להצלחה בהכרת פגיעה כתאונת עבודה וקבלת פיצויים בהתאם יש רכיבים רבים: תיעוד רפואי לגבי הנזקים, הליך תקין מול המוסד לביטוח הלאומי ועוד. אבל הרכיב שיכריע בסופו של דבר את שאלת הפיצויים והזכויות הוא קשר סיבתי בתאונת עבודה – הפקטור שמוכיח כי הנזקים נגרמו מתאונה שהוכרה כתאונת עבודה וכעת מאפשר לתבוע פיצויים מהביטוח הלאומי, חברות הביטוח והמעסיק.
מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה?
החוק מגדיר תאונת עבודה כאירוע שהתרחש במהלך העבודה ועקב העבודה כאשר מדובר בנפגע עבודה שכיר או כאירוע שהתרחש במהלך ביצוע משלח היד ועקב העבודה במשלח היד כאשר מדובר בנפגע עבודה עצמאי. אם נפגעתם בתאונה שעומדת בהגדרה הבסיסית הזו, הרי שהדרך להכרתכם כנפגעי עבודה תהיה קצרה למדי וכעת נותר לדאוג להכרה המתאימה בנזקים ממנה.
קשר סיבתי בתאונת עבודה, הוא למעשה ההוכחה או התיעוד הראייתי המוצק לכך שיש לכם נזקים רפואיים והם נגרמו מתאונת עבודה. זה אולי נראה כמו קשר טבעי והגיוני לגמרי, שכן עובד שהחליק על רצפה שומנית במקום עבודתו ושבר את מפרק הירך בהכרח ניזוק בתאונת עבודה, אבל כל עוד אין הוכחה המגדירה את האירוע כתאונת עבודה ואת הפציעה של העובד כנזק רפואי שנגרם ממנה, מדובר רק בהנחה תיאורטית ולא באמת לאמיתה.
קשר סיבתי הוא עיקרון מגן
כאשר אנו מדברים על קשר סיבתי, חשוב להפריד בין שני מונחים חשובים: קשר סיבתי רפואי וקשר סיבתי משפטי.
קשר סיבתי ראשון
קשר סיבתי רפואי מתייחס לתיעוד הרפואי שמוכיח את הפגיעה והנזקים שנגרמו לעובד על ידי גורם אחר. למעשה זהו אלמנט חשוב בתאונות עבודה, שכן על התובע להראות שהפגיעה שקיימת לו היא תוצר ישיר של התאונה.
קשר סיבתי השני
קשר סיבתי משפטי הוא אותו הקשר בין תאונת העבודה לפגיעה הקיימת של העובד. כאן התובע יצטרך להוכיח שקיים קשר סיבתי בשיעור של 50% ומעלה בין תאונת העבודה שהתרחשה ובין פגיעתו הרפואית. את קשר זה אפשר להוכיח על ידי הצגה מדויקת של השתלשלות האירועים, כך שיהיה אפשר להבין האם מדובר בבעיה רפואית אקראית שיכולה הייתה להתרחש במועד הופעתה גם ללא תאונת עבודה.
למעשה, החוק נועד להגן על מי שנפגעו במקום עבודתם, בין אם על ידי תאונה שהתרחשה להם ובין אם על ידי גילוי של מחלת מקצוע ממנה הם סובלים. הרי כל אדם יכול לטעון שיש לו בעיות רפואיות שנגרמו בעקבות מפגע בעבודה ולחלץ מהמשק כספים באופן פרטי וכן כל מקרה לגופו יעלה טענות או מחלוקות ולכן החוק מסדיר ומפריד בין תאונות אישיות שאינן שייכות למקום העבודה ובין תאונות עבודה במהותן.
תביעת תאונת עבודה בביטוח הלאומי
כאשר המוסד לביטוח הלאומי מכיר בעובד כלשהו כנפגע תאונת עבודה, הוא משלם דמי פגיעה – פיצוי כספי שמטרתו להעניק שיפוי בגין הפסדים בהווה ובעתיד שנגרמים עקב אובדן ימי עבודה. דמי הפגיעה משולמים על 91 ימים בלבד ובשיעור של עד 75% משכרו הממוצע של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו התרחשה התאונה.
אם העובד נותר עם נכות מאותה תאונת עבודה והוא אכן קיבל את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי, הוא יוכל לתבוע קצבת נכות ולעמוד בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי. כאן הוא יוכל לקבל אחוזי נכות המקנים קצבה חודשית קבועה או מענק כספי חד פעמי (בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבע) ויוחלט האם נכותו תוכר באופן זמני או קבוע.
תביעת תאונת עבודה נגד המעסיק
האם אפשר להצביע על אשמת המעסיק כמי שהתרשל או גרם למחדל שבעטיו נגרמה תאונת העבודה? על פי החוק, כל מעסיק בישראל מחויב לנקוט באמצעים ובפעולות שונות שיבטיחו סביבת עבודה בטוחה ככל שניתן.
בין הפעולות הללו ניתן למנות: יצירת נהלי עבודה ותנאי עבודה מתאימים, שימוש בציוד מגן ומכשור בטיחותי, הדרכות עובדים לריענון הנהלים ויידוע על סכנות וסיכונים, הוראות להימנעות מנזקים, פיקוח ואכיפה של כל נהלי הבטיחות בעבודה.
מעסיק שלא פועל באותו האופן ולמעשה חושף את עובדיו לסיכונים, ייחשף גם הוא לתביעת נזיקין אם אחד מהסיכונים הללו התממש. כדי להוכיח במעמד התביעה קשר סיבתי בין התנהלותו של המעביד לבין התאונה והנזקים ממנה, יש לבסס עילה משפטית לתביעה, כלומר הצדקה לתבוע.
העילה הנפוצה ביותר לתביעות נגד מעסיקים היא עוולת הרשלנות ובמסגרתה יהיה אפשר להסביר כי המעסיק הפר את חובת הזהירות בה הוא מחויב על פי חוק וכתוצאה מהפרה זו נגרם הנזק. כך לדוגמה, עובד במאפיה שאמור לעבוד עם כפפות מיגון כנדרש בעת מגע עם תנור האפייה אך מעסיקו לא סיפק לו כפפות מתאימות כך שהוא נכווה קשות בכפות ידיו, יוכל לתבוע את מעסיקו בגין רשלנות ולטעון להפרת חובת הזהירות.
אם במעמד המשפט לא יוכח קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין הפרת חובת הזהירות של המעביד, הרי שלמעשה לא תתקיים עוולת הרשלנות והעובד לא יקבל פיצויים מהמעסיק על נזקים שנגרמו לו.
השתלשלותה של תביעה מבוססת קשר סיבתי
כפי שאתם מבינים, קשר סיבתי הוא החוליה המקשרת בין כל רצף האירועים שהתרחשו מרגע שבו העובד נפגש עם מפגע מסוים ועד לאבחון הנזקים שנגרמו לו בפועל. קשר זה מבהיר את רשלנותו של מעסיק, עומד על תאונת הדרכים כתאונת עבודה ומעיד על הבעיות הרפואיות שמהן הנפגע סובל לאחר שהתרחשה התאונה.
את הקשר הסיבתי מאבחנים על סמך שאלת קיומו:
האם לתובע נגרם נזק שהיה נגרם בכל מקרה, גם מבלי שהייתה מתרחשת התאונה? אם התשובה על כך היא כן, דינה של תביעת הפיצויים להידחות. אם התשובה לכך היא שהנזק לא היה נגרם אלמלא התאונה, התביעה תתקבל וכעת יש לחשב את גובה דמי הפגיעה המכירים בתאונת העבודה, לבצע תחשיב פיצויים בעת הפעלת ביטוח פרטי מתאים (אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, נכות מעבודה וכד') או בעת תביעת המעסיק/ מקום העבודה.
מבחנים להערכת קשר סיבתי בתאונת עבודה
קביעת הקשר הסיבתי בפועל היא של בית המשפט וכאשר שופט קובע אותו, מתפנים לביצוע שלושה מבחנים חשובים: מבחן הסיכון, מבחן הציפיות ומבחן השכל הישר. מבחן הסיכון משייך את הנזק הקיים לנפגע לאחד מסוגי הנזקים המקנים זכויות ופיצויים על פי חוק. אם הנזק אכן נכלל ברשימת הנזקים, יש להטיל אחריות על הגורם המזיק.
מבחן הציפיות מבין האם אפשר היה לצפות את ההתנהגות שמובילה לנזק, מה שפעמים רבות בתביעות עובדים-מעסיקים מגדיר את "רשלנותם התורמת" של התובעים – מצב בו גם המעסיק אך גם העובד אשמים ולכן יופחת סכום הפיצויים בפועל. מבחן השכל הישר מבקש לבדוק האם מבחינה עובדתית, התנהגות רשלנית היא זו שגרמה לנזק. בסיומם של ביצוע מבחנים אלו, יקבע בית המשפט את סכום הפיצויים המדויק.
בשורה התחתונה
קשר סיבתי הוא נתון קשה ומאתגר להוכחה, גם במקרים שעל פניהם נראים ברורים ופשוטים ביותר. הוא דורש מיומנות, ניסיון ובקיאות עצומה בתביעות תאונות עבודה, שכן זהו הגורם שמביא בפועל להצלחתה של התביעה או דחיית התביעה וכישלונה.
לאור זאת רצוי להמתין בפניה לביטוח הלאומי ויתר אפשרויות התביעה ולהיפגש עם עורך דין המתמחה בנזקי גוף ותביעות תאונות עבודה, כדי ללמוד על סיכויי התביעה להוכיח את הקשר הסיבתי ולהעריך מכאן את הצלחתה של התביעה מול כל הגורמים המפצים האפשריים.
