מחקרים מצאו כי רוב הנהגים במדינה נוהגים למרות שהם עייפים, לכן לא בכדי נחשבות תאונות דרכים כתוצאה מעייפות לאירועים נפוצים, מסוכנים ולמרבה הצער גם קטלניים. כיצד מקבלים פיצויים במקרה של נזקי גוף מתאונה שכזו? כיצד מתייחס החוק לנהיגה בעייפות? האם הזכאות לפיצוי תתערער במקרה של אשמתו של נהג בתאונה? במאמר זה ננסה לענות על השאלות הרבות בנושא.
מדוע תאונות דרכים נגרמות כתוצאה מעייפות?
ראשית, מהי עייפות? עייפות היא תופעה פיזיולוגית של תחושות גופניות או מנטליות אשר מעודדות את האדם להתארגן למעבר למצב שינה. עייפות מופיעה בכל יום ולכל אדם. כאשר מרגישים עייפות, רמת הריכוז יורדת, מרגישים בלבול ולעיתים אובדן זמני של הזיכרון.
מהם הגורמים לעייפות במהלך נהיגה?
לעייפות במהלך נהיגה יש משתנים שונים, הם יכולים להיות פנימיים של האדם או חיצוניים לו, גורמים המושפעים מהסביבה.
גורמים פנימיים:
- מחלת עייפות כרונית.
- עייפות כתוצאה משעות עבודה רבות.
- נטילת תרופות הגורמות לעייפות.
גורמים חיצוניים:
- חשיכה.
- התקרבות לשעת השינה הביולוגית של האדם.
- תנאי הסביבה.
- נהיגה מונוטונית.
עייפות במהלך נהיגה
נהיגה דורשת מגוון פעולות שונות שצריכות להתקיים בו זמנית: שליטה ברכב והפעלתו, ידע תכני בתפעול הרכב, ערנות למצבי הסביבה, קבלת החלטות מהירה ויכולת תגובה מהירה. במצב של עייפות, יכולת השליטה באלמנטים האלו יורדת באופן משמעותי ועלולה להשפיע על יכולת הנהיגה. בנוסף, כתוצאה מעייפות ניתן להירדם למספר שניות מבלי לשים לב (מצב זה נקרא 'שינה להרף עין' או 'ניקור' בשפה היום יומית).
במובן מסוים, ניתן אף להשוות נהיגה תחת עייפות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ולנהיגה תחת השפעת סמים, מבחינת יכולת השליטה של הנהג על הרכב. כל אלו גורמים לחוסר ריכוז בנהיגה ולעיתים להירדמות.
נהיגה תחת השפעות אלו מסוכנת ועלולה לגרום לתאונות דרכים. יצוין כי על בהתאם לקביעת בית המשפט העליון, נהיגה תחת עייפות היא אסורה ונהג שמרגיש עייף או שהוא עומד להירדם צריך להפסיק את הנסיעה מחשש לפגיעה בחיי אדם.
תאונות דרכים כתוצאה מעייפות: מאפייני התופעה
על פי סקר של עמותת "אור ירוק" (עמותה הפועלת לצמצום מספר הנפגעים בתאונות דרכים), אחד מכל מאה נהגים במדינת ישראל נרדם על ההגה וכ-80% מהנהגים דיווחו כי הם נוהגים עייפים. תאונות דרכים כתוצאה מעייפות הן נפוצות בעקבות העובדה כי רוב האנשים נוהגים למרות תחושת העייפות.
בנוסף, מחקרים מראים כי 20% מתאונות הדרכים הקטלניות נגרמות כתוצאה מעייפות. רוב תאונות דרכים כתוצאה מעייפות הן תאונות קטלניות מאחר ואופי תאונת הדרכים יהיה לרוב סטייה מנתיב הנהיגה, אל שולי הכביש או לנתיב הנגדי.
מי זכאי לקבל פיצויים בעקבות תאונות דרכים כתוצאה מעייפות?
לא רק תאונות דרכים כתוצאה מעייפות מזכה בפיצוי כספי בגין נזקי גוף, אלא כל תאונת דרכים שגרמה לנזקי גוף ובכל דרגות החומרה. על פי החוק בישראל, נפגעי תאונות דרכים יזכו לקבל פיצויים בגין נזקי גוף ונזקים נפשיים שנגרמו להם כתוצאה מתאונת הדרכים.
הפיצויים ניתנים על ידי חברת הביטוח המבטחת את הרכב שגרם לתאונת הדרכים באמצעות פוליסת ביטוח החובה. למעשה, כל הצדדים המעורבים בתאונת הדרכים רשאים לתבוע את חברת הביטוח, בין אם היו הולכי רגל או רוכבי אופניים שנפגעו ובין אם נוסעים בכלי הרכב ואף הנהג שנרדם או "ניקר" על ההגה.
העדר ביטוח חובה שולל את הזכאות לפיצוי כספי!
במקרה שלא קיים ביטוח חובה תקף ברכב שגרם לתאונת הדרכים, הנפגעים האחרים (לא הנהג שגרם לנזק) רשאים לתבוע את "קרנית", זוהי קרן ממשלתית הפועלת להבטיח את תשלומי הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. נהג שנוהג ברכב ללא ביטוח חובה בתוקף או שנהג ללא רישיון בתוקף, לא יהיה רשאי לתבוע את קרן "קרנית" וברוב המקרים, יצטרך לשאת בעלות הנזקים בעצמו.
נזקי גוף המזכים בפיצויים על פי חוק
אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים כתוצאה מעייפות, תוכלו לתבוע פיצויים אם התרחש אצלכם אחד או יותר מהנזקים הבאים: כאב, נכות, פגיעה בכושר העבודה או אובדן כושר עבודה, אובדן שכר, נזק נפשי ועוד.
לטובת תביעת הפיצויים, עליכם לדרוש מהנהג את פרטי פוליסת הביטוח ואת כל פרטיו המזהים לרבות מספר תעודת הזהות ורישיון הנהיגה. יש לתעד את זירת התאונה והפגיעות המובהקות שניתן לצפות בהן מבעד לעדשת המצלמה, לגבות פרטי עדים ולציין את השתלשלות האירוע בזיכרון דברים מסודר.
לאחר מכן יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. יש לשמור כל מסמך רפואי מכאן והלאה שמכיל הפניה לרופאים מומחים, בדיקות, נטילת תרופות, טיפולים, שימוש בציוד עזר רפואי ועוד. עם החומרים שבידכם ניתן להגיש תביעה לחברת ביטוח החובה המבטחת את הרכב. ככל שנותרו מהתאונה גם נזקים צמיתים, יהיה ניתן לתבוע בהמשך גם תביעת נכות כללית מהמוסד לביטוח הלאומי, אובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה, פוליסת ביטוח סיעודי ועוד.
תאונת דרכים כתוצאה מעייפות: האם מדובר בתאונה בכוונה תחילה?
אם נחזור לקביעת בית המשפט העליון שלפיה נהג עייף מוכרח להימנע מנהיגה ולנוח לפני שיצא לנסיעה, הרי שמצב של נהיגה בעייפות שגרם לתאונת דרכים עלול להיחשב כמקרה שבו הנהג נוסע ביודעין בעודו עייף ושמעשה זה מצידו עלול לגרום לתאונת דרכים. זהו תרחיש מוכר בקרב חברות הביטוח, המאפשר להן בחלק מהמקרים לדחות את תביעת הפיצויים, בטענה כי מדובר באירוע של תאונה בכוונה תחילה, ממנו לא חל פיצוי כספי על פי חוק.
במקרים אלה מומלץ בחום להסתייע בעורך דין נזקי גוף ותאונות דרכים שמכיר את הסוגייה לעומק ויודע כיצד לפעול כדי לאלץ את הביטוח לשלם פיצוי כספי מלא. להתייעצות בנושא פנו לעו"ד פייפר כהן ונפעל למענכם עוד היום.
צילום התאונה ואזור התאונה, תיעוד אישי של שעת ותאריך התאונה וגם פנייה ללא דיחוי למיון לקבלת טיפול רפואי נחשבים כהוכחות לאירוע. זכרו שגם אם נדמה שיצאתם מהתאונה ללא פגע, נזקי הגוף עשויים להופיע כעבור כמה ימים. אם תבחרו לגשת דווקא אז לטיפול, הדבר לא יוכיח קשר בין הטיפול הרפואי לבין התאונה.
חוק ההתיישנות מגדיר 7 שנים לתביעה מיום התאונה. הספירה תיעצר ככל שמתקיים דיון משפטי פתוח לעניין התביעה. אם מדובר בתאונה של קטינים, החוק מקצה 7 שנים לתביעה מיום הגיעם לגיל 18, כך שהם יוכלו להגיש תביעה בנושא עד לגיל 25.
לא. אין סנקציה שבגינה יכול בית משפט לתעבורה לשלול פיצויים בנזקי גוף לאדם שנפגע בתאונת דרכים. יחד עם זאת, העונש בגין עבירת התעבורה עשוי להכיל קנס כספי גבוה לתשלום.
כן. מומלץ ורצוי לפנות לעורך דין המומחה בדיני נזיקין שילווה אתכם בתהליך הגשת התביעה. עורך דין מומחה ידע להבין את הסיפור מנקודת המבט מקצועית וידע לשאול שאלות רלוונטיות למקרים של תאונות דרכים כתוצאה מעייפות. כמו כן, פנייה לעורך דין תקל עליכם את התהליך והוא יהיה זה שידאג לייצג אתכם מול חברת הביטוח.
