רבים מבין תושבי ישראל נזקקים לשירותיו של עורך דין ביטוח לאומי אך חוששים משכר הטרחה שידרשו לשלם עבור סיוע משפטי. אולם מה שמעטים בלבד יודעים, הוא שבשנת 2015 חלה רפורמה שמגבילה באופן ניכר את גובה שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי, עבור סוגי תביעות מסוימים.
בשורות הבאות נסביר על הרציונל מאחורי החקיקה המגבילה את שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי ועל ההגבלות הקיימות בחוק על גובה שכר הטרחה ואופן גבייתו, שחשוב להכיר לפני שפונים לסיוע משפטי בהגשת תביעת ביטוח לאומי.
על הרציונל מאחורי החקיקה המגבילה את שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי
ההגיון העומד מאחורי החוק שהטיל הגבלה על שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי ואופן גבייתו, הוא בסך הכל פשוט: המצב הכלכלי של אותן אוכלוסיות הנזקקות בדרך כלל לסיוע משפטי במימוש זכויותיהן מול המדינה, אינו מזהיר בלשון המעטה, ולכך נלווים גם קשיים נוספים כמו בעיות בריאותיות, משפחתיות, תעסוקתיות וכדומה.
ההגבלות הקיימות כיום בחוק על שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי ותחולתן
בהינתן הרציונל שהסברנו לעיל, הוחלה הגבלה על גובה שכר הטרחה שעורכי דין בישראל הפועלים כמייצגים או כנותני סיוע משפטי בתביעות ביטוח לאומי, רשאים לגבות מלקוחותיהם. אולם חשוב לסייג ולומר כי ההגבלות הללו אינן תקפות לכל סוגי התביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי, אם כי לסוגי התיקים הבאים בלבד:
- הגשת תביעה לקבלת קצבת נכות כללית
- הגשת תביעה לקצבת ילד נכה
- הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה
- הגשת תביעות של נפגעי גזזת ופוליו
- הגשת תביעה לקצבת שירותים מיוחדים
- הגשת תביעה לשיקום מקצועי
- הגשת תביעה לגמלת ניידות
מהן ההגבלות העיקריות שהחוק קובע לגבי שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי מהסוגים הנ"ל?
להלן ההגבלות העיקריות שהחוק מחיל על שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי:
1. הגבלת שיטת הגבייה
ככלל, קיימות 2 דרכים עיקריות שבהן נוהגים עורכי דין בארץ לגבות את שכר הטריה שלהם: גביית שכר הטרחה כסכום קבוע, או גבייתו כאחוז מסוים משווי התביעה. אולם כאשר עסקינן בתביעת ביטוח לאומי מן הסוגים שנזכרו מעלה, החוק איננו מאפשר לעורך הדין לגבות את שכרו כאחוז מסכום התביעה.
מה שהחוק כן מאפשר, הוא לגבות מהלקוח תשלום בגין פתיחת התיק, העומד על סכום של 814 שקלים, ללא תלות בהצלחת התביעה. כך במקרים שבהם התביעה אינה צולחת, עורך הדין בכל זאת מקבל תשלום כלשהו בתמורה לעבודתו, ובמידה והתביעה משיגה את מטרתה, דמי פתיחת התיק שנגבו מקוזזים מסכום שכר הטרחה הכולל שעורך הדין רשאי לגבות מהלקוח מתוך הקצבה ששילם לו הביטוח הלאומי.
2. הגבלת גובהו של שכר הטרחה
בחוק מצוין גובה שכר הטרחה המרבי שעורכי דין בישראל רשאים לגבות מתוך סכום הקצבה שלקוחותיהם מקבלים. אולם הסכום המרבי משתנה כנגזרת של אופי השירות המשפטי שעורך הדין סיפק ללקוח הספציפי ועל פי הבחירה במסלול שכר טרחה אשר כולל את דמי פתיחת התיק או כזה שאיננו.
באופן זה לצורך העניין, עו"ד שמייצג לקוח בתיק מאחד הסוגים שנזכרו מעלה, שמרשו אינו צריך לעמוד מול ועדה רפואית בביטוח הלאומי, בפני ועדת העררים או להופיע בבית הדין לעבודה, רשאי יהיה לגבות שכר טרחה בשיעור של 11.25 אחוזים מסכום הקצבה שתשלום ללקוח. זאת בהינתן שהוסכם מראש הדדית על מסלול שירות שכולל את דמי פתיחת התיק. במידה ונבחר מסלול ללא דמי פתיחת תיק, יגבו 12.25 אחוזים מסכום הקצבה של הלקוח.
3. הגבלת מועדי הגבייה
בחוק קיימות הגבלות גם על מועד גבייתו של שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי. לפי ההגבלה הראשונה עורך דין איננו רשאי לגבות מלקוחותיו שכר טרחה אלא אחרי שקצבת ביטוח לאומי שולמה ללקוח בפועל۔
מלבד זאת, ישנה מגבלה לפיה שכר הטרחה צריך להיגבות בתשלומים, כאשר תשלום אחד יכסה עד 60% מגובה הקצבה הרטרואקטיבית ויתרת הסכום תשולם۔ בתשלומים חודשיים של לא יותר מ- 25% מסכום הקצבה החודשית בכל תשלום.
4. הגבלת האפשרות לגביית שכר הטרחה מיורשי התובע
הגבלה זו מתייחסת למקרה שבו הלקוח שהסתייע בעו"ד להגשת תביעת ביטוח לאומי, הלך לעולמו טרום השלמת תשלום שכר הטרחה לעורך דינו. במקרים אלו, לא תהיה לעורך הדין יכולת לגבות את שכר הטרחה מיורשיו של המנוח. זאת למעט המקרה של אלמן / אלמנה של מקבל הקצבה המנוח, בהתקיים התנאים להלן:
- הלקוח נפטר עקב פגיעת העבודה שבגינה הגיש תביעה לביטוח הלאומי.
- הפטירה התרחשה בשנה הראשונה לתשלום הקצבה.
- האלמן / אלמנתו של המנוח חתמו במעמד ההתקשרות עם עורך הדין על ערבות לכיסוי שכר הטרחה.
איך מחושב הסכום המרבי שעו"ד רשאי לגבות כשכר טרחה בתיקי ביטוח לאומי?
הסכום המרבי שעורך דין זכאי לגבות מלקוח כשכר טרחה בגין תביעת ביטוח לאומי, מחושב בהתאם לקצבה הממוצעת של המבוטח:
- במקרה של מבוטח שמקבל מביטוח לאומי קצבה קבועה או למשך תקופה העולה על 60 חודשים – תיחשב הקצבה החודשית לה הוא זכאי כקצבה הממוצעת שלו.
- במקרה של מבוטח המקבל מביטוח לאומי קצבה זמנית למשך פחות מ- 60 חודשים, או לחילופין – נותרו לו פחות מ- 60 חודשים למועד הזכאות לקבלת גמלת הזקנה שלו, תחושב הקצבה הממוצעת שלו על פי הנוסחא הבאה:
(סכום קצבה חודשית X מס' החודשים בהם המבוטח יהיה זכאי לקבלת הקצבה) לחלק ב- 60 = גובה הקצבה הממוצעת של המבוטח۔
שאלות ותשובות על שכר טרחת עורך דין בתיקי ביטוח לאומי
להלן מספר שאלות ותשובות שמתעוררות לעיתים מזומנות בהקשר של שכר טרחת עו"ד בתיקי ביטוח לאומי:
כיצד משולם שכר טרחת עורכי דין בדרך כלל?
שכר טרחת עו"ד בדרך כלל משולם באחת משתי דרכים מקובלות: כתשלום קבוע או כאחוזים מסכום הפיצויים המושגים במסגרת התביעה שהוגשה במידה והיא הצליחה. אולם במקרה של תביעות ביטוח לאומי מסוגים מסוימים שהוגדרו בחוק, שכר הטרחה מחושב מתוך סכום הקצבה הממוצעת של המבוטח.
על אילו סוגים של תביעות ביטוח לאומי חלה הגבלת שכר טרחה?
הגבלת שכר הטרחה חלה על תביעות ביטוח לאומי מן הסוגים הבאים: תביעת נכות כללית, תביעות לקצבת ילד נכה, תביעה בגין פגיעות עבודה, קצבה לנפגעי גזזת / פוליו, תביעת שירותים מיוחדים, תביעת שיקום מקצועי ותביעה לקצבת ניידות.
מה מטרת ההגבלה על שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי?
הגבלה זו באה למנוע מצב שבו אדם הנזקק לסיוע משפטי במימוש זכויותיו בביטוח הלאומי, מסכים לתנאי תשלום דרקוניים או כאלו העולים על יכולתו, בהנחה שהדבר יזכה אותו בקצבה גבוהה, אולם בפועל הוא ישאר במלכוד מול הסכם הנוגס בחלק משמעותי מתוך הסכומים אותם הוא זכאי לקבל כקצבה שנועדה לכלכל אותו.
מה עושים כאשר עורך הדין מפר את הגבלת שכר טרחת עורכי דין בתיקי ביטוח לאומי?
בתרחיש בו עורך הדין מפר את הגבלות שכר הטרחה המוגדרות בחוק, הלקוח הנפגע מכך רשאי להגיש תביעה לבית דין לעבודה כנגד אותו עו"ד, על מנת לקבל את ההפרשים ששילם תמורת השירות המשפטי מעורך הדין.
