העולם צועד קדימה בצעדי ענק, הטכנולוגיה, האפשרויות והיכולת שיש היום מציבים את שוק העבודה במקומות שהוא לא דמיין אותם רק לפני עשור או שניים. אולם התפתחויות מהירות הן לרוב כאלו שהמחוק לא מספיק מהיר על מנת לתת את הדעת עליהם. כך קרה עם כל נושא העבודה מהבית. ובאופן פרטני יותר עם תאונות המתרחשות בבית בזמן עבודה.
מהי תאונת עבודה
החוק לביטוח לאומי בנוסח המשולב שלו משנת 1995 מגדיר תאונת עבודה ואת התנאים שבהם תקבע תאונה כתאונת עבודה. החוק קובע כי תאונת עבודה תחשב כאשר אירע אירוע שיש בו משום גרימת נזק, בין אם בפציעה, מחלה או קושי נפשי ויש קשר ישיר בינו לבין העבודה, בין אם התרחש במקום העבודה, בשליחות מקום העבודה, בדרך אל או ממנה וכן בשל אירועים הקשורים בה.
עובד המוגדר כשכיר ונפגע בתאונת עבודה, מגיש את תביעתו לביטוח הלאומי, אך עליו להמציא מסמכים אשר מסופקים על ידי המעסיק וכן חוות דעת רפואיות המצדיקות את הבקשה לתביעה בגין תאונת עבודה. עובד המוגדר כעצמאי יגיש מסמכים רפואיים וכן אישורי הכנסה מן השנה האחרונה בזמן הגש התביעה. בכל אופן שני המסלולים יגיעו בסופו של דבר אל וועדה של הביטוח הלאומי והיא תקבע את הזכאות לקבלת תשלום דמי הפגיעה בגין תאונת עבודה. אם זאת יש כמה פרטים חשובים שכדאי לדעת:
- הגבלת הימים – דמי פגיעה בגין תאונת עבודה ישולמו עבור 90 ימים בלבד, לאחר מכן יש להסדיר את הנושא מול הביטוח הלאומי במידה ויש נכות קבועה.
- הגבלת הסכום – סכום התשלום שמשלם הביטוח הלאומי עומד על 75% מהשכר שקיבל אדם טרם הפגיעה ולא יותר משכר של 1260 ₪ ליום עבודה בודד.
- איסור עבודה – בזמן קבלת תשלום בעבור תאונת עבודה, חל איסור מוחלט על עבודה
מהי עבודה מהבית
עבודה מהבית היא מונח שחדר אל עולם התעסוקה לפני כעשור. ההבנה שהעולם הוא גלובלי וניתן לעבוד עם אתרים שונים בעולם, ממקומות שונים וניתן להתחבר למערכות מידע של העסקים מכל מקום, הפכו את הרעיון של העבודה מהבית לרעיון זמין. בתחילה היה נפוץ בקרב קהילת ההייטק שצמחה מאד והכלי של עבודה מהבית הפך גם לכלי יעיל שבו אנשים למעשה לא נדרשו להשקיע זמן ומשאבים להגיע אל מקומות העבודה וגם אפשרו חיסכון בימי חופשה או מחלה בכך שהתאפשר לאדם לעבוד מביתו בשעות הנוחות לו.
פריצות הדרך הטכנולוגיות הביאו איתם גם מודלים חדשניים של ניהול בתוך עולם התעסוקה. הצורך בהגעה פיזית אל מקומות העבודה התייתר מצד אחד ואפשר לעובדים לעבוד ממרכזי עבודה שונים בערים ומדינות שונות. יש כאן הבנה מהותית וחדשנית של עולם העבודה כפי שהינו מורגלים אליו. מהר מאד הפכה העבודה מהבית כמעין חלק מהסדרי העבודה הנוחים והמאוד מיטיבים מהם נהנו עובדי חברות ההייטק שהובילו את המהלך, אך היוו את הקטר עבור המשק כולו. העבודה מהבית שינתה לא מעט תפיסות מסורתיות ויצרה סדר חדש שבו לא נוצרו אינטראקציות פיזיות בין העובדים, הפיקוח על הפעולות שלהם במהלך היום התערער והעבודה נמדדה אך ורק לפי הספקים, המוטיב החברתי הלך ונשחק. מגפת הקורונה שפרצה בשנת 2020 הביאה את רעיון העבודה מהבית אל כל ענפי המשק השונים החל ממחסנים לוגיסטיים דרך משרדי ממשלה וכלה במפעלים יצרניים.
הכרה בעבודה מהבית
כמו כל אירוע חברתי ותרבותי חדש שפוקד את האנושות, נדרשת תקופת הסתגלות לרעיונות חדשים. רעיון העבודה מהבית שמעצם שמו מייצר קו מחשבה שלא ניתן היה להעלות אותו על הדעת עד לפני 10-15 שנים ייצר גם צורך בהתאמת המערכות הקיימות לעולם המודרני. גם כאן לרוב פסיקות בית המשפט שנאלצו להתמודד עם אירועים שהתרחשו הקדימו את המחוקק ואת ההסדרים של גופים כמו ביטוח לאומי. וכך קרה שפסיקה של שופט או שופטת יחידה בתיק שהונח לפניה הפכו לעיתים לקו המנחה של המצב. כך קרה שעובדת אשר החליקה בביתה בשנת 2016 בעת הזמן שעבדה בביתה באופן מוגדר, תבעה את מקום העבודה שלה ואת הביטוח הלאומי על כך שנפגעה במהלך עבודתה. על אף העובדה שיש קושי להוכיח את נסיבות המקרה ובנוסף להוכיח שיש להן קשר לביצוע העבודה, כל זמן שאדם נמצא בביתו, פסק בית המשפט לאחר 5 שנות דיון שגם תאונת עבודה שהתבצעה בעת עבודה מרחוק, קרי עבודה מהבית, יחולו עליה י דיני נפגעי עבודה הנגזרים מחוק הביטוח הלאומי.
מגפת הקורונה שפקדה את העולם בכלל וישראל בפרט משנת 2020 והעצימה את מוסד העבודה מהבית יצרה חשש גדול בקרב הביטוח הלאומי בכל הקשר להוכחה של פגיעות אשר התרחשו בתחומי הבית במסגרת יום העבודה.
הקושי בחובת ההוכחה
עבודה מהבית היא ברוב המקרים סוג של הטבה שמעניק מקום העבודה לעובדיו משלל סיבות. אם זאת ישנם לא מעט סכנות היכולות להתרחש כאשר אדם עובד בביתו ללא פיקוח וללא בקרה על שלל נושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לביצוע העבודה. הגורמים לפציעה או נזק בבית הם לרוב שונים מאלו המתרחשים במקום העבודה ואנו לא נוהגים באותו משנה זהירות כאשר אנו נמצאים בבית. לכן חברות הביטוח והביטוח הלאומי עדיין מנסים לנסח כללים מתאימים לנושא.
- חובת ההוכחה – במקום עבודה כאשר מתרחשת תאונה, או קיימים תנאים שיכולים לפגוע בבריאות של אדם, יש לכך עדים, עובדים שותפים או הוכחות בשטח, לעבודה בבית כל אלו אינם קיימים, העובד נמצא עם עצמו וכל טיעוני הבקשה להכרה בתאונת עבודה, נסמכים על דיווח יחיד.
- סוג התאונה – בעוד שבמקום עבודה מסודר ניתן בקלות יחסית להראות את אחריותו של מקום העבודה לתאונה, בעבודה מהבית אין הדבר כך, גם רשלנותו של נפגע, לא יכולה להיות מוכחת בבית המשפט.
חשיבות הדיווח
בתאונה, כמו בכל תאונה, חשיבות ומהירות הדיווח הן בעלות משקל רב. בעת פגיעה בבית אשר יש בה להיחשב תאונת עבודה, מומלץ מאד לעדכן את הגורמים הבאים בעצם התרחשות התאונה.
- המעסיק – בראש ובראשונה, נפגעתם, נפצעתם במהלך היום, עדכנו אותו מייד, אפילו עדכון קצר, האמינות שלכם חשובה להמשך התהליך.
- ביטוח לאומי – הגישו את כל המסמכים הנדרשים בהקדם על מנת לקבל את הסעד המגיע לכם. צרפו לתביעה העתקים של כל הרשומות הרפואיות שברשותכם.
- עורך דין מומחה – אין חובה לפעולה זאת, אך היא מומלצת על מנת להבטיח את זכויותיכם. משרד עורכי הדין פייפר כהן מתמחים בייצוג עובדים שנפגעו בתאונות עבודה.
ככל שתקדימו ותגישו את הבקשה ותעדכנו את הגורמים הרלוונטיים לעניינכם, הסיכוי להכרה בתביעה יגדל.
