הסוגייה האם תאונת דרכים עם קלנועית מזכה את הנהג בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הגיעה לא אחת לפתחם של בתי המשפט בישראל. בסקירה להלן נבחן את מעמדה של קלנועית ככלי רכב מן המניין, את שאלת הצורך בביטוח לנהגי קלנועיות ואת זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים עם קלנועית.
הבעייתיות המשפטית במקרים של תאונת דרכים עם קלנועית
כאשר בחוק קיימת אי בהירות בנושאים מסוימים, נוטות להיווצר בעיות שונות הנוגעות למימוש זכויותיו של הפרט בערכאות משפטיות. במצבים מסוג זה, הכרעת הדין תלויה בפרשנותו של השופט לחוק הקיים, חרף הלקונה המצויה בו. דוגמא למצב כזה, באה לידי ביטוי במקרה של תאונת דרכים עם קלנועית, שהגיע לא זה מכבר לדיון בבית המשפט.
התביעה הוגשה לאחר שנהג קלנועית מבוגר נפגע במסגרת תאונת דרכים שבה התנגש ברכב פרטי. במסגרת התביעה שהגיש נהג הקלנועית, עלתה השאלה: האם יש להתייחס לקלנועית ככלי רכב, על מנת לקבוע האם הנהג זכאי לקבלת פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעים בתאונות דרכים תשל"ה 1975. על כך ועוד – בשורות הבאות.
האם קלנועית היא רכב מנועי ומדוע זה רלוונטי
במקרה שנזכר לעיל, לתובע – נהג קלנועית שהיה מעורב בתאונה עם רכב ארבע גלגלי, לא היה ביטוח חובה המכסה תאונת דרכים עם קלנועית, מאחר ובאותה העת לא הייתה חובת ביטוח לנהגי קלנועיות, על פי החוק בישראל. לאחר התאונה, נהג הקלנועית הגיש תביעת נזיקין הן כנגד נהג הרכב שבו התנגש והן כנגד חברת הביטוח של אותו נהג. התביעה נסובה סביב דרישת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לנהג הקלנועית בעקבות התאונה.
במסגרת כתב התביעה, דרש התובע להתייחס אליו כהולך רגל בהתאם ללשון החוק שאינה מתייחסת לקלנועיות כרכבים מנועיים החייבים בביטוח. על בסיס טענתו זו, דרש התובע מחברת הביטוח של הנהג הפוגע, שתפצה אותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, כפי שהייתה מפצה הולך רגל אשר נפגע בתאונה. אולם הנתבעים מצידם, ביקשו מבית המשפט שיתייחס לקלנועית ככלי רכב ממונע על פי הגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).
על מנת להכריע בתביעה זו, השופטת שדנה בה נדרשה להכריע בשאלה: האם קלנועיות מתאימות להגדרה של "כלי רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? התשובה לשאלה זו היא חיונית לעניין ההכרה בנהג הקלנועית הנפגע כהולך רגל שנפצע בתאונת דרכים.
חשיבות ההגדרה של "רכב מנועי" לשאלת הזכאות לפיצויים בתאונת דרכים עם קלנועית
בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המושג "תאונת דרכים" מוגדר בתור מאורע שבו נזק גופני נגרם לאדם בעקבות שימוש בכלי רכב מנועי לצורכי תחבורה. להגדרה זו היתה חשיבות רבה במקרה הנדון. זאת משום שכדי להוכיח כי הוא זכאי לקבלת פיצויים, נהג הקלנועית נדרש להוכיח כי היה קשר סיבתי ישיר בין השימוש שנעשה ברכב מנועי לצורכי תחבורה ובין הנזק שנגרם לו.
אולם במידה והקלנועית תוכר בחזקת רכב מנועי, הרי שבהעדר ביטוח חובה לתובע לא תהיה זכאות לקבלת פיצוי כספי על בסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מנגד, ככל והקלנועית לא תוכר כרכב מנועי, הנפגע יחשב לעניין התביעה כהולך רגל. במצב כזה, שאלת האשמה בתאונה אינה רלוונטית לפסיקת הפיצויים.
לכן האינטרס של נהג הקלנועית היה שבית המשפט יתייחס אליו במעמד של הולך רגל. בתחילת הדיון המשפטי, השופטת שדנה בתיק, נשענה על הפרשנות המילולית לסעיף 1 בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המגדיר את המושג "רכב מנועי", בזו הלשון:
"רכב הנע בכח מכני על-פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש עבור תחבורה יבשתית". התובע מצידו טען, כי קלנועית עונה אף להגדרתם של "עגלת נכים" ו"כיסא גלגלים", אשר מוחרגים מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בסיפא לסעיף 1 ככלים שאינם בחזקת "רכב מנועי". בסופו של תהליך, פסקה השופטת על סמך ההגדרות המילוניות למושגים "קלנועית",
"עגלת נכים" ו – "כסא גלגלים", כי הקלנועית היא בבחינת גרסא מתקדמת יותר של כיסא הגלגלים או של עגלת הנכים, ומכאן שאין להבחין ביניהם. בהמשך לכך קבעה השופטת כי יש בכל זאת להתייחס לתובע כהולך רגל ומתוקף כך – לזכותו בפיצוי כספי מחברת הביטוח של הרכב הפרטי של הנהג השני שהיה מעורב בתאונה.
הבעייתיות בתביעות נזיקין במקרים של תאונת דרכים עם קלנועית
גם לאחר מתן פסק הדין שאותו סקרנו בשורות הקודמת, הבעייתיות בתביעות פיצויים במקרים של תאונת דרכים עם קלנועית, בעינה עומדת. זאת היות וההתייחסות לקלנועית כרכב ממונע, עודנה תלויה בפרשנות הסובייקטיבית של כל שופט ללשון החוק.
יש לקוות כי הנושא יוסדר בהקדם במסגרת חקיקה מתקנת, על מנת שנפגעי תאונות דרכים המערבות קלנועיות יהיו זכאים לקבלת פיצוי כספי מחברות הביטוח שבהן מבוטחים הרכבים הנוספים בתאונה, מבלי שידרשו להוכיח שהאשמה אינה בצידם. גם אם החוק יעודכן כך שקלנועיות יוכרו כרכב מנועי וכפועל יוצא – נהגיהן יחוייבו בביטוח חובה, הרי שתהיה זו התקדמות חיובית.
זאת משום שבהינתן חובת ביטוח, הדין לגבי תביעות פיצויים בגין תאונת דרכים עם קלנועית יהיה ברור יותר, ופחות תלוי בפרשנותה של מערכת המשפט.
בשורה התחתונה
בסופו של יום, קשה להתעלם מן העובדה שבין כיסאות גלגלים לבין קלנועיות, קיים הבדל מהותי: בעוד שכסאות גלגלים נועדו להתניידות על גבי מדרכות, קלנועיות נוסעות על כבישים. במובן זה ניתן לטעון כי קלנועית דומה יותר במהותה לרכב מנועי. במידה ויוחלט להוסיף לחוק חובת ביטוח לנהגי קלנועיות, הדבר עשוי בהחלט לתת מענה לצורך המתחדד והולך בכיסוי ביטוחי רלוונטי.
כך או כך, במצב העניינים הקיים שבו פרשנות החוק תלויה בשופטים ואין עקביות בפסיקה בתביעות נזיקין בגין תאונת דרכים עם קלנועית, מוטב להסתייע בייצוג משפטי מקצועי של עו"ד נזיקין, ולא לקחת סיכונים מיותרים.
