תאונות עבודה הינן תאונות אשר התרחשו לעובד במהלך עבודתו ובעקבותיה, בדרכו לעבודה או ממנה או בזמן שליחות שביצע עבור מקום עבודתו. נפגע תאונת עבודה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהביטוח הלאומי ועשוי להיות זכאי אף לתשלום גמלת נכות מעבודה. אחד הגורמים השכיחים יחסית לתאונות עבודה, הוא כוויות. להלן נכיר את כל הכרוך בתביעת תאונת עבודה כוויה ואת ההליך המשפטי שעל הנפגע לנהל.
תאונות עבודה בישראל
תאונות עבודה מוגדרות בחוק הישראלי, בסעיפים 79 ו-80 לחוק הביטוח הלאומי. ראשית, החוק מגדיר בסעיף 79 את תאונות העבודה. לאחר מכן, החוק מוסיף מספר חזקות מרבות לתרחישים אשר ייחשבו אף הם לתאונות עבודה. נפתח בהגדרת תאונות העבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
תאונת עבודה – הגדרה
תאונת עבודה מוגדרת, על פי החוק, כתאונה שהתרחשה לעובד וממלאת את שני התנאים הבאים:
- התאונה אירעה במהלך עבודתו של העובד
- התאונה אירעה בעקבות עבודת העובד
אם כן, החוק מציב שתי דרישות כדי להכיר בתאונה כתאונת עבודה. על התאונה להתרחש בזמן העבודה ולנבוע מהעבודה עצמה. ללא קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה, התאונה לא תיכלל בהגדרת החוק לתאונת עבודה והנפגע לא ייחשב לנפגע עבודה.
תאונות עבודה – חזקות מרבות
החוק לא מסתפק בתנאים המצטברים שהוצגו. אליהם, מצרף החוק חזקות מרבות לשלל תרחישים אשר יוגדרו אף הם כתאונות עבודה. החוק קובע כי חזקה על כל תאונה מהתאונות הבאות שהיא גם תאונת עבודה:
- תאונה שאירעה בדרך אל העבודה, בדרך הביתה מהעבודה או בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו.
- תאונה שאירעה לעובד במהלך עבודתו אך שלא בעקבות עבודתו, אלא בעקבות הצלת גוף או רכוש מנזק וסכנה.
- תאונה שאירעה לעובד במהלך עבודתו מאדם או כלי שהמצויים במקום העבודה בדרך קבע או לצורך העבודה, על אף שהתאונה לא התרחשה בעקבות עבודתו.
- תאונה שאירעה במהלך הפסקת האוכל של עובד במקום בו סעדו העובדים, כאשר ההפסקה ניתנה על ידי המעסיק והיא אינה עולה על שלוש שעות.
- תאונה שאירעה בזמן בו שימש עובד כחבר ועד העובדים.
- תאונה שאירעה לעובד בדרך למבחן או בדרך חזור ממבחן מקצועי לפי חוק החניכה.
- אירוע לבבי או מוחי שאירע לעובד כתוצאה ישירה מאירוע חד פעמי שאירע בעבודה. חזקה זו לא מנויה בחוק אך פותחה בפסיקה.
אם כן, כל תאונה הנופלת לאחת מן הקטגוריות הללו יכולה להיחשב לתאונת עבודה. עובד שנפגע בתאונה שכזו, יגיש תביעת דמי פגיעה ותביעה לגמלת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי, כפי שנראה להלן.
תאונות עבודה כוויה ופגיעות גוף
עובדים רבים חווים תאונות עבודה מכוויה. תאונות עבודה מכוויה עלולה להיגרם לטבחים, למלצרים, למכונאים ושיפוצניקים ולבעלי מקצוע רבים נוספים. כל אלו מתעסקים באופן תדיר בחומרים חמים או באש גלויה והסיכויים כי תיגרם להם תאונת עבודה מכוויה במסגרת עבודה זו, אינם מבוטלים.
תאונת עבודה מכוויה ממלאת את שני התנאים המצוינים בסעיף 79 לחוק, המגדירים מה היא תאונת עבודה. נחשוב למשל על טבח במסעדה אשר נכווה בידו במהלך הכנת מנה. התאונה קרתה במהלך עבודתו ובעקבות עבודתו – הלא היא מלאכת הבישול. בשל כך, מדובר בתאונת עבודה מכוויה והנפגע יהיה זכאי להכרה כנפגע עבודה.
תאונת עבודה מכוויה יכולה להיגרם גם לפי אחת מהחזקות המרבות. עובד ששב מעבודתו ונקלע חלילה לשריפה ונכווה בה, ייחשב לנפגע תאונת עבודה מכוויה. כך גם עובד שנפגע מכוויה בזמן שסעד בהפסקת הצהריים וכן הלאה. אם כן, תאונות עבודה מכוויות הינן עניין נפוץ יחסית. עובד אשר נפגע בתאונת עבודה מכוויה יוכל להגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. להלן נכיר את הליך הגשתה של תביעה זו.
תביעת דמי פגיעה
תביעת דמי פגיעה הינה תביעה המוגשת לביטוח הלאומי על ידי נפגעי עבודה. הנפגעים יתבעו את הביטוח הלאומי בשני ראשי נזק:
- השבת הוצאות רפואיות
- תשלום עבור הימים בהם נעדרו מעבודתם
הליך הגשת התביעה לביטוח הלאומי יבוצע באופן הבא. העובד ישלח טופס תביעה המפרט את נסיבות המקרה ואת הפגיעות שנגרמו לו מתאונת העבודה מכוויה. העובד יסביר מדוע מדובר בתאונת עבודה מכוויה ויפרט מה הם הימים בהם נעדר מעבודתו בגין הפגיעה. אל התביעה יצרף העובד את כל הטפסים הרפואיים הרלוונטיים וכן כתב וויתור על סודיות רפואית.
כעת, הביטוח הלאומי יבחן האם לקבל את התביעה. ככל שהתביעה תתקבל, העובד יקבל פיצוי בגין הימים שהחסיר מעבודתו בסך 75% מהשכר היומי שלו. השכר היומי יחושב על פי הכנסות העובד בשלושת החודשים האחרונים. על כל פנים, הפיצוי יינתן עבור 13 שבועות של היעדרות לכל היותר ותקרת הפיצוי עומדת על 1,141.3 שקלים ליום.
תביעת גמלת נכות
נפגע תאונת עבודה מכוויה אשר נגרם לו נזק משמעותי ואף סובל ממגבלות בעקבות התאונה, יוכל להגיש תביעת גמלת נכות מעבודה. תביעה זו תצטרף לתביעת דמי הפגיעה ובמסגרתה יעמוד התובע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, אשר תקבע את דרגת הנכות שלו.
הועדה הרפואית תבחן את מצבו של התובע והאם הפגיעות שלו אכן מצדיקות קביעת דרגת נכות. ככל שתיקבע לו דרגת נכות, הנפגע יהיה זכאי לגמלה חודשית מהביטוח הלאומי בגין נכות העבודה שלו אשר נגמרה מתאונת העבודה מכוויה. דרגת הנכות תהיה תלויה, בין היתר, בדרגת הכוויה.
גמלת הנכות תחושב באופן הבא. דמי הפגיעה היומיים יוכפלו ב-30 ומכפלה זו תוכפל באחוזי הנכות של הנפגע. כך, למשל, אם יוסי נפגע ונקבעו לו דמי פגיעה יומיים של 500 שקלים וכן 40% נכות, גמלת נכות העבודה שלו תעמוד על 6,000 שקלים בדיוק – 500 כפול 30 כפול 0.4.
איך להתכונן לוועדות הרפואיות?
הוועדות הרפואיות דורשות הכנה מבעוד מועד ומותר אף להגיע אליהן בליווי עורך דין. מומלץ בהחלט להופיע בפני הוועדה עם ייצוג משפטי אשר ימנע מכם לטעות ויעלה את הסיכויים לקבלת התביעה שלכם. עורך הדין אף יוכל לטעון בשמכם ולהשיב לשאלות בפני הוועדה הרפואית.
מה לעשות אם נדחתה תביעת הגמלה שלי?
ניתן לערער על החלטת הועדה של הביטוח הלאומי אל ועדת הערער של המוסד לביטוח לאומי. בוועדת הערער יידונו מחדש בבקשה ויחליטו האם תאונת העבודה מכוויה מצדיקה קביעת דרגת נכות והענקת גמלת נכות מעבודה. ככל שגם ועדת הערער תפסול את הבקשה, ניתן יהיה לערער אל בית הדין האזורי לעבודה.
תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה ולגמלה?
ניתן להגיש את התביעה תוך שנה מיום התאונה או שנה מיום התגבשות עילת התביעה. הגשה במועד מאוחר יותר תחשב להגשה הסובלת משיהוי. בעקבות כך, התביעה עלולה להידחות על הסף. לחלופין, יופחתו דמי הפגיעה והגמלה אשר יוענקו מהמוסד לביטוח לאומי.
האם כל כוויה נחשבת לתאונת עבודה?
לא כל כוויה תיחשב לתאונת עבודה. רק כוויה אשר גרמה להוצאות רפואיות ולאבדן ימי עבודה תזכה בדמי פגיעה ותיחשב לתאונת עבודה. רק פגיעה אשר הותירה מגבלה כלשהי אצל הנפגע תזכה אותו בגמלת נכות מעבודה. כוויה סתמית שלא גרמה לנזק משמעותי, לא תיחשב לתאונת עבודה מכוויה עבור הנפגע בתאונה.
