תאונות הן אירוע לא נעים, הן לעולם לא משהו שנרצה שיקרה. אך הן קורות. תאונות רבות מסתיימות בכך שהן פשוט חולפות. אולם יש גם תאונות או אירועים שלא עוזבים את האדם ואין מהם החלמה לאלתר. ירידה בשמיעה היא אירוע שאין ממנו חזרה, לכן כאשר אדם סובל מזק שכזה הוא נזקק לעיתים קרובות גם לתביעת פיצויים לאחר סיום תקופת תאונת עבודה.
מהי תאונת עבודה ללקויי שמיעה?
החוק בישראל המתבסס על חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כמקרה שבו נגרם נזק גופני או נפשי לאדם בשל אירוע נקודתי ( תאונה ) או אירוע מתמשך אשר התוצאות שלהם הם פגיעה בבריאותו של העובד. חוק הביטוח הלאומי מבטיח למעשה מעין הבטחת הכנסה זמנית עבור מי שנפגע בתאונת עבודה. אם זאת ישנן פגיעות שהנזק שלהם הוא מתמשך ואיננו מסתיים כאשר אדם מפסיק את יום עבודתו, או חמור לכך פגיעות שהנזק שלהן נמשל לנצח והוא אינו בר תיקון. כאלו הן לרוב בעיות הגורמות לירידה בשמיעה עקב תאונת עבודה.
בעיות הנגרמות כתוצאה מרעש בעת העבודה הן לצערנו עניין נפוץ וקיים אצל לא מעט אנשים אשר נחשפים לרעשים על בסיס יום יומי במקום עבודתם, מקומות בהם פועלות מכונות מרעישות, ישנה חשיפה לכלי עבודה מכניים רבים, מקומות בהם יש חשיפה לרעשים קבועים כמו מוזיקה חזקה ( אולמות אירועים או נהיגה ברכב עם סירנה כגון אמבולנס למשל ועוד ) לכן ישנה הכרה די חזקה בכל נושא תאונות עבודה לליקויי שמיעה.
הקשר בין הרעש לירידה בשמיעה
עולם הרפואה הכיר מזמן בקשר שבין החשיפה לאורך זמן לרעש חזק ובין הפגיעה ביכולת השמיעה. מקומות עבודה הן המקומות הברורים ביותר בהן מתרחש הקשר הסיבתי הזה בו נחשפים עובדים לאורך זמן רב לעיתים שנים ארוכות לרעש מזיק. מכאן שהתנאי הראשון להכרה בהידרדרות בכושר השמיעה בעבודה היא החשיפה המתמשכת לרעש. אם זאת עצם החשיפה לרעש מזיק איננה מספיקה. על התובע להוכיח כיצד נפגע, מה היה מקום עבודתו באילו כלים הוא השתמש ומה הייתה מידת החשיפה לרעש ביום, כלומר מידת העוצמה וכמות השעות הממוצעת ביום אליה נחשף לרעש. על מנת להוכיח ירידה ביכולת השמיעה, ולעניינינו כזאת הנגרמת כתוצאה מתאונת עבודה יש להוכיח כי הפגיעה באוזן היא כתוצאה ישירה מהרעש אליו נחשף העובד. היכולת להוכיח סוגי פגיעות המתאימות באופיים לחשיפה לרעש מתמשך וקבוע, יש בהן יכולת להשפיע על האפשרות לקבלת פיצויים עקב התאונה.
מהם המבחנים לקביעת ירידה בשמיעה?
בית הדין הארצי קבע מספר פרמטרים ודרכים שונות לבדיקה של ירידה בשמיעה ובתפקודי האוזן הנגרמים מחשיפה לרעש וממקרים שמקורם במקום העבודה. מתוקף בית הדין ישנה זכות של בית המשפט לדרוש מהתובע פיצויים בדיקה בכל מכון שהיא מוצאת לנכון לבצע בדיקת שמיעה גם אם הציג התובע בדיקה שכזאת. הרעיון הוא שאין הוועדה הרפואית חייבת להסתמך על חוות הדעת של התובע גם אם זאת הוגשה על ידי גורם מוסמך ומכובד. ויתרה מכך יכולה שלא לקבל את תוצאות הבדיקה הזאת במידה והבדיקה מטעמה תראה נתונים אחרים.
חשוב לדעת, הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי מפנות לעיתים קרובות את התובעים למכוני שמיעה מטעמם לצורך בדיקות שיאשרו או יפריכו את ממצאי התובעים. אם זאת קיימים מספר נתוני סף שהם בסיס לכל טענה בדרישה לפיצויים.
- הפחתת שיעור השמיעה – בית המשפט קיבל את הקביעה שהפחתת שיעור השמיעה ברמה של 20 דציבלים או יותר לכל אוזן, היא הרף הנקבע במבחן לפגיעה בבריאות השמיעה של אדם
- הקשר בין הפגיעה למקום העבודה – בכל מקרה של תביעה לביטוח הלאומי מחויב הנתבע להראות את הקשר הישיר שבין הפגיעה ביכולת השמיעה שלו ובין המצב השורר במקום העבודה שבו עבד.
איך מגישים תביעה?
הגשת תביעה להכרה ופיצויים עקב בפגיעה ביכולת השמיעה כתוצאה מפגיעה בעבודה היא הליך מורכב, הליך זה רצוי וכדאי שינוהל על ידי עורך דין מומחה, אנחנו במשרד עורכי הדין פייפר כהן מתמחים בייצוג וליווי נפגעים בתאונות עבודה מול הביטוח הלאומי בכלל ובפגיעות עקב רעש בפרט. היות שחובת ההוכחה נמצאת על התובע, כלומר על מבקש הפיצוי ישנה חשיבות גדולה בשימוש במומחי רפואה מתאימים לצורך חוות דעת מתאימה וכן באיסוף כל חומר רפואי או אחר לטובת הגשת התביעה. בנוסף לכל אלו ישנם מספר פעולות שחשוב לבצע בשלב ראשון עוד טרם הגשת התביעה:
- עדכון המעביד – הגוף הראשון אותו יש לידע בנוגע להגשת תביעה לדמי תאונת עבודה הוא המעסיק, חשוב להבהיר לו בדיוק את מהות הפגיעה ומהות התביעה.
- מסמכים – חשוב לבקש ולדרוש מהמעסיק את כלל המסמכים והבדיקות התקופתיות שהתבצעו במקום העבודה.
- פניה לרופא – הפניה לרופא היא חשובה מאד עבור הגשת תביעה לבקשת פיצוי וחשוב תמיד מומלץ לבצע את ביקורת הרופא קרובה ככל האפשר למועד הפגיעה.
- אישור תאונת עבודה – בעת הפניה לרופא יש לבקש אישור רפואי לנפגעי עבודה.
- בדיקת שמיעה – חשוב לבצע בדיקת הערכה, בדיקת טינטן החשובה להערכת הפגיעה בעיקר אם יש מחשבה על לעזוב את מקום העבודה.
- איסוף מידע – איסוף כל חומר אפשרי כולל תמונות, עדי ראיה או מומחים אשר נכחו במקום ויכולים להעיד שהליקוי נבע כתוצאה מתאונת עבודה.
הכרה בלקוי שמיעה כתוצאה מתאונת עבודה
לאחר שהוגשה תביעה והיא נדונה בפני הוועדה הרפואית ואכן התביעה התקבלה והעובד הוכר כבעל נכות המזכה בפיצויים הוא זכאי למספר זכויות על פי החוק המגיעות לנפגעי עבודה בכלל ונפגעי שמיעה בפרט.
- גמלת נכות ודמי פגיעה – הזכות העומדת לצידו של הנפגע מירידה בשמיעה היא בראש ובראשונה קבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שהוא איננו מסוגל לעבוד המהווים את השלמת ההכנסה של העובד בגין התקופה שבה הוא לא עבד.
- הגשת תביעה לגמלת נכות – בתום תקופת דמי הפגיעה יוכל הנפגע להגיש בקשה לקביעת אחוזי נכות באופן זמני או קבוע עקב הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה. לאחר בקשה זאת, יזומן המבקש לוועדה רפואית שתדון בעניינו ותחליט מה יהיו אחוזי הנכות שלו והאם יהיו קבועים או זמניים.
- ליווי מקצועי – על מנת להשיג את המיטב מהתביעה יש חשיבות גדולה לעזרה של שירותי עורך דין. משרד עורכי דין פיייפר כהן מתמחה בליווי והכנת נפגעים לוועדות הרפואיות.
- פרק זמן – כרה בלקות שמיעה תצא לפועל רק אם הוגשה התביעה בפרק הזמן המותר, מי שיגיש לאחר תקופת ההתיישנות, לא יהיה זכאי להגיש תביעה.
