עברתם תאונת עבודה וכעת אתם מבקשים לתבוע כדי לקבל את מלוא ההכרה בזכויותיכם. אך לא בכל תאונה ניתן להכיר בנזקי הנפגע אוטומטית ולכן יש לספק חוות דעת של מומחה רפואי לאחר תאונת עבודה. במאמר זה נסביר מהם המקרים שבהם נדרשת חוות הדעת וכיצד בוחרים את המומחה המתאים לכתיבתה:
רק חלק מתאונות העבודה יידרשו לחוות דעת מומחה
תאונת עבודה היא התרחיש האחרון שעובדים ומעסיקים מעוניינים להימצא בו, אך המציאות מראה כי מאות תאונות מתרחשות מידי שנה. חלקן מסתיימות בפגיעות קלות שדורשות מספר ימי מנוחה וקבלת טיפולי המשך במידת הצורך ואחרות מכילות פגיעות קשות וממושכות שבהן יש צורך להכיר בפגיעה ובנכות זמנית או קבועה.
ככל שהפגיעה הקשה והממושכת משחקת תפקיד באותה תאונת עבודה, כך עולה הסיכוי שבצד הנתבע (הביטוח הלאומי, חברת הביטוח ולעתים גם המעסיק) יהיה צורך בעריכת חוות דעת של מומחה רפואי. אז מהי בדיוק ומה משמעותה?
מהי חוות דעת ממומחה רפואי?
חוות דעת היא מסמך קביל מבחינה משפטית שנכתב, נערך ונחתם על ידי גורם מומחה כלשהו. בתחומי ההנדסה , התכנון ואפילו התחבורה נהוג להגיש אותה ככל שיש צורך לבדוק נתונים ולהצליב אותם עם בקשות או אירועים חריגים. בתחום הרפואה, מדובר בדרך כלל במסמך שנועד לתיעוד משפטי בתיקי נזקי גוף כדוגמת רשלנות רפואית ותאונות עבודה.
חשיבותה של חוות הדעת הרפואית
על פי סעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, כל אדם שמעוניין לבסס טענה רפואית בתביעה מטעמו נדרש לצרף לכתב התביעה גם חוות דעת של מומחה רפואי. כיום חוות דעת זו משתתפת בחלק גדול מהתביעות שמוגשות להכרה בפגיעות מעבודה לביטוח הלאומי ומגדילה את הסיכוי לקבלת אחוזי נכות גבוהים יותר, מכוחם תתקבל גמלה גבוהה יותר בהתאמה.
הרציונל שמאחורי שימוש בחוות דעתו של מומחה רפואי היא כדי להכיר בפגיעה כתאונת עבודה שמכוחה מגיעות זכויות לרבות פיצוי כספי מהביטוח הלאומי ולפעמים גם מהמעסיק וחברות הביטוח שבהן יש לעובד פוליסה פרטית. מכיוון שבכל אחת מהתביעות יש צורך להראות שהפגיעה עונה להגדרתה של תאונת עבודה ושקיים קשר סיבתי בינה לנזקים, יש להשתמש בחוות דעת רפואית שתשפוך אור על היקף הנזקים וחומרתם.
הליכי התביעות בתאונות עבודה בביטוח הלאומי
אדם שעבר תאונת עבודה יצטרך לאסוף ניירת, תיעוד ומסמכים רלוונטיים לפגיעתו ולנזקים שנוצרו ממנה על מנת להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. את התביעה ניתן להגיש בפועל בכל שלב, אם כי ישנו תגמול קודם שהעובד צפוי לקבל הקרוי דמי פגיעה.
על מנת לתבוע דמי פגיעה אין כל צורך בחוות דעת רפואית שכן מדובר בזכות חוקית שנועדה לפצות כל עובד שנפגע. תשלום זה מכסה את 91 ימי הפגיעה הראשונים ומחושב לפי 75% מגובה ההכנסה החודשית החייבת למל"ל, בתחשיב ממוצע משלושת החודשים שקדמו לתאונה.
אם בסיום תקופת דמי הפגיעה נותרה נכות שמונעת מהעובד לשוב לעבודתו, הוא יוכל לתבוע נכות מעבודה ולטובתה יומלץ ליצור קשר עם מומחה רפואי מתאים לטובת עריכת חוות דעת. את טופס התביעה לגמלה מעבודה יש למלא כראוי לרבות כל המגבלות הרפואיות בעקבות הפגיעה ופרטי חשבון הבנק של התובע. לטופס התביעה יש לצרף את חוות הדעת מהמומחה הרפואי יחד עם כל תוצאות הבדיקות, סיכומים רפואיים, אישורים, צילומים ועוד.
בתגובה יישלח לתובע זימון לוועדה רפואית ובה ייקבעו לו אחוזי הנכות שמכוחם תתקבל גמלה חודשית (לנפגעים שקיבלו 20% ומעלה) או מענק כספי חד פעמי (לנפגעים שקיבלו בין 9%-19%).
חוות דעת של מומחה בטיחות לאחר תאונת עבודה
במקרים שבהם יש חשד לרשלנות, מחדל או הפרת חובות כלשהן מצידו של המעסיק שהיו אחראיים להתרחשות התאונה, קיימת הזכות להגיש תביעת נזיקין מתאימה. כדי להראות מהי אותה אחריות מצידו של המעסיק כמו למשל העדר הוראות בטיחות לביצוע העבודה, אי מתן ציוד מגן או סביבת עבודה מסוכנת נהוג להציג חוות דעת ממומחה בטיחות מתאים כמו מהנדס או בוחן.
חוות דעת אלו מעורבות בדרך כלל בתביעות מורכבות שבהן הוכחת הפרת החובות של המעסיק אינה ברורה כל כך ויש להוכיח את התקיימותה.
חוות דעת של מומחה רפואי לאחר תאונת עבודה בתביעות מעסיק
עובדים שבחרו לתבוע את המעסיק יזדקקו לחוות רפואית שתתייחס לנזקיהם ושתיבדק מול חוות דעת של מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט כדי לעמוד על גובה הפיצויים הרלוונטי.
פטור מהגשת חוות דעת רפואית לאחר תאונת עבודה
ישנם שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימותם ניתן להורות על פטור לתובע מהצורך לצרף חוות דעת מומחה לתביעת תאונת עבודה:
- כאשר קיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן שבמסגרתן הצורך להציג חוות דעת של מומחה רפואי הופכת לבלתי הוגנת לתובע.
- כאשר לתביעה יש סיכוי סביר להתקבל ע"י שופט
- כאשר ישנן ראיות בסיסיות שמאששות את הטענה הרפואית של התובע גם מבלי לקבל את חוות דעתו של מומחה רפואי.
אנשי מקצוע שרשאים לספק חוות דעת רפואית
כמובן שלא כל רופא יכול (ומוכן) לערוך חוות דעת רפואית לתביעות מהסוג הזה, אך בנוסף ישנם מספר תנאים שהמומחה הנבחר אמור לעמוד בהם. ראשית, עליו להיות רופא מומחה באופן רשמי וכזה שמצוי תחת רשימת הרופאים המומחים. שנית, עליו להגיע מהשדה הרפואי הרלוונטי לפגיעה הספציפית שנגרמה לתובע – למשל אורתופד מומחה כאשר הנזק הוא פריצת דיסק.
בחירה במומחה רפואי לאחר תאונת עבודה
עקרונית, לא די בתחום המומחיות של הרופא כדי להיעזר בו ויש צורך לבחון גם את המוניטין והבכירות המקצועית שלו, שכן מדובר בנתון ששופטים נוטים לתת לו משקל משמעותי מאוד בהחלטתם. על מנת לבחור את המומחה הרפואי המתאים ביותר, רצוי להתייעץ עם עורך דין מיומן ומנוסה שעובד עם מומחים רפואיים שונים ויוכל לחבר בין לקוחותיו לרופאים בעלי שם ומוניטין לטובת הצלחת התביעה.
