החוק בישראל קובע כי לאחר תאונת עבודה חובת המעסיק תהיה לטפל בעניינים הבירוקרטיים הכרוכים בסוגיית הביטוח הלאומי והביטוח, אך אינו מחויב בתשלום פיצויים מלבד במקרים שלרשלנות ולאחר תביעת נזיקין. המעסיק מחויב להקטין למינימום האפשרי את חשיפת העובדים לסיכונים שונים ולפעול בדרכים שונות על מנת להימנע מהם.
תאונות עשויות לקרות ובמאמר זה נרחיב לגבי חובות המעסיק למניעתן וחובותיו לאחר התרחשותן.
תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה
היקף החובות של המעסיק משתנה ממקרה למקרה בכל הנוגע להכרה באירוע כתאונת עבודה לפי חוק. לאחר תאונת עבודה חובת המעסיק לשלם שכר מלא עבור יום העבודה בו אירעה הפגיעה. המעסיק אינו נדרש לשלם ישירות את דמי הפגיעה בימים שהעובד אינו מסוגל לעבוד אלא רק את שכר העבודה עבור יום התאונה.
הביטוח הלאומי משלם לעובד עבור 12 ימי הפגיעה הראשונים ולאחר מכן גובה את ההחזר מהמעסיק. אם התעודה הרפואית שמציג העובד קובעת היעדרות של עד 12 ימים ומטה, הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום השלישי שאחרי התאונה. במידה והתעודה קובעת היעדרות של 12 ימים ומעלה יתקבלו דמי הפגיעה כבר מהיום הראשון שלאחר התאונה.
סיוע לעובד לקבל תגמול
לאחר תאונת עבודה חובת המעסיק לסייע במילוי הטפסים הנדרשים לדיווח והכרה במקרה מול הביטוח הלאומי. דמי הפגיעה שיקבל העובד יחושבו על סמך המידע שיספק המעסיק. מעבר לכך אין חובות על המעסיק מול ביטוח לאומי. אם הנפגע לא מיצה את זכויותיו מול הביטוח הלאומי ודרש דמי פגיעה, המעסיק רשאי לסרב לשלם את דמי המחלה.
החזר ימי מחלה
העובד רשאי להחליט לקבל מהמעסיק דמי מחלה בסך 100%, או חילופין לקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בגובה של עד 75% מהכנסתו החודשית. אם העובד החליט לתבוע את הביטוח הלאומי לימי פגיעה והוא הוכר כנפגע עבודה וקיבל את דמי הפגיעה יהיה עליו להחזיר כעת למעסיקו את דמי המחלה ששולמו.
על חובת הזהירות הנהוגה במקומות עבודה
עד כה התמקדנו בנושא של תאונת עבודה חובת המעסיק מול הביטוח הלאומי. למעסיקים חובות מול עובדיהם שבמידה והם לא ימלאו אחריהם ניתן יהיה לתבוע אותם תביעת נזיקין ופיצוי לאחר תאונות עבודה. על פי חוקי העבודה במדינת ישראל ישנה חובת זהירות על כל מעסיק ליצור סביבת עבודה בטוחה ומוגנת לעובדיו, תוך ביצוע הפעולות הנדרשות לצמצום סיכונים וסכנות.
אמצעי בטיחות
המעסיק נדרש לכלול בפעילותו אמצעי בטיחות ומיגון נדרשים, להעביר הדרכות והשתלמויות בנוגע לאופן ביצוע העבודה ונהלי העבודה המסודרים, תוך חידוד הנהלים ויידוע העובדים לגבי סכנות פוטנציאליות. המעסיק אף מחויב בסילוק סיכונים גלויים וסמויים מעבר לסביר הנדרש, על מנת להותיר את סביבת העבודה בטוחה לעובדיו.
תביעת פיצויים
לגבי תאונת עבודה חובת המעסיק קובעת כי במקרה של הפרת נהלים או רשלנות ניתן יהיה לתבוע אותו ולקבל פיצויים בהתאם לחומרת הנזקים והיקפם כפי שנגרמו מהמקרה. תביעת הפיצויים הינה זכות נבדלת מקבלת התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, אך היא מותנית בהוכחת ההתרשלות, הכשל והמחדלים שהתרחשו מטעם או מצד המעסיק.
רשלנות תורמת
כאמור תאונת עבודה חובת המעסיק ליצור סביבת עבודה בטוחה ברמת הסביר. לא יהיה לו חובות פיצוי במקרה והעובד החליט על דעת עצמו לפעול בניגוד לנהלים או להימנע בעצמו מקבלת החלטה מושכלת כפי שהדבר מצופה ממנו והדבר גרם לו להיפגע. במקרים מעין אלה, יקבע בית המשפט כי לעובד "רשלנות תורמת" ויפחית משיעור הפיצויים שהמעסיק ישלם בהתאמה.
.
ניכוי ימי מחלה
על המעסיק נאסר לנכות ימי מחלה או תשלום מהעובד עבור תקופת היעדרותו. אם העובד לא הגיש תביעה או שנמצא לא זכאי לדמי פגיעה מסיבה כלשהי הוא יוכל לממש דמי מחלה מהמעסיק שלו ככל שאלו עומדים לזכותו. לפעמים עדיף יהיה קבל את דמי המחלה בסך 100% מאשר את דמי הפגיעה שמגיעים רק עד 75% מההכנסה החייבת.
מורכבות מול המעסיק
תביעה בגין תאונת עבודה עשויה להעמיד את התובע במצב מאוד מסובך מול מעסיקו. לעיתים קרובות הוא יקרע בין נאמנותו למקום העבודה ובין האינטרס הישיר שלו. מקומו עבודה רבים מפעילים לחץ ישיר או עקיף לסגת מתביעה לאחר תאונת עבודה והתובע עלול להיקלע לפינה כאשר מצד אחד הפרנסה שלו בסכנה ומצד שני אין שום סיבה לוותר על זכויותיו כחוק.
להתייעץ עם מומחה
לפני שמגישים תביעה לביטוח הלאומי כנפגע עבודה, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לצורך הכרה והבנה של סוג התאונה ונסיבותיה. מכיוון שבכדי שתאונת עבודה תיחשב ככזו יש לבצע כמה פעולות כמו פנייה לייעוץ רפואי, דיווח למעסיק ותיעוד התאונה. עורך דין יוכל להדריך את העובד כיצד לבצע זאת באופן הנכון ביותר.
דיווח לפיקוח
בכל מקרה של תאונת עבודה שהסתיימה במוות או תאונה קשה, על המעסיק לדווח על התאונה למשרד העבודה, למשטרת ישראל, למוסד לביטוח לאומי ולקופת החולים שבה מבוטח הנפגע. אין קשר בין חובת הדיווח למחלקת הפיקוח לבין הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי על ידי העובד ובדרך כלל המעסיק יצטרך להגיש דיווחים הן למוסד לביטוח לאומי והן למחלקת הפיקוח.
סיכום תאונת עבודה חובת מעסיק
לסיכום הנושא של תאונת עבודה חובת מעסיק עלינו להפריד בין חובת דיווח לחובות הזהירות בעבודה. כפי שציינו, המעסיק מחויב לסייע לעובד הפעולות הדיווח לימי הפגיעה ולשלם לעובד שכר מלא על יום העבודה שבו התרחשה התאונה. חובת המעסיק היא לפעול להגנת עובדיו בסביבת העבודה ורשלנות בכך עשויה להביא לפיצוי לאחר תביעת נזיקי על ידי העובד.
על פי החוק חלה על המעסיק חובת הדיווח והתשלום עבור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדיו. אי דיווח או אי תשלום של דמי הביטוח במועד החוקי יכול לחיוב את חשבון המעסיק בקנסות. עם זאת, גם אם המעסיק לא שילם עבור העובד דמי ביטוח לאומ והוא נפגע תוך כדי עבודתו, לא תיפגע זכותו לתשלום דמי פגיעה.
על מנת שהעובד יקבל דמי פגיעה, עליו למלא טופס 211 בנוסף לטופס 250. לתביעה יש לצרף את תעודת המחלה בצירוף הטפסים החתומים על ידי המעסיק. במידה והמעסיק מסרב לחתום על טופס 211, חובה לדווח על כך למוסד לביטוח לאומי. לאחר שיוגשו הטפסים למוסד לביטוח לאומי, יקבל העובד זימון להתייצב בפני ועדה רפואית ויתקיים הדיון בעניינו.
פיצויים לנפגעי עבודה ניתנים על ידי ביטוח תאונות עבודה של הביטוח הלאומי. למעשה כל עובד בישראל מבוטח באמצעות ביטוח תאונות עבודה כאשר עבור שכירים חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעסיק. מכיוון שחובת דמי הביטוח הינה על המעסיק, אי תשלומם על ידו אינו משפיע על הזכאות לקצבה מביטוח לאומי לעובד והדבר אינו מאפשר הפחתה.
כאשר המעסיק מפר את כללי הבטיחות בעבודה ולא דואג למידת הזהירות הנדרשת עבור העובדים הוא חשוף לתביעת רשלנות מצדו של העובד הנפגע ובמידה ובעת המשפט יכיר בכך הוא ייאלץ לשלם לו דמי פיצויים. המעסיק מחויב ליצור סביבת עבודה הכוללת אמצעי מיגון ובטיחות בהתאם למאפייני העבודה ותחום העיסוק.
