לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

תאונת עבודה צוואר

תאונת עבודה שפגעה בצוואר עלולה להותיר אחריה נזקים מכל קשת ההשלכות האפשריות, לרבות מגבלות קשות בתנועה, אבדן יכולת העבודה, פגיעות עצביות, נכות וגרימת מצב סיעודי. כיצד עובדים שנפגעו בצווארם יכולים לתבוע את הביטוח הלאומי ולקבל פיצויים מתאימים? קראו ולמדו על זכויותיכם:

 

הצוואר: כשגם פגיעה קטנה גורמת לנזק גדול

בכל רגע נתון, כ-10% מאוכלוסיית העולם הבוגרת סובלת מכאבי צוואר. זוהי שכיחות זהה לכאבים בגב התחתון, אך עם הרבה פחות ניצול של ימי מחלה ומעט מידי הבנה של סכנות הפגיעה והשלכותיה.

הצוואר רגיש לכל גירוי קטן שמתקבל מהשרירים שתומכים בו, שינויים זעירים במפרקי החוליות, הפעלת לחץ על שורשי עצבים וכל תהליך שעלול לאיים על עצבי השדרה ועמוד השדרה. במקרים אלו, ייתכן שייווצר עיוות רפלקסיבי ("צוואר תפוס") כאשר שחיקה ממושכת או טראומה כבר תיצור נזק לרצועות התומכות כפי שקורה בתאונות שנגרמה מהן "צליפת שוט" ולחץ עצבי ייצור תסמינים רדיקולריים (נימול, חולשה).

לאור אלו, חשוב להתייחס לפגיעות הצוואר האפשריות בעבודה ולטפל בהן, על מנת שלא יהפכו למגבלת תנועה ובעיה תפקודית בהמשך הדרך. עמוד השדרה הצווארי כולל 7 חוליות מהגולגולת עד לחולייה הראשונה, בה המפרק מספק שליש מיכולת הכיפוף והתזוזה של כל הצוואר. מכיוון שהמפרקים בין החוליה השנייה עד השביעית מספקים את שני השלישים הנוספים, השחיקה הרבה ביותר מתרחשת בין החוליה הרביעית לשביעית, שם נגרמות גם הפציעות החמורות ביותר.

צריך להתייחס בפגיעות הצוואר גם לנושא עצבי השדרה. העצבים C1-C7 נמצאים מעל שבע חוליות הצוואר ועצב C8 שוכן באזור החוליה האחרונה. C3-C5 מעצבבים את הסרעפת, כך שפגיעה בעמוד השדרה הצווארי במקום זה עלולה לגרום לשיתוק סרעפת. עצב C6 מעצבב את שורש כף היד ואת הבוהן, C7 את האצבעות וכן הלאה.

 

תביעות תאונת עבודה צוואר

עובד שנפגע במהלך ועקב עבודתו באזור הצוואר, רשאי להגיש תביעה מתאימה לביטוח הלאומי. מיד לאחר התאונה (או חשיפת פגיעת המיקרו טראומה) יש להגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי פגיעה, המכסים את שלושת חודשי ההיעדרות הראשונים ממקום העבודה. דמי הפגיעה משולמים במשך 91 ימים, על בסיס 75% מההכנסה החייבת הממוצעת משלושת החודשים שקדמו לתאונה.

עובד שהוכר במוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, זכאי להגיש גם תביעה לנכות מעבודה בגין מצבו. ניתן לעשות זאת כבר מהרגע הראשון ובמקביל לתביעת דמי הפגיעה, אם מדובר בתאונה קשה שהותירה אחריה נזקים ממושכים, שיתוק, מצב סיעודי, ריתוק לכיסא גלגלים ושיקום ארוך טווח. ניתן גם להמתין עד סיום תקופת דמי הפגיעה כדי להבין האם ניתן לשוב לעבודה או שיש צורך בקבלת פיצויים נוספים כדי להתאזן כלכלית לאור המצב הרפואי הנוכחי.

 

אחוזי נכות בפגיעות צוואר

סעיף 37 לתקנות הביטוח הלאומי מתייחס לפגיעות בעמוד השדרה הצווארי ולאחוזי הנכות הנובעים מהפגיעה הקיימת:

קיבוע עמוד השדרה הצווארי – אם הנטייה מתונה, כלומר הצוואר עבר קיבוע ונותרה לו נטייה מתונה, יינתנו 30% נכות. אך אם הנטייה איננה מתונה לאחר הקיבוע, כלומר יציבות מעורערת וליקוי בציר, יינתנו 50% נכות. אם ישנו צורך בקיבוע של כל עמוד השדרה, האחוזים הנקבעים יהיו בין 60%-100% נכות.

קשחת (Cervical spine) – קשחת היא מצב דלקתי-כרוני שגורם לפגיעות מפרקתיות קשות. אם מדובר בהופעה מינורית של קשחת, יינתנו עבורה 10%. אם הרמה משמעותית – 20% ואם היא חמורה – 30%.

 

תאונת עבודה צוואר: מה נותן כל אחוז נכות?

הביטוח הלאומי מספקים אחוזי נכות בהתאם לספר הליקויים ובו תקנות שמתייחסות לפציעות האפשריות ולאחוזי הנכות שמתאימים לכל אחת. ראינו כיצד למשל קשחת משמעותית תעניק 20% נכות, אבל כמה כסף אחוזי נכות אלו באמת שווים? ובכן, גם כאן יש למוסד לביטוח לאומי קביעות מדויקות:

נפגעים שיקבלו 0%-8% נכות אינם זכאים לדבר מהמוסד לביטוח הלאומי.

נפגעים שיקבלו בין 9%-19% נכות זכאים למענק חד פעמי, המחושב על בסיס תחשיב דמי הפגיעה שקיבלו כפול 43 קצבאות (כלומר סכום נאה של עשרות אלפי שקלים).

נפגעים שיקבלו 20% נכות ומעלה זכאים לקצבת נכות חודשית, לגביה קובעים האם מדובר בנכות זמנית (עד שנה) שתצריך דיון נוסף בוועדה רפואית לאבחון המצב, או שמא זו נכות צמיתה והקצבה תינתן עד גיל הפרישה (שאז ניתן יהיה לבחור האם להמשיך לקבל את קצבת הנכות או לעבור לקבל את קצבת הזקנה).

 

ערעור על החלטת הביטוח הלאומי

נפגעי עבודה צפויים לגלות שהביטוח הלאומי מערים עליהם קשיים רבים בדרך לקבלת הזכויות שמגיעות להם. יחד עם זאת, כאשר החלטת הוועדה הרפואית או המוסד לביטוח הלאומי לעניין גובה הקצבה או אישור תביעת דמי הפגיעה איננה משביעה רצון, בהחלט יש מה לעשות. על החלטותיה של הוועדה הרפואית ניתן לערער לוועדה עליונה ועל כל החלטה אחרת ניתן לפנות לבית הדין לעבודה.

חשוב שעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ילווה וייצג אתכם במיוחד בערעור, שכן היכרות עמוקה מאוד עם המדיניות והפסיקה הנהוגים במקרים אלו משפיעים רבות על התוצאה הסופית. עורך הדין יכול לבנות אסטרטגיה מתאימה למקרה ובהתאם למקרים קודמים, כך שתשיג תוצאות יעילות.

 

פגיעת מיקרו טראומה בצוואר לעובדי משרד

האם אדם שעובד במשך עשרות שנים מול מחשב ונדרש לכיפוף על מנת להקליד ולהתבונן במסך, יוכל לקבל הכרה כנפגע עבודה בעקבות פגיעה שנגרמה לו בצוואר?

תיקים חדשים שהתקבלו בבתי הדין לעבודה (ערעור על החלטת המוסד לביטוח הלאומי) מתייחסים למקרים רבים מהשנים האחרונות, בהן עובדים בסביבה משרדית וממוחשבת סובלים מנזקי ישיבה ממושכת וכעת תובעים הכרה כנפגעי עבודה. פגיעות אלו מאופיינות לא פעם בצוואר תפוס פעם אחר פעם לאור תנוחת הישיבה המאומצת, צורך בתמיכה לצוואר וכאבים בלתי פוסקים.

למרות שנדמה שמקרים אלו צפויים לקבל הכרה כפגיעות מיקרו טראומה קלאסיות, האמת היא שהתובעים יצרכו להוכיח שהתחלואה שנגרמה להם קשורה לתנאי עבודתם בלבד ואיננה מבוססת בשום דרך על תחלואה טבעית. מדובר בהוכחה כמעט בלתי אפשרית, שכן די בחוקר ביטוח מתחיל שיעקוב אחר אימוני חדר הכושר שלכם, על מנת להטיל ספק בפגיעה הצווארית מעבודה.

ולכן גם במקרים אלו ההתייעצות המשפטית תבהיר לכם כיצד לפעול במדויק על מנת לקבל את זכויותיכם. עורך דין שמייצג נפגעי עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, יכול להציג את הדברים באופן קוהרנטי, מסודר וברור יותר בהתאם להלך הרוח והמדיניות הקיימת, כך שפקיד התביעות וגם רופא הוועדה ישתכנעו במתן פיצוי מקסימלי.

 

נפגעתם בתאונת עבודה? פנו מיד לעורך דין

למרות שנזקי הצוואר עלולים להיות חמורים ביותר, איש מעובדי המוסד לביטוח הלאומי איננו יכול להבטיח פיצויים ואחוזי נכות שנובעים מהם. הצורך להוכיח נזקים, את הקשר הסיבתי בין התאונה לפגיעת הצוואר ובמקרים של מיקרו טראומה גם את העובדה שהפגיעה נגרמה מעבודה בלבד, אינם מותירים טווח תמרון רחב ודורשים סדר פעולות מאורגן, מחושב וממושך.

כאשר עורך הדין מעורב בפעולות ובמהלכים לאורך הדרך, באפשרותו ליצור מצג שמאפשר קבלת תוצאות טובות יותר בסופו של דבר. אם עורך הדין ינחה אתכם בפעולות המתאימות ובצעדים שיתאימו לטענות המקרה וכנפגעים תהיו נכונים לבצע במדויק את דבריו, תוכלו למקסם את הפיצויים שתקבלו ובקצבאות שהולמות את הפגיעה המצערת שנותרה לכם.

Picture of עורך דין אייל פייפר
עורך דין אייל פייפר

בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין. החל משנת 2000 עסק בענייני ביטוח שונים כגון: חבויות, פנסיה, חיים ורכוש, סוכן ביטוח מורשה משנת 2003. לאורך השנים צבר עו”ד פייפר בקיאות רבה ומומחיות עמוקה בהיבטים החוקיים והמשפטיים של סוגיות רפואיות. הודות לידע זה ולחשיבה יצירתית ופורצת דרך בפרשנות לחוק, מצליח עו”ד פייפר פעם אחר פעם לשכנע את בתי המשפט בצדקותו, וליצור תקדימים משפטיים שמשנים בקביעות את פני עולם הביטוח.

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: [email protected]

הצלחות המשרד

אישור זכאות ל74% נכות, 65% אי כושר וקצבה קבועה
דוח ועדה הרפואית – נמצא זכאי לפיצויים עקב תקיפה
אישור זכאות 97% נכות עבור תובע החולה באמנזיה
אישור קצבת נכות עקב פריצת דיסק
אישור הכרה של 100% נכות וזכאות לקצבת למשך שנה
אישור זכאות 19% נכות לתובע אשר החליק במדרגות עבודתו
צרו איתנו קשר בדרך שהכי נוחה לכם

051-519-3904

הסדנה 6, כפר סבא

השאירו לנו הודעה

מן העיתונות

תביעה חריגה ביחידת העילית בצה"ל: "מפקדת ב־8200 התעללה וגרמה לי לנכות נפשית"

כלכליסט | 22/10/17

התלוננו על הטרדה מינית והורחקו | המהדורה המרכזית בחדשות 12

N12 | 14/12/17

עורך דין לתביעות סיעוד - המדריך לכל מה שצריך לדעת בנושא

גלובס | 31/05/2020
לוגו 13 רשת

פרקליטים עד הבית: עונה 2 פרק 34
| חדשות 13 רשת

חדשות 13 | 31/1/2018

זקוקים לייעוץ? זמינים עבורכם גם בוואטסאפ!