לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה היא נושא טעון ומורכב שדורש תהליך גיבוש ראיות ייחודי, יחד עם עמידה על קשר סיבתי ספציפי. במאמר זה נדון בתחום הפגיעה הנפשית לאור הפסיקה הקיימת בנושא וכיצד יש לפעול כדי לקבל הכרה כנפגעי עבודה. 

 

פגיעה נפשית כתאונת עבודה

אם הייתה התרחשות לא שגרתית ואף חריגה במסגרת העבודה או סביבת העבודה ושגרמה לעובד/ת לסבול מפגיעה נפשית, הרי שנסיבות אלו יוכרו כתאונת עבודה המזכה בתגמולים המתאימים

כמובן שיהיה צורך להוכיח קשר סיבתי בין אותו אירוע יוצא דופן ונקודתי לבין המצב הנפשי הנוכחי, אך כיום הידע המצטבר בתחום בריאות הנפש יחד עם ניסיון מקצועי בשדה המשפטי, מאפשרים לקשור כראוי בין מצוקה נפשית לבין אירוע שקדם לה בעבודה.

כך למשל, מקרה שבו מזכירת עורך דין הייתה עדה לניסיון התאבדות פומבי מצד לקוח הותיר אותה עם פגיעה פוסט טראומטית ועובד שננעל בשוגג במקרר של חברת הקייטרינג ונשכח במשך מספר שעות נמצא מאוחר יותר כסובל מחרדות קשות ביותר. 

 

מתי הפגיעה לא תוכר?

כאשר מצוקה נפשית נגרמת לעובד בדרך עקיפה לעבודתו או טיב עיסוקו, לא סביר שהדבר יוכר כפגיע מעבודה. וכך למשל, עובד שנתון ללחצים רבים במקום עבודתו וכתוצאה מהם אובחן כסובל מדיכאון, לא יוכר כנפגע מיקרוטראומה (נזק שנגרם עקב פגיעות קטנטנות חוזרות ונשנות כמו סביבת עבודה לחוצה ואינטנסיבית) ולפיכך לא יקבל תגמולים. 

 

כך תוכיחו פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

על מנת להוכיח קשר סיבתי עובדתי בין פגיעה נפשית ובין אירוע חריג ויוצא דופן שהתקיים בעבודה, צריך לעמוד הן במבחני מקום וזמן (כלומר להראות שהאירוע התרחש במקום העבודה לדוגמה) והן במאפיינים שיש עמם פוטנציאל לנזקים נפשיים משמעותיים.

באירועים מהסוג הזה, הפקטור הראשון שנבדק מטבע הדברים הוא כיצד האירוע השפיע על העובד באופן סובייקטיבי ולאור כל הנסיבות שהובילו להתרחשותו. מכיוון שבית המשפט לא יכול "לפצח" את נפש התובע ולקבוע בכוחות עצמו מתי פגיעה נפשית מצדיקה פיצוי, דרושות ראיות רבות מצידו של התובע. 

 

שימוש בחוות דעת רפואית להוכחת הטענות

פרקטיקה מקובלת בדיונים משפטיים לעניין הזה היא השימוש בחוות דעת רפואית שקושרת בין אותו אירוע חריג שהתרחש במסגרת העבודה ובין המצב הנפשי של העובד בעקבותיו. חוות הדעת מתווספת לראיות שהתובע הציג ואמורה להניח תשתית לפסיקת בית המשפט בנושא. 

במילים אחרות – חוות הדעת תציג הן את ממדי הפגיעה וחומרתם והן את הנסיבות שהובילו אליה מאותו אירוע על מנת לקבוע את מצבו הנפשי של העובד ולהצביע על אשר נגרם לו באופן אובייקטיבי. 

 

פגיעה נפשית בעקבות אירוע בעבודה: כיצד תפעלו?

על מנת לקבל הכרה כנפגעי עבודה, חשוב לעקוב אחר מספר פעולות חשובות:

  • איסוף עדויות וראיות לגרסת האירועים לרבות פרטי עדים ממקום העבודה או פרטי לקוחות, צילומים וכו'.
  • שמירת תיעוד רפואי שכולל את הפנייה הראשונה מרגע ההתרחשות או מאירוע ההתמוטטות הנפשית, ככל שהיה כזה.
  • פנייה למומחה רפואי מתחום בריאות הנפש שיוכל לאבחן את הפגיעה ולפרט את השלכותיה ופגיעותיה לאור הנסיבות.
  • קבלה ושמירה של עדויות בכתב מצד עובדים וקולגות שיכולים להעיד על סביבת העבודה או אופי העבודה/ האירוע הנקודתי.
  • פירוט מלא ומקיף של כל נסיבות האירוע או אותו מקרה של קריסה נפשית בעבודה
  • קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין נזקי גוף ופגיעות עבודה בנוגע לדרכי הפעולה ואפשרויות התביעה.

 

דוגמא לתביעה בגין פגיעה נפשית בשל אירוע בעבודה

כפי שניתן להבין, אירועים חריגים ובלתי שגרתיים אינם בהכרח פתאומיים וחד פעמיים. לעתים מדובר באירוע חוזר ונשנה שעשוי להיחשב כאירוע לא שגרתי בעוצמתו או ביחס לעובד שחווה אותו. אלא שגם בנושא הזה כבר ציינו שסביבת עבודה לחוצה למשל, איננה בסיס מספק לתביעה. אז כיצד ניתן להוכיח פגיעה נפשית על רקע מצטבר?

נשתמש בדוגמה מפורסמת בה מהנדס מחשבים מאחד הבנקים הגדולים בישראל טען מול המוסד לביטוח לאומי על פגיעה נפשית בעקבות אירוע בעבודה שהתרחש שוב ושוב. לאורך 3 חודשים חווה אותו עובד לגרסתו שלושה אירועים חריגים שונים בעבודתו:

  • אירוע ראשון – העברת העובד מתפקידו כמהנדס מערכות מוערך בפרויקט גדול מצד הבנק לתפקיד נחות בהרבה, שלתחושתו הפך אותו לפקיד זוטר. אירוע זה לטענתו גרם ללחץ נפשי כבד.
  • אירוע שני – מספר שבועות לאחר מכן הועבר העובד פעם נוספת, הפעם לתפקיד מרכזי ומאתגר בפרויקט משמעותי ומורכב. הלו"ז הקצר לפרויקט, שלל המשימות וחשיבותן גרמו להתגברות הלחץ הנפשי ממנו סבל.
  • בשלב זה החל העובד לסבול מכאבים ולחצים בחזה, דופק מואץ, נדודי שינה, יובש בפה ואובדן חמור ממשקלו. במקביל, כל בקשותיו לכוח אדם נוסף לסיוע ועזרה בפרויקט נדחו בצורה בוטה.
  • אירוע שלישי – חודשיים מאוחר יותר קיבל אותו עובד הודעת פיטורים. מצבו הנפשי כבר היה קשה ממילא, אך הודעת הפיטורים המפתיעה הותירה אותו המום ופגוע קשות, עד כדי החמרה במצבו הנפשי באופן שכלל ניסיונות התאבדות. 

בתביעתו ביקש העובד שבבית הדין לעבודה יכירו בפגיעתו ויחייבו את הביטוח הלאומי לספק לו תגמולים כנפגע עבודה מאחר וסירבו לכך. בית הדין קבע שהאירוע הראשון אכן היה חריג אך היתר לא היו חריגים. העובד ערער כך שגם האירוע השלישי הוכר כחריג. 

פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

חוויתם פגיעה נפשית בעקבות אירועים בעבודה?

אם אתם מאמינים שנפגעתם נפשית עקב אירועים חריגים, לחצים או תהליכים בלתי שגרתיים במקום העבודה או במסגרת העבודה, פנו אלינו בהקדם. משרד עורכי הדין פייפר כהן מתמחה בתביעות פיצויים מתאונות עבודה ויוכל לבדוק את נסיבות המקרה ולספק לכם ייעוץ בנוגע לזכויות ודרכי ההתנהלות המתאימות ביותר למקרה.

זכרו שבגין כל נזק נפשי שנגרם מעבודתכם, אתם זכאים להכרה במוסד לביטוח הלאומי ואם נתקלתם בקשיים בירוקרטיים סביב הנושא, תוכלו לפנות אלינו ונדאג לפעול להכרה מתאימה. 

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: eyal@fclaw.co.il