העובד לקבל טיפול רפואי בחינם ולדרוש מאוחר יותר את דמי הפגיעה שמגיעים לו.

מטבע הדברים, מעסיק שנמנע מדיווח על התאונה או מחלת המקצוע של עובדיו לרשויות, צפוי לעונשים על פי חוק.

חשוב להבהיר שחובת ההודעה על תאונת עבודה למשרד העבודה איננה קשורה לדיווח במוסד לביטוח הלאומי שמקנה זכות לתביעה. בדרך כלל, המעסיק נדרש להוציא דיווח עבור כל אחד מאלו בנפרד ולכן יש לפעול בצורה מאורגנת ומדויקת ברגע שהמעסיק מקבל דיווח לגבי אותה התאונה שהתרחשה.

 

אופן הדיווח על תאונת עבודה

מיד אחרי שנגרמה תאונה, המעסיק מחויב לפנות למפקח העבודה האזורי באמצעות טופס מיוחד. טופס זה מפרט בנוגע לתאונה ולאי הכושר של הנפגע במשך יותר משלושה ימים, או למותו של הנפגע. המעסיק מחויב לשמור את כל פרטי התאונות ומחלות המקצוע שאירעו בבית העסק שלו וחלה עליהן חובת הדיווח לרשויות.

אם מדובר בתאונה שהתרחשה לעובדי קבלן, עליו להודיע על כך מיד לקבלן עצמו והקבלן הוא זה שחלה עליו חובת הדיווח לרשויות.

 

אופן הדיווח על מחלת מקצוע

אם המעסיק חושד במחלת מקצוע שנגרמה לאחד מעובדיו, עליו לפנות בכתב לרופא מטעם משרד הבריאות ולמפקח העבודה האזורי. רופא תעסוקתי שיבדוק את העובד, יחוייב לדווח על מסקנות הבדיקה והאבחנה למפקח העבודה הראשי בירושלים.

חשוב לציין שהדיווח מתרחש על סמך רשימת מחלות המקצוע שהחוק מגדיר עליהן את חובת הדיווח ומכיר בהן כמזכות בפיצויים. רשימה זו משתנה מעת לעת ועל סמך החלטת המוסד לביטוח הלאומי. הרשימה המעודכנת מופיעה כמובן באתר הביטוח הלאומי.

 

חובת הדיווח על מקרה מסוכן בעבודה

הדיווח למפקח העבודה האזורי לא מתרחש רק במקרה של פגיעה קשה וגם מקרים מסוכנים שלא גרמו למחלה או לפציעה אמורים להיות מדווחים.

כך למשל, נפילה של עמדות סחורה בגובה שקרסו, התמוטטות של מעלית או התפוצצות של קולט גז מחויבים בדיווח וכך גם ניתוק כבל הרמה של מטען, קריסת עגורן, שריפה, התפוצצות או כל תרחיש שהסב נזק למכונות, מערכת ומכשור חשמלי.

יש לדווח בין היתר על פיגומים או תבניות יציקה שהתמוטטו וכל מקרה שעשוי לפגוע בבריאותם ושלומם של העובדים.

 

הכרה בתאונת עבודה למרות אי הדיווח על עובד

לצד הפגיעה בזכויותיו של העובד בטווח הארוך כמו מניעה בקבלת פנסיה, קצבאות בביטוח הלאומי, דמי אבטלה והבטחת הכנסה, עשויה להתרחש גם מניעה של דמי פגיעה המשולמים לעובד בעת תאונת עבודה. מצב זה דורש "הפיכה" של התרחיש, כך שהתאונה תוכר כתאונת עבודה על אף שהעובד היה בלתי מדווח כחוק.

מדובר במצב מאתגר ביותר, שכן המוסד לביטוח הלאומי מערים ממילא קשיים בדרך למיצוי הזכויות של נפגעים וכעת הצדק איתו: מדוע שישלם דמי פגיעה לאדם שטוען שהיה מועסק, כאשר יש אנשים רבים שמסוגלים לנצל זאת לרעה ולטעון שעברו תאונת עבודה על אף שהם לא באמת עובדים?

ההיגיון של הימנעות מתשלום דמי פגיעה לעובד שמעולם לא דווח כעובד אצל מעביד מסוים ברור ולכן דרוש עורך דין מקצועי כדי שיטפל בנושא.

משימתו של עורך הדין היא להוכיח שאכן היו יחסי עובד-מעביד ולהציג לכך תלושי שכר בפני הביטוח הלאומי. כאשר אין תלושי שכר מדובר במכשול בעייתי בהרבה, הדורש בקיאות ומיומנות אדירים מצד עורך הדין המטפל.

 

כשהעובד מעדיף לא להיות מדווח

ישנם מקרים שבהם אי דיווח על העובד מגיע מיוזמתו האישית, משום שהוא מעדיף תשלום "בשחור" (במזומן) ולא דרך תלוש.

יכולות להיות לכך סיבות רבות וכולן בעלות אינטרס אישי מצידו של העובד, אך הדבר חושף את העובד ומעסיקו לעונשים כבדים מאוד. העובד עשוי להפוך למטרה בקרב כל המוסדות והרשויות לרבות מס הכנסה ולהקשות מאוד על ההכרה בתאונת עבודה.

ישנם הסבורים לאור ניסיונם המקצועי, שהמוסד לביטוח הלאומי נוטה להכיר בתאונות עבודה ונדירים המקרים שבהם הוא מסרב לפצות, אך בשטח התמונה שונה: הביטוח הלאומי דורש הוכחות ותיעוד וככל שאלו אינם קיימים לאור אי הדיווח השיטתי שבוצע, הוא אכן עשוי לסרב.

ולכן הטיפ המשפטי הטוב ביותר לעובדים בלתי מדווחים, הוא להתעקש בכל מקרה על קבלת תלוש שכר כדין.

אם התרחשה תאונת עבודה אך העובד מגובה בתלוש, יהיה קל יותר לפעול מבחינה משפטית ולדרוש הכרה בפגיעתו ונזקי הגוף שלו בזמן שהוא עדיין מרותק למיטתו ומנוע מלהתפרנס.

 

התחשבנות מול המעסיק

הביטוי להעסקה תקינה הוא הנפקת תלוש שכר, אך כפי שאתם מבינים, ישנו מצב שבו העובד מקבל תלוש שכר אך הוא עדיין לא מדווח לביטוח הלאומי, כך שלא העובד ולא מעסיקו משלמים את חלקם בדמי הביטוח הלאומי.

אם עובד כזה ייפגע במחלת מקצוע או תאונת עבודה, הוא יהיה זכאי להכרה בפגיעתו, אך הדבר יגרום להתחשבנות קשיחה מאוד כלפי המעסיק, לעתים עד כדי חיוב לשאת בכל עלויות הפיצויים לעובד.

מדינת ישראל מציבה אפשרויות סיוע שונות ולכן אזרחים עובדים שלא דווחו, יוכלו עדיין למצות את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי.

 

הכרה בתאונת עבודה לעובדים בלתי מדווחים

החוק מחייב את המעביד לדווח לרשויות על כל אדם שעובד אצלו, להנפיק לו תלוש שכר ולשלם את חלקו עבור הביטוח הלאומי (היתרה נגבית מהעובד מידי חודש). תאונת העבודה חושפת במידה רבה את ההתנהלות האמיתית של המעביד ואף מאלצת אותו לשאת בהשלכות קשות ככל שהוא חטא לחובת הדיווח.

יחד עם זאת, העובד עדיין יוכל לקבל דמי פגיעה בחלק מהמקרים ועליו להיעזר בעו"ד המתמחה בתאונות עבודה, כדי להוכיח שהועסק למרות העדר הדיווח.

לסיוע בנושא פנו אלינו ונדאג לזכויותיכם עד קבלת מלוא הפיצוי שמגיע לכם. 

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: eyal@fclaw.co.il

Open chat
יש לך שאלה? אנחנו זמינים בווצאפ