נזקי גוף ניתן לתבוע בהתאם לדיני נזיקין ולרוב יש צורך להוכיח את אשמתו של הנתבע להתרחשות הנזקים שנגרמו לתובע מלבד בתאונות דרכים כפי שנרחיב בהמשך. תביעות נזקי גוף נפוצות הן תביעות על רשלנות רפואית ותביעות בגין רשלנות מעסיק לאחר תאונות עבודה. רבים שנפגעו במגוון סיטואציות תוהים האם יש חוק התיישנות על נזקי גוף וגם על כך בהרחבה במאמר זה.
תביעות רשלנות רפואית
כאשר אדם מגיש תביעת רשלנות רפואית בשל נזקי גוף עליו להוכיח הן את עצם הפגיעה והן את הקשר שבין הרשלנות הרפואית לבין הנזקים. בתביעות אלו הצלחת התביעה תלויה ביכולת של התובע להוכיח כי התקיים קשר סיבתי מובהק בין הטיפול הרפואי או אי מתן הטיפול הרפואי לבין מצבו של התובע. בהמשך נדון בשאלה האם יש חוק התיישנות על נזקי גוף בתביעות אלו.
האם יש חוק התיישנות על נזקי גוף בתביעות רשלנות רפואית
בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות עילת התביעה של רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים ממועד קרות הנזק. כלומר לא ניתן לתבוע את הגוף הרפואי האחראי לרשלנות הנטענת כאשר חלפו 7 שנים מהאירוע הרשלני המדובר. כאשר התביעה מוגשת לבית המשפט, ההתיישנות למעשה נעצרת כל עוד ההליך נמשך.
הגשת התביעה לבית המשפט עוצרת את ההתיישנות
במידה ותביעה נמשכת ומוגשת מחדש בהמשך, משך הזמן בין מועד הגשת התביעה למשיכתה לא ייספר במניין תקופת ההתיישנות לצורך הגשת התביעה מחדש. בכל הנוגע לחוק ההתיישנות על נזקי גוף לתקופת 7 השנים נקבעו חריגים נוספים לרבות עבור תביעה של מי שהיה קטין.
כאשר רשלנות רפואית הובילה לנזקי גוף לקטין מניין 7 השנים יחל רק עם הגיעו לגיל 18 ולמעשה התובע יוכל לתבוע על רשלנות רפואית גם שנים רבות לאחר האירוע הנטען ועד לגיל 25.
תביעות רשלנות מעסיק
בהתאם לדיני נזיקין על כל מעסיק חלה חובת זהירות מלאה כלפי עובדיו והוא נשרד להבטיח סביבת עבודה בטוחה וזהירה. מצופה מהמעסיק לנקוט בסדרה של פעולות ואמצעים בהתאם למאפייני עבודתם על מנת לשמור ולהגן על בטיחותם במקום העבודה. כאשר לעובד נגרמו נזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי נזיקין מהמעסיק.
לשם קבלת הפיצויים יהיה עליו להגיש תביעת נזיקין כנגד המעסיק ולהוכיח את ההפרה של חובת הזהירות ואת הקשר שבין התנהלות הנפשעת של המעסיק לבין התרחשות האירוע והנזקים שנגרמו לתובע.
האם יש חוק התיישנות על נזקי גוף בתאונות עבודה
על תביעות מעסיק לפיצויי נזיקין שנגרמו בתאונת עבודה חלים חוק ההתיישנות ויש להגיש את התביעה טרם שיעברו 7 שנים מיום התאונה שבה נפגע העובד. חוק ההתיישנות הגדיר החרגות שחלקן רלוונטיות גם לתביעות מעסיק. חוק ההתיישנות על נזקי גוף החריג את מניין ההתיישנות כאשר מועד גילוי הנזק הינו מאוחר יותר.
אחריות מעסיק למחלות מקצוע
הדבר לרוב הינו פחות רלוונטי לתביעות מעסיק לאחר אירוע תאונת עבודה ידוע ויותר לתביעות הקשורות למחלות עבודה ומיקרו טראומה. חובת הזהירות של המעסיק כלפי עובדיו כוללת מתן אמצעי מיגון בעת עבודה עם חומרים מסוכנים למשל ועובדים שנחשפו לסביבת עבודה מסוכנת יכולים לגלות את נזקי הגוף שנגרמו להם גם שנים ארוכות אחר תחילת החשיפה.
מועד גילוי הנזק
במקרים מעין אלו על פי חוק ההתיישנות על נזקי גוף מניין 7 השנים יחל במועד של גילוי הנזק המצטבר שנגרם לעובד. גם כאשר העובד מנהל מגעים לגבי הפיצוי עם המעסיק או חברת הביטוח שסיפקה למקום העבודה פוליסת חבות מעבידים הדבר לא יעצור את מניין ההתיישנות וגם במקרים אלו רק העברת התביעה לבית המשפט תקפיא את ההתיישנות.
תביעות נזקי גוף בתאונות דרכים
תביעות תאונות דרכים נחלקות לתביעות לנזקי רכוש ולתביעות לנזקי גוף. תביעות נזקי גוף בתאונות דרכים הוסדרו בחוק הפיצויים ובניגוד לתביעות נזקי גוף אחרות אין צורך להוכיח אחריות או אשמה על מנת להיות זכאים לפיצויים.
עם זאת חוק התיישנות על נזקי גוף בתאונות דרכים זהה לתביעות נזקי גוף אחרות וגם תביעות אלו לא יכולות להיות מוגשות לאחר 7 שנים ממועד התאונה. על תביעות המוגשות לאחר תאונות דרכים בגין נזקי רכוש חלה תקופת התיישנות של 3 שנים בלבד.
אי התיישנות עקב מצב רפואי
במקרים של רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה ההתיישנות בת 7 השנים עשויה שלא להיספר במידה והתובע היה בחוסר הכרה או במצב נפשי חמור. ספירת הימים עד להתיישנות התביעה תחל רק לאחר שהנפגע ישוב למצב המאפשר לו להגיש בעצמו את התביעה. כאשר הנפגע סובל מפגיעה קבועה ובעקבות כך ממונה לו אפוטרופוס זה יוכל להגיש תביעה בשם הנפגע במשך 7 שנים מאז הוא החל בתפקידו.
התנהגות רעה של הנתבע
חוק ההתיישנות על נזקי גוף החריג מקרים בהם התובע מוכיח כי הנתבע התנהל כלפי התובע במה שהמחוקק מכנה, התנהגות רעה. מדובר במקרים בהם לאחר גרימת הנזקים לתובע הנתבע ניסה למנוע ממנו לממש את זכויותיו באמצעות הטעיה, איומים, הפעלת כוח או ניצול מצוקה. גם כאשר הנתבע הודה במסגרת הליך אחר בזכותו של התובע תקופת ההתיישנות תחול מחדש ממועד ההודאה.
סיכום הוראות חוק ההתיישנות על תביעות נזקי גוף
לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו בתקופת ההתיישנות שנקבע בחוק לתביעות נזקי גוף. במאמר התמקדנו בתביעות נזקי גוף נפוצות, רשלנות רפואית, מעסיק בפגיעות עבודה ותאונות דרכים. כפי שציינו, על כל התביעות הללו חל חוק ההתיישנות בו נקבע כי הזכאות לפיצויים עומדת במשך 7 שנים מהמועד שבו התובע נפגע. החוק החריג, קטינים, גילוי מאוחר של הנזק וכאשר ההליך מתנהל בבית המשפט.
חוק ההתיישנות על נזקי גוף קובע כי באופן עקרוני ניתן לתבוע בתוך 7 שנים מיום הפגיעה. עם זאת כאשר הנזק התגלה רק במועד מאוחר יותר ישנם מצבים שבהם מועד הגילוי הוא הקובע ועד לא יאוחר מ-10 שנים מהמועד של האירוע עצמו.
בהתאם לסעיף 10 לחוק ההתיישנות במידה והנפגע היה קטין בעת אירוע הפגיעה הנזיקית, המועד לתחילת מניין ההתיישנות בת 7 השנים יהיה ביום מו מלאו לו 18.
בסעיף 14 לחוק ההתיישנות נקבע כי בעת חישוב תקופת ההתיישנות אין לכלול תקופות בהן הנפגע מחוץ לגבולות המדינה במידה והוא שהה במדינות שמחמת התנאים בהן או היחסים בנין לבין מדינת ישראל לא היה באפשרותו לקיים כראוי את הבירור המשפטי.
בחוק ההתיישנות נקבע כי במידה ונעלמו מהתובע עובדות מהותיות שבבסיס עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בתובע, תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. השימוש בעילת החרגה זו דורש נסיבות מיוחדות במיוחד והקבלה של טענה זו על ידי בית המשפט נדירה ביותר.
