לוגו משרד עו"ד פייפר כהן
לייעוץ עם עו"ד:

תאונה תוך סטייה מהדרך לעבודה

עצרתם בסופר בדרך לעבודה כדי לקנות כמה מצרכים או ניצלתם את הדקות הפנויות של הבוקר כדי לקפוץ לסידור קטן ונפגעתם בתאונה? עליכם לדעת שזוהי תאונה תוך סטייה מהדרך לעבודה, השוללת את הכרתכם כנפגעי עבודה. מתי סטייה מהדרך עדיין נחשבת לתאונת עבודה לפי חוק וכיצד תפעלו כדי לתבוע במצב כזה?

 

הגדרתה של סטייה מהדרך לעבודה

תאונות עלולות להתרחש בכל מקום ולפעמים, הן מתרחשות גם בדרכנו ליום העבודה או המשמרת. מלבד עסק הביש שכרוך בפגיעה, בהפסד יום העבודה ואולי גם ברכב שיצא משימוש, בוודאי לא תשמחו לשמוע שאתם לא זכאים לזכויותיכם כנפגעי עבודה, משום שכמה דקות לפני כן עצרתם בסך הכל לקנות קפה לדרך.

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה לעובד/ת תוך כדי ועקב עבודתו/ה. בסעיף 80 לחוק הורחבה הגדרה זו וקבעה כי גם תאונה שהתרחשה במהלך נסיעה או הליכה של העובד אל מקום עבודתו או ממנו הביתה, נחשבת גם כן כתאונת עבודה.

על פניו, הנושא ברור, שכן מרגע שבו עזבתם את ביתכם לטובת הגעה למקום העבודה החוק מכיר בזכויותיכם ולכן יפצה אתכם אם חלילה תתרחש תאונה כלשהי.

אלא שבסעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי הנתיב שבו אתם נוסעים או הולכים מביתכם לעבודה ולהיפך הוא נתיב מחייב, כך שכל סטייה ממנו, עיקוף בדרך, עצירה במקום שאיננו הנתיב הקבוע או הפסקת נסיעה וזאת שלא לצורך העבודה או מילוי אחר דרישת המעסיק, אינם נחשבים כתאונת עבודה.

למעשה, ישנם רק שני חריגים לחוק זה המאפשרים לסטות בפועל מהדרך לעבודה והדבר עדיין ייחשב כתאונת עבודה: כאשר התאונה התרחשה בעת שעובד הסיע את ילדיו לגן, או כאשר התאונה התרחשה בעת שעובד היה בדרכו לקיום מצוות תפילת הבוקר בבית כנסת.

 

הכרה בתאונה בדרך לעבודה כתאונת עבודה

כפי שניתן לצפות, סעיף 81 השולל הכרה בנפגעי עבודה שעצרו בדרך או סטו מהמסלול הישיר בין בית ועבודה, מעורר לאורך השנים לא מעט מחלוקת. בפסיקות רבות הידיינו השופטים לגבי מהותה של הפסקה או סטייה ממסלול הנסיעה: האם זו הפסקה ארוכה או קצרה? עד כמה גדול צריך להיות מרחק הסטייה? מה דינה של תאונה שהתרחשה במסלול "הרגיל" אך לאחר סטייה שכבר הסתיימה?

ניקח לדוגמה עובדת שיצאה מפתח ביתה ליום עבודתה השגרתי, אך החליטה לעבור לפני כן בקופת החולים כדי לבצע בדיקת דם פשוטה ומהירה שהיא נדרשה לה.

קופת החולים נמצאת מול ביתה ועל כן הלכה העובדת, ביצעה את הבדיקה וכעת פנתה לדרכה לעבודה. בשלב זה היא נתקלה במפגע שגרם לה לחבלה משמעותית ברגל שמאל.

הביטוח הלאומי דחה את תביעתה בטענה להפסקת הדרך לעבודה והוגש ערעור שהתקבל. כאן נקבע כי מכיוון שהתאונה התרחשה אחרי שהסתיימה ההפסקה/ הסטייה, מדובר בתאונת עבודה.

זוהי רק דוגמה לשאלה המשפטית לגבי סטיות והפסקות מהדרך לעבודה, לה נאלצו בתי המשפט לקבוע מספר כללים מסייגים, על מנת לאפיין כל מקרה לגופו.

אחת הקביעות המרכזיות בנושא הזה היא שצריך לבצע מבחן כמותי המתייחס לזמן ההפסקה או הסטייה ומבחן מהותי שמתייחס למהות ההפסקה או הסטייה וכוונתו של הנפגע.

כך, אם מדובר למשל באדם שסטה לתחנת הדלק וביצע הפסקת נסיעה כדי לתדלק את רכבו ובתחנת הדלק נגרמה לו תאונה, הוא עדיין יוכר כנפגע עבודה מבלי שתתרחש מחלוקת לגבי טיב הפסקת הנסיעה ומבלי שחברת הביטוח (או הביטוח הלאומי) תנסה להסתייג מחובתה לפצות.

 

תאונה תוך סטייה מהדרך לעבודה בפסיקה קודמת

על פי הפסיקה, אם זוהי סטייה משמעותית מהדרך לעבודה שנועדה למטרה פרטית ואישית ונגרמה במסגרתה תאונה, היא לא תוכר כתאונת עבודה. מעוניינים לצאת מוקדם יותר לסידורים פרטיים שאינם על הדרך הרגילה שלכם לעבודה? קחו את הנושא הזה בחשבון.

יחד עם זאת, כאשר הסטייה הסתיימה, כלומר אדם סטה ממסלולו וכעת שב למסלולו הרגיל לעבודה ואז אירעה לו תאונה, הדבר אכן יוכר כתאונת עבודה.

 

דוגמאות לתרחישי תאונה תוך סטייה מהדרך לעבודה

למרות המבחנים שנקבעו בבתי המשפט שמסדירים את רוב התאונות בדרך לעבודה או ממנה, עדיין ישנן פסיקות רבות המהוות סלע מחלוקת לגבי השתלשלות ונסיבות ספציפיות, בכל תיק לעצמו.

הנה כמה מהמקרים הללו:

 

מקרה ראשון

אדם שיצא מביתו לקופת החולים וממנה לתחנת האוטובוס הרגילה שלו לעבודה. הוא חצה את הכביש בדרכו לתחנה כדי לקנות עיתון יומי ונפגע מרכב. בדיון בבית המשפט נקבע כי זוהי תאונת עבודה משום שמהות היציאה מביתו של הנפגע הייתה לטובת הגעה לעבודתו והתרחשה אחרי שהסטייה (ההגעה לקופת החולים) כבר הסתיימה.

 

מקרה שני

אישה יצאה מדירתה של ביתה לסידורים של שעה-שעתיים ומשסיימה אותם, עלתה על אוטובוס למקום עבודתה. גם כאן נקבע כי מדובר בתאונת עבודה ולמרות שבפועל היציאה מהבית התרחשה זמן ממושך קודם לכן, משום שהסטייה מהדרך הרגילה כבר הסתיימה.

 

מקרה שלישי

אישה שיצאה ממקום עבודתה למסיבה בגן ילדים ונפגעה, לא הוכרה כנפגעת בתאונת עבודה משום שהתרחשה סטייה מהדרך המקובלת מעבודתה הביתה.

 

מקרה רביעי

עובד שעבר גם הוא בדרך הביתה בקופת החולים, לא הוכר כנפגע עבודה שכן למרות שכוונתו הסופית הייתה להגיע לאחר מכן הביתה, הוא סטה מהדרך המקובלת ולכן זוהי איננה תאונת עבודה.

 

אי הכרה בתאונת עבודה, למרות החריג לחוק

לעתים המחלוקת המשפטית מתייחסת אפילו למצבים שבהם חל אחד החריגים לחוק המתירים סטייה שנחשבת לתאונת עבודה. בתיק שנידון בשנת 2014 בבית המשפט בבאר שבע, עובד עצמאי כנגן כלי הקשה נפגע בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לכותל המערבי בירושלים, אליו הוזמן כדי לנגן באירוע בר מצווה שיתקיים בשעה 9:30.

העובד המתגורר בדרום הר חברון יצא השכם בבוקר מביתו (סמוך לשעה 4:00) ומכיוון שהוא נוהג להתפלל בקביעות את תפילת השחרית בכותל בימים שני וחמישי, תכנן להישאר לאחר התפילה במקום, להתכונן כנדרש לנגינתו ולהופיע באירוע בר המצווה. אלא שסמוך לשעה 5 בבוקר בדרכו לכותל, אירעה התאונה.

לו היה מתפלל במקום מגוריו לא היה מספיק להגיע בכל מקרה, שכן תפילת השחרית ביישוב מסתיימת רק באזור השעה 7. סיבות נוספות ליציאתו המוקדמת היו על מנת להיערך לשיבושים בדרך כמו פקקים וחיפוש חניה.

למרות כל אלו, תביעתו נדחתה וזאת למרות שמדובר בהפסקת נסיעה לטובת מצוות התפילה. בנימוק הדחייה נטען כי זו הייתה תאונה שנגרמה בעת יציאתו של העובד לעניינים אישיים ויציאתו המוקדמת מהבית הייתה מוקדמת בשעתיים וחצי ממועד האירוע שבו היה אמור לנגן.

 

סוגיה המחייבת סיוע משפטי

כפי שאתם מבינים, מדובר בשאלה משפטית שדורשת בדיקה וטענות משפטיות עבור כל מקרה לגופו. חשוב להזכיר שאין לראות בשלילת הכרתכם כנפגעים מתאונת עבודה כמצב מגביל לנסיעות אישיות על פי צורך וכל אדם רשאי לבחור כיצד לנהל את ענייניו מחוץ לשעות עבודתו כפי שהוא רואה לנכון.

אך בנוגע לשאלת הגורם המפצה, ישנם מקרים רבים של הפסקת נסיעה או סטייה מהדרך לעבודה שבהם חברת הביטוח או המוסד לביטוח הלאומי יסרבו להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולספק לה את הפיצויים והזכויות המתאימות. וכאן טמון היתרון של עורך הדין המתמחה בתאונות עבודה, שיוכל לכוון אתכם לאופן המדויק של מסירת גרסתכם ומילוי מסמכי התביעה מול המוסד לביטוח הלאומי.

הדקויות בנושא הזה חשובות מאוד, שכן כל מילה עשויה להכריע לכאן או לכאן את ההכרה בתאונת העבודה ובכם כנפגעי עבודה ולכן חשוב שעורך הדין ישמע את גרסתכם לפני שתמסרו אותה הלאה. עורך הדין גם יוכל לבדוק את הפסיקה המתאימה לנסיבות התאונה שחוויתם ולספק לכם מידע על השלכותיה, לאורו ניתן לפעול הלאה.

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

עו"ד פייפר כהן בפייסבוק | עו"ד פייפר כהן ביוטיוב | מייל אישי: eyal@fclaw.co.il