על פי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בישראל מתרחשות מדי שנה כ-144,000 פגיעות בעבודה. הביטוח הלאומי משלם כל שנה לנפגעי עבודה כ-4 מיליארד שקלים בשנה ולצד זאת נפגעים רבים מגישים תביעות לפיצויים מגורמים נוספים כגון, צד שלישי רשלן, חברת ביטוח מכוח פוליסת תאונות אישיות, מעסיק רשלן וכדומה. במאמר זה נעסוק בנושאי של פיצויים תאונת עבודה בהרחבה.
כיצד לפעול לאחר שהתרחשה תאונת עבודה?
קבלת טיפול רפואי
מיד עם ההתרחשות של תאונת עבודה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. את הטיפול יש לקבל במוסד רפואי מוכר כמו, בית חולים, מרפאה מורשית של קופת חולים, מרפאת טרם וכדומה. לשם קבלת פיצויים תאונת עבודה מיד בתחילת הטיפול ולאורכו יש לציין במפורש את הקשר שבין התאונה לבין העבודה. הדברים חשובים במיוחד בקבלת טיפול שלא מיד עם קרות האירוע.
מחלת מקצוע
במידה שהפגיעה בעבודה הינה בעקבות מחלת מקצוע יש לציין בפני הרופא את הקשר לעבודה. חשוב לשמור את התיעוד הרפואי מכיוון שהמסמכים הרפואיים משמשים לא אחת כראיות בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי ותביעות מול המעסיק וצדדים שלישיים. יש לוודא כי הדברים שמדווחים לרופא המטפל אכן נרשמים בדו"ח הרפואי באותו האופן שבו הם נאמרו.
טופס 250
על מנת לקבל פיצויים תאונת עבודה על העובד לבקש מהמעסיק טופס ב.ל. 250. מדובר בטופס הודעה על תאונת עבודה שהמעסיק צריך לחתום עליו ובו מצוינים כל פרטי התאונה כפי שהעובד תיאר אותם בפניו. יש להציג טופס זה במהלך קבלת הטיפול הרפואי אם הדבר אפשרי. טופס ב.ל 250 רלוונטי גם עבור עובדים שנפגעו בתאונה בדרך לעבודה או מהעבודה הביתה.
קבלת פיצויים תאונת עבודה מהמוסד לביטוח הלאומי
תשלום דמי פגיעה
עובדים שנפגעו מתאונת עבודה או מפגיעת מיקרוטראומה ממחלת מקצוע ועל פי האישור הרפואי אינם מסוגלים לעבוד, הם יהיו זכאים לתשלום דמי פגיעה בתור פיצוי על אובדן שכר או הכנסה. זכאות זו חלה גם על מתנדבים שנפגעו במהלך ההתנדבות במידה והפגיעה שאירעה להם הוכרה כפגיעה בעבודה.
תשלום ימי מחלה
עובדים שנעדרו מעבודתם עקב פגיעה בעבודה ואכן הוכרו כנפגעי עבודה, לא יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק. בתקופה שהעובד מקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות לו מימי המחלה הצבורים מלבד את יום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר מועד הפגיעה.
פיצויים מגורמים נוספים בהתאם למקרה
תביעת צד שלישי
פעמים רבות תאונות עבודה נגרמות בשל רשלנות מצד צדדים שלישיים וניתן לתבוע פיצויים תאונת עבודה מהם. ניתן לתבוע לאחר רשלנות מצג המעסיק במידה והוא יצר סביבת עבודה לא בטוחה שגרמה להיווצרותו של סיכון בלתי סביר ללא מענה. צד שלישי שאחראי לתאונה יכול להיות גם גורם חיצוני כגון, יצרן שסיפק מכונה לא תקינה, רשות מקומית שיצרה מפגע ועוד.
אובדן כושר עבודה
תאונות עבודה עלולות לגרום לנזקים גופניים ונפשיים חמורים שעלולים גם להותיר את העובד ללא יכולת להתפרנס בהווה ובעתיד. במקרים של אובדן כושר עבודה ניתן לתבוע לא רק את הביטוח הלאומי אלא גם את חברת הביטוח במידה וישנה פוליסת ביטוח פרטית. הדברים שנאמרים על ידי הנפגע מול הוועדה בביטוח הלאומי יכולים לשמש כראיות בתביעות אחרות.
אחריות ורשלנות
לשם קבלת תביעה כנגד המעסיק, על העובד להוכיח שהתאונה אכן נגרמה בשל התרשלותו של המעסיק ולא בשל גורם אחר. בניגוד להגשת התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי אשר אינה תלויה כלל בשאלת הרשלנות והאשם, על מנת שהעובד יהיה זכאי לקבלת פיצויים תאונת עבודה מהמעסיק עליו להוכיח את אחריותו של המעסיק להתרחשות האירוע הביטוחי.
ביטוח חבות מעבידים
מרבית המעסיקים מבטחים את עצמם מפני תביעות שמוגשות נגדם בגין תאונות עבודה באמצעות פוליסת ביטוח חבות מעבידים החלה על כל העובדים. במקרה שכזה, פיצויים תאונת עבודה יש לתבוע כנגד חברת הביטוח ולא כנגד המעסיק עצמו. במקרה כזה במידה והתביעה תתקבל, הביטוח של המעסיק הוא שישלם את הפיצוי לעובד והמעסיק ישלם לה את ההשתתפות העצמית.
עו"ד אייל פייפר מדבר על איך לקבל את הפיצוי המקסימלי על תאונת עבודה:
רשלנות העובד – פקטור חשוב שעלול לגרוע מסכום הפיצוי
במקרה של דרישת פיצויים תאונת עבודה אחת מטענות ההגנה הנפוצות של המעבידים הינה טענת "הרשלנות התורמת" או שהעובד "תרם" בעצמו להתרחשות התאונה והנזקים שנגרמו לו בגינה, ולכן אין לייחס להם אחריות. מדובר בטענה כי לעובד ישנה אחריות לאירוע הביטוחי. בפסיקה נקבע שיש להמעיט בייחוס רשלנות תורמת לעובדים שמבצעים עבודה שגרתית.
תקופת התיישנות לתביעת פיצויים מתאונת עבודה
ניתן להגיש פיצויים תאונת עבודה מהמעסיק או חברת הביטוח שלו תוך 7 שנים ממועד התאונה בהתאם לתקופת ההתיישנות המקובלת בתביעות אזרחיות. תביעה כנגד חברת הביטוח בגין פוליסת ביטוח אישית של אובדן כושר עבודה יש להגיש תוך 3 שנים ממועד התאונה. במידה והעובד מקבל בגין אותה תאונה גם תגמולים מהביטוח לאומי, בית המשפט יקזזם.
אילו פוליסות ביטוח יכולות לכסות פגיעות מעבודה?
בשוק הביטוח והפנסיה קיימות מספר פוליסות רלוונטיות למקרים של תאונות עבודה. בין היתר אלו כוללות פוליסת תאונות אישיות או קבוצתיות, ביטוח אישי לאובדן כושר עבודה, ביטוח נכות מתאונה, ביטוח בריאות פרטי, ביטוח מחלות קשות, ביטוח חיים ועוד. לפני שאתם פונים לבחור בפוליסה שיכולה להתאים לכם נתן להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום לגבי הפוליסה הנכונה.
בשורה התחתונה:
לסיכום הנושא, פיצויים תאונת עבודה ניתן לתבוע מהביטוח הלאומי ימי פגיעה ומענק או קצבת נכות בהתאם לסוג הפגיעה ותוצאותיה. כפי שציינו, ניתן לתבוע צדדים שלישים הן מהמעסיק וחברת הביטוח שלו במקרה של רשלנות והן מחברת הביטוח והפנסיה במקרה של אובדן כושר עבודה.
שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו לאירוע הן למבוטח שכיר והן לעצמאי. עובדים שכירים שלא קיבלו שכר מלא ברבעון שקדם לפגיעה, ישנה האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו הם כן קיבלו שכר מלא ועליהם להמציא לביטוח הלאומי אישורים המעידים שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות.
את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהתרחשות האירוע. הגשת תביעה לאחר תקופה זו עלולה לפגוע בזכאות של העובדים לדמי פגיעה ולהקטין את גובה גמלת הנכות במידה וייקבעו להם אחוזי נכות בוועדה הרפואית מכיוון שניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי עבור לא יותר משנה אחת אחורה.
יש להגיש מוקדם ככל האפשר את טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה. יש לתאר בטופס ה את הפגיעה ואת נסיבותיה, כולל מועד הפסקת העבודה עקב הפגיעה. יש למלא ולחתום גם על כתב ויתור על סודיות רפואית ולצרפו לטופס התביעה. יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה עם האבחנה הרפואית וציון משך התקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.
כאשר אדם נפגע במהלך עבודתו ופגיעתו מאושרת כתאונת עבודה הוא יוזמן הנפגע לוועדה רפואית על מנת לדון ולברר את תביעתו. הכנה מקדימה בדגש על מסגרת הטיפול הרפואי הראשוני עשויה לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה. קביעת אחוזי הנכות הרפואית בגין תאונת העבודה תושפע גם מההכנה לקראת המפגש עם הוועדה על ידי העורך דין ולהוות את ההבדל בסופו של התהליך.
