מחלות מקצוע הן מחלות אשר נגרמות לאדם במקום עבודתו ובעקבות עבודתו. מי שנפגע בעקבות מחלות מקצוע, יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה ובמקרים מסוימים אף קצבת נכות מעבודה. תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע קובעות אילו מחלות נחשבות למחלות מקצוע. מחלות מקצוע אשר אינן מנויות בתקנות הביטוח הלאומי, עשויות לזכות להכרה כפגיעת עבודה בתור מיקרוטראומה מעבודה.
נפגעי עבודה
נפגעי עבודה הינם עובדים אשר סובלים מפגיעה בעקבות עבודתם המקרה השכיח ביותר של נפגעי עבודה הוא תאונות עבודה הנגרמות לעובדים ומשביתות אותם מעבודתם. מקרה נוסף של נפגעי עבודה, על פי חוק הביטוח הלאומי, הוא נפגעי עבודה בעקבות מחלות מקצוע.
מי שסבל מפגיעת עבודה, יוכל להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה הכוללים החזר כספי על ימי העבודה שהפסיד וכן החזר על הוצאותיו הרפואיות. בנוסף לכך, הנפגע יוכל להגיש תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה אשר תזכה את העובד בקצבה חודשית או חד פעמית.
מחלת מקצוע
מחלת מקצוע מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי בסימן ב' לחוק – פגיעות מעבודה. סעיף 79 לחוק מגדיר מחלת מקצוע בזאת הלשון:
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו."
החוק קובע, אם כן, כי מחלה הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע היא מחלת מקצוע לפי חוק זה. בנוסף, החוק מציב מספר תנאים להכרה באדם כחולה במחלת מקצוע:
- האדם חולה במחלה
- בהיותה קבועה כמחלת מקצוע
- המחלה נגרמה עקב עבודתו של האדם, בין אם כשכיר ובין אם כעצמאי. החוק דורש התקיימות של קשר סיבתי בין העבודה לבין המחלה.
סעיף 85 לחוק מסמיך את השר הממונה על החוק לקבוע כי מחלה מסוימת היא מחלת מקצוע, עבור כלל המבוטחים או עבור קבוצה מסוימת של מבוטחים:
" (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
החוק אף מסמיך את השר לקבוע חזקות להתקיימות הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין המחלה:
(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.
חוק הביטוח הלאומי, כאמור, מסמיך את השר לקבוע בתקנות אילו מחלות יוגדרו כמחלות מקצוע ואף לקבוע חזקות להתקיימות הקשר הסיבתי שבין המחלה לבין העבודה. להלן נכיר את תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע.
תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) מסדירות שלל נושאים הקשורים לפגיעות עבודה, דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה. בתוספת השנייה לחוק, מצויה רשימה של המחלות המוגדרות על פי חוק כמחלות מעבודה.
תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע מונות רשימה של מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע ולצידן את בעלי המקצוע עבורם מחלה זו תיחשב למחלת מקצוע. חשוב לשים לב כי תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע אינן מונות מקצועות ספציפיים עבורם המחלה תיחשב למחלת מקצוע, אלא עקרונות אשר בהתקיימם העובד ימנה על קהל היעד למחלת המקצוע.
תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע פותחות ברשימה של הרעלות אשר ייחשבו למחלות מקצוע. העובדים עבורם מחלות אלו ייחשבו למחלות מקצוע, הינם עובדים אשר נחשפים במהלך עבודתם לחומרים אלו. כאמור, החוק לא מונה מקצועות ספציפיים אלא רק את העיקרון לפיו על העובדים להיחשף למחלות אלו במהלך עבודתם.
קבוצת המחלות הבאה המנויות בתקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע הינן מחלות מידבקות העוברות לאדם מחולים בבתי חולים, מבעלי חיים ופגריהם או מחוץ לארץ. העובדים עבורם מחלות אלו ייחשבו למחלות מקצוע הינם עובדים המצויים במגע עם אוכלוסיות אלו.
תקנות הביטוח הלאומי למחלות מעבודה ממשיכות עם רשימת מחלות הנגרמות מהיחשפות או שימוש בכלים מסוימים. כך, פגיעה בקרנית תוכר כמחלת עבודה לעובדים החשופים לחום גבוה, מחלות קרינה יוכרו כמחלות מקצוע לעובדים הנחשפים לרנטגן במהלך עבודתם ונזקים לאוזן הפנימי ייחשבו כמחלות מקצוע עבור עובדים הנחשפים לרעש חזק במהלך עבודתם. כך גם סוגי סרטן ייחשבו למחלת עבודה עבור עובדים הנחשפים לחומרים מסרטנים בעבודתם.
לבסוף, ניתן למנות בתקנות הביטוח הלאומי למחלות עבודה גם מחלות הנגרמות עקב חזרה על פעולה מסוימת. בקבוצה זו ניתן למנות מחלות ברכיים, הנגרמות משחיקה מרובה של הברך במהלך העבודה. מחלה זו נקראת בורסיטיס של הברך והיא נפוצה בקרב עובדים במקצועות פיזיים.
אלו הן, אם כן, עיקרי תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע. רשימה זו ממצה ומקיפה ועל פניו תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע קובעות רשימה סגורה של מחלות אשר ניתן להכיר בהן כמחלות מקצוע.
מיקרוטראומה – פגיעת עבודה יציר הפסיקה
כאמור, תקנות הביטוח הלאומי למחלות מקצוע יוצרות רשימה סגורה של מחלות הנחשבות למחלות מקצוע. עם זאת, בית המשפט פתח פתח לחולים אשר סובלים מפגיעה שאינה מנויה בתקנות הביטוח הלאומי למחלות עבודה.
כאשר עובד חולה במחלה עקב פעולה מסוימת, חוזרת ונשנית, שעליו לבצע באופן תדיר בעבודתו, ניתן יהיה להכיר במחלה כמיקרוטראומה. מיקרוטראומה תיחשב אף היא לפגיעת עבודה ומי שיוכר כנפגע מיקרוטראומה יוכל להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה ואף תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה.
עם זאת, לא כל מחלה יכולה להיחשב למחלת מיקרוטראומה אף אם היא נגרמה מעבודה. רק מחלה אשר נגרמה עקב חזרה על פעולה מסוימת והפעולה מופעלת באזור ספציפי בגוף יכולה לזכות להכרה כמיקרוטראומה. כמו כן, פגיעות מוחיות ולבביות לא יוכרו כמיקרוטראומה.
הוכרתי כנפגע עבודה – מה עושים עכשיו?
מי שחולה במחלת מקצוע, יהא זכאי להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בשל היותו נפגע עבודה. העובד יגיש את כתב התביעה לביטוח הלאומי. אל כתב התביעה יצרף העובד את המסמכים הרפואיים המוכיחים את היותו חולה במחלת מקצוע, כתב ויתור על סודיות רפואית, מידע אודות הימים שהפסיד ואודות שכרו. על בסיס כל אלו, יקבל העובד פיצוי בדמות דמי פגיעה.
כיצד מקבלים קצבת נכות מעבודה?
מי שהגיש תביעת דמי פגיעה והוכר כנפגע עבודה, זכאי להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות מעבודה. לשם כך, יזומן התובע לוועדה רפואית בה ישב לפחות רופא מומחה אחד, אשר תבחן את מצבו. הוועדה הרפואית תקבע מהי דרגת הנכות מעבודה של התובע וככל שתיקבע לו דרגה מתאימה, הוא יקבל קצבת נכות מעבודה.
מהי דרגת הנכות המינימלית לשם קבלת קצבת נכות מעבודה?
מי שנקבעה לו דרגת נכות של 9% עד 19% יהא זכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה חד פעמית. תובע שנקבעה לו דרגת נכות של 20% ומעלה יהא זכאי לקבל קבצת נכות חודשית.
כיצד מחושבת קצבת הנכות?
קצבת נכות מחושבת באופן הבא. מחושבים תחילה דמי הפגיעה של החולה. דמי הפגיעה היומיים מוכפלים בשלושים תוך מגבלת המכפלה ל-34,234 שקלים בחודש. תוצאת המכפלה תוכפל באחוזי הנכות של התובע ותוצאת מכפלה זו תהיה סכום הקצבה של התובע.
