התשלום לעובד במקרה של תאונת עבודה מה שמכונה דמי פגיעה עומד על 75% מההכנסה הממוצעת ואילו התשלום על ימי מחלה עומד על 100% מהשכר הרגיל. הוצאת תעודת מחלה היא תהליך פשוט ולעומת זאת תביעה לתקבול בגין תאונת עבודה מחייבת דיווח, הליך הגשת תביעה, הנפקת מסמכים והחלטה של המוסד לביטוח לאומי. במאמר זה נעסוק בנושא של ימי מחלה תאונת עבודה בהרחבה.
תאונות עבודה
תאונת עבודה יכולה להתרחש במגוון נסיבות שונות. המקרה הנפוץ ביותר הוא של תאונות המרחשות במהלך פעילות העבודה עצמה. גם תאונה שהתרחשה בדרך אל העבודה או מהעבודה הביתה נחשבות כתאונת עבודה. תקיפה במהלך העבודה, לרבות תקיפה מינית יכולה להיחשב תאונת עבודה, במידה שהן גרמו לנזק גופני או נפשי ומצריכות טיפול ומענה.
צבירת ימי מחלה
כל עובד זכאי להיעדר מעבודתו בגלל מחלה או פציעה. משך ההיעדרות תהיה בהתאם למחלה או לפציעה ממנה הוא סובל. עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל המעסיק. המשמעות היא שבכל שנה נצברים 18 ימים במידה והעובד אינו משתמש בהם. העובד לא יכול לצבור יותר מ-90 ימי מחלה.
סיבוכים עתידיים
עובדים המעדיפים לתבוע ימי היעדרות כמחלה ולא כתאונת עבודה לאחר תאונת עבודה עשויים לגרום לעצם נזק. אם יהיו בעתיד סיבוכים הם ייחשבו כסיבוכים של מחלה ולא של תאונת העבודה. העובד גם עשויי למצות את כל זכאותו עבור ימי מחלה תאונת עבודה ולא יהיה לו מענה לאחר שהם ייגמרו. חשוב להבין שבתקופת הפגיעה בעבודה העובד לא זכאי גם לדמי מחלה.
ביטוח תאונות עבודה
עובד שקיבל ממעבידו דמי מחלה ולאחר מכן תבע מהביטוח הלאומי וקיבל דמי פגיעה בעבודה עבור אותה היעדרות למעשה חייב להחזיר למעביד את דמי המחלה ששולמו לו. עובדים שכירים ועצמאיים למעשה מבוטחים כנגד תאונות עבודה בביטוח לאומי. ביטוח זה מאפשר לאדם שנפגע בתאונת עבודה לקבל תשלום שנקרא “דמי פגיעה” כפיצוי על אובדן הכנסתו של העובד.
תשלום דמי פגיעה
דמי פגיעה משולמים לתקופה של עד 90 ימים ממועד הפגיעה. המעביד אינו רשאי לנכות דמי מחלה מצבירת ימי המחלה הנצברים של העובד וגם לא את התשלום בעבור תקופת הזכאות הראשונית של דמי הפגיעה אשר אותה המעביד משלם למוסד לביטוח לאומי. ימי מחלה תאונת עבודה אינם אמורים לרדת מתלוש השכר של העובד.
תחילת התשלום
עובד שנעדר מעבודתו במשך פחות מ- 12 ימים לאחר תאונת עבודה שעבר, זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי בגין ימי היעדרותו החל מהיום השלישי ממועד התאונה. כאשר העובד נעדר מעבודתו למשך יותר מ-12 ימים לאחר תאונת העבודה שעבר, דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לו החל מהיום שלמחרת מועד התאונה.
ממוצע שלושה חודשים
הביטוח הלאומי ישלם לו את מלוא דמי הפגיעה בגין 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העובד לאחר תאונת העבודה, כאשר הסכום ששולם יגבה מהמעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי. גובה דמי הפגיעה שישולמו לעובד לאחר תאונת עבודה הוא 75% מהכנסותיו של העובד ברוטו וזאת על פי ממוצע השכר שלו ב-3 החודשים טרום החודש בו הוא נאלץ לחדול מעבודת
עד 91 ימים
במקרה של עובדים המועסקים אצל כמה מעסיקים, הביטוח הלאומי גובה מכל מעסיק בנפרד תשלום עבור דמי הפגיעה וזאת על פי החלק היחסי של שכר העובד הרגיל אצל כל מעביד ביחס לסכום של השכר הכולל. משך התשלום של דמי פגיעה לעובד שנעדר מעבודתו בשל תאונת עבודה, הוא עד 91 יום מהיום שלמחרת התאונה.
פחות מ-12 ימים
עבור יום התאונה עצמו, המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לעובד דמי פגיעה. המעסיק אחראי לשלם לעובד עבור יום התאונה שכר מלא כאילו השלים את יום העבודה. עובד שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר פחות מ- 12 ימים, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה ואלו ישולמו לו החל מהיום השלישי שלמחרת יום התאונה ואילך.
במקרה זה 2 ימי ההיעדרות הראשונים, שעבורם המוסד לביטוח לאומי איננו משלם דמי פגיעה לעובד, ייחשבו לימי מחלה שהמעביד אחראי לשלם לעובד דמי מחלה תאונת עבודה על פי סעיף 11 בחוק דמי מחלה. לשם כך העובד צריך להגיש למעבידו תעודת מחלה מרופא ובתנאי שנצברו לו ימי מחלה.
היעדרות יותר מ-12 ימים
עובד שנעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה שעבר יותר מ- 12 ימים, יקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה החל מהיום הראשון שלמחרת יום התאונה ואילך. כאשר המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה לעובד עצמאי בשל תאונת עבודה, הוא כלל איננו מכסה את 12 הימים הראשונים להיעדרותו של העובד העצמאי מעבודתו.
תביעת נכות
עובד ששולמו לו דמי פגיעה עבור ימי מחלה תאונת עבודה מהביטוח הלאומי אך נותר עם נכות רשאי להגיש לביטוח הלאומי תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה. בכל תאונת עבודה, בין שהעובד חזר אחריה לעבודתו ובין עם לא, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום תאונות עבודה לשם מיצוי מלא ואופטימלי של זכויותיו.
סיכום ימי מחלה תאונת עבודה
לסיכום הנושא של ימי מחלה תאונת עבודה חשוב להבחין בין שימוש בימי המחלה הצבורים לבין קבלת דמי פגיעה. כפי שציינו, מומלץ שלא להשתמש בימי המחלה לאחר תאונת עבודה אלא לדווח על התאונה ולקבל דמי פגיעה. הדבר יאפשר מיצוי מלא של הזכויות במקרה של התדרדרות עתידית או אובדן כושר עבודה ובדיוק לשם כך יש את המנגנון של הביטוח הלאומי.
מבוטח שעבד בתקופת אי-הכושר שנקבעה בתעודה הרפואית לא יהיה זכאי לדמי פגיעה. גם מבוטח שנפגע בזמן שהיה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי ולא נגרע מהכנסתו מעבודה בעקבות הפגיעה לא יקבל דמי פגיעה. עובד זר ששוהה בארץ שלא כחוק ועובד באופן לא חוקי אינו זכאי לדמי עבודה וכך גם אסירים, עצירים או חוסים במעון על פי חוק הנוער.
דמי פגיעה מופחתים ניתנים לעובד שנגרם לו אי כושר חלקי. מדובר על מקרים בהם העובד נאלץ בעקבות התאונה לצמצם את מספר שעות עבודתו. דמי פגיעה מופחתים ליום מחושבים לפי מכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה המלאים ליום כפול מספר השעות שהעובד אינו יכול לעבוד בהם. דמי הפגיעה המופחתים לא ישולמו יותר מאשר שלושה עשר שבועות בקשר לפגיעה אחת בעבודה.
את המעסיק ניתן לתבוע כאשר הוא שגרם לתאונת העבודה בעקבות מעשה, מחדל או הוראה מעסיק שלא שמר על סביבה עבודה בטוחה או לא פעל על פי נהלי הבטיחות הנדרשים, עשוי להיות מחויב בפיצויים בגין הנזק שנגרם לעובד בתאונה. על העובד להגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק ולצרף חוות דעת רפואית הנוגעת לנזקים שנגרמו לעובד.
בניגוד להיעדרות עקב מחלה בתקופת הזכאות לדמי מחלה שנצברו, שבה אסור לפטר את העובד כשמדובר על היעדרות לאחר תאונת עבודה אסור לפטר את העובד. כמובן שהליך הפיטורים צריך להיעשות בהתאם לחוק, תוך מתן הודעה מוקדמת ובה העילה לפיטורים ולאחר שימוע וכו'.
