תאונות דרכים הן מכת מדינה. מספר הנספים בתאונות הוא אסטרונומי ומספר הנפגעים לא מפסיק לעלות. ריבוי תאונות הדרכים הובילו את המחוקק הישראלי למסקנה כי יש ליצור הסדר חוקי מיוחד עבור תאונות הדרכים וליצור מסלול נפרד לתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים. להלן נכיר את מאפייניו הייחודיים של מסלול תביעה זה ואת הפערים בינו לבין תביעה נזיקין רגילה.
תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים לפי הפלת"ד
תביעות נזיקין רגילות, בגין נזקי גוף, נזקי רכוש או נזקים בלתי ממוניים, נעשות על פי פקודת הנזיקין. פקודת הנזיקין נחקקה עוד בימי המנדט הבריטי, כאשר בכבישי הארץ נסעו רכבים בודדים בלבד. עם ריבוי הרכבים ואיתן ריבוי התאונות, הגיע המחוקק הישראלי למסקנה כי יש לחוקק חוק מיוחד עבור תביעות תאונות דרכים – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הידוע גם בשם חוק הפלת"ד.
חוק הפלת"ד יוצר נתיב תביעת פיצויים בגין נזקי גוף, המותאם לתאונות דרכים. במסגרת החוק, ניתן להצביע על מספר מנגנונים ייחודיים המבדילים אותו מפקודת הנזיקין, ואלו הם:
- משטר של אחריות מוחלטת
- חובת ביטוח אישי
- הקמת קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (״קרנית״)
- תקרת פיצוי
- ייחוד עילה- ס׳ 8 לחוק
- סדר דין מזורז
משטר אחריות מוחלטת – פיצוי לכל ניזוק
על פי פקודת הנזיקין, רק מזיק אשר דבק בו אשם יתחייב בתשלום פיצויים לניזוק. מזיק אשר לא חרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו ופעל כפי שהיה עליו לפעול, לא יתחייב בתשלום פיצויים אף אם פעולתו גרמה לנזק.
כך, למשל, רופא אשר העניק תרופה למטופל ולמפרע התברר כי המטופל אלרגי לתרופה, ולא הייתה לרופא דרך לדעת כי המטופל אלרגי לתרופה, לא יצטרך לשלם פיצויים אף אם המטופל ניזוק. לא כן הוא הדין בתאונות דרכים. חוק הפלת"ד קובע כי בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, יונהג משטר של אחריות מוחלטת – כל מזיק ישלם פיצויים, אף אם לא דבק רבב בהתנהגותו.
כפועל יוצא מכך, כל ניזוק זכאי לפיצוי גם ללא הוכחת אשמתו של המזיק. אדם יוכל לקבל פיצויים במסגרת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים, אף אם הוא עצמו המזיק. כאשר נהג מתנגש עם רכבו בקיר, למשל, הוא יוכל לתבוע את חברת הביטוח שלו ולקבל פיצויים, שכן נגרם לו נזק ומשטר האחריות המוחלטת שולל את הצורך בהוכחת אשם.
חובת הביטוח האישי
כדי שלנתבעים תהיה כתובת אותה יוכלו לתבוע במסגרת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים, החוק מחייב כל נהג לרכוש פוליסת ביטוח. פוליסת הביטוח תכסה נזקי גוף של הנהג ושל צדדים שלישיים ותבטח פגיעות אלו. כך, לכל נפגע יהיה כיס עמוק אותו הוא יוכל לתבוע וממנו יקבל את כספי הפיצוי.
קרנית
על אף חובת הביטוח האישית, ישנם נהגים שלא מבטחים את עצמם. כמו כן, לצערנו הרב, חלק מהתאונות הן תאונות "פגע וברח" בהן התובע נותר בלתי מזוהה. בנוסף, בשטחי יהודה ושומרון הנהג הפוגע עשוי להיות תושב הרשות הפלסטינית ותביעת חברת הביטוח הפלסטינית שלו לא תהיה פשוטה כלל וכלל.
החוק היה מודע לכל המקרים הללו. מתוך מטרה לאפשר גם בתרחישים שכאלו לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, המחוקק הורה על הקמת קרנית – קרן ציבורית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הקרן תשלם את הפיצוי לאותם ניזוקים אשר אין מי שישלם להם ובכך חובת הביטוח מגשימה את תכליתה בצורה מקיפה יותר.
תקרת פיצוי
כפי שכבר הבנו, בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מי שתשלם את הפיצוי היא חברת הביטוח. כדי למנוע מצב בו חברות הביטוח גובות פרמיות גבוהות במיוחד מהלקוחות, החוק מגביל את גובה הפיצויים שניתן לתבוע על פי חוק. כך, החוק יוצר גידור מסוים לחברות הביטוח ומאפשר להן להסתפק בפרמיות סבירות יחסית.
המשמעות עבור הניזוקים היא כי הם לא יוכלו בהכרח לתבוע במסגרת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים את מלוא נזקם, אלא רק עד לתקרות הפיצוי. כך, למשל, ניזוק אשר היה משתכר במשכורת גבוהה במיוחד לא יוכל לתבוע פיצוי עבור מלוא אובדן כושר ההשתכרות שלו, אלא אך ורק עד לשילוש השכר הממוצע במשק.
ייחוד עילה
חשוב לשים לב כי סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע כי הכשת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים תשלול את הזכות לתבוע גם לפי פקודת הנזיקין. המשמעות היא כי אדם המשתכר במשכורת גבוהה במיוחד לא יוכל, למשל, לתבוע את שילוש השכר לפי חוק הפלת"ד ואת יתרת שכרו על פי פקודת הנזיקין בהוכחת אשם. תביעה בעילה אחת שוללת את התביעה בעילה אחרת.
סדר דין מזורז
לבסוף, החוק אף יוצר מנגנוני סדר דין מזורזים. כך, תובעים בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים לא צריכים להמתין בלי סוף לפיצויים שלהם אלא הם יכולים לקבל את הפיצוי המגיע להם במהרה.
| המנגנון | משמעותו | |
| 1 | משטר אחריות מוחלטת | כל ניזוק זכאי לפיצוי |
| 2 | חובת ביטוח אישי | כל נהג חייב לרכוש פוליסת ביטוח נזקי גוף, חברת הביטוח תהיה הנתבעת |
| 3 | הקמת קרנית | קרן פיצויים לנפגעים בלי מען לתביעה |
| 4 | תקרת פיצוי | הפיצוי בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים מוגבל לתקרות הפיצוי |
| 5 | ייחוד עילה | לא ניתן לתבוע לפי הפלת"ד ופקודת הנזיקין במקביל |
| 6 | סדר דין מזורז | דיונים מהירים יחסית |
אלו הם, אם כן, שישה מנגנונים ייחודיים בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים. מנגנונים אלו התאימו את הליך התביעה למציאות העובדתית של תאונות הדרכים והקלו במידה ניכרת על התובעים בתיקים אלו. הודות לכך, תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים אשר תוגש במקצועיות ובמיומנות, תזכה את התובע בפיצויים נאים.
מה הם ראשי הנזק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים?
התובע בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים, תובע כדי נזקו. הנזק הכולל מחושב כסך ראשי הנזק אשר נגרמו לתובע. ישנם מספר ראשי נזק עיקריים בהם תתמקד התביעה:
- הוצאות רפואיות בפועל מיום התאונה עד ליום פסק הדין
- הוצאות רפואיות צפויות
- אבדן השתכרות בפועל מיום התאונה עד ליום פסק הדין
- אבדן כושר השתכרות לעתיד
- הפסדי פנסיה
- הוצאות ניידות
- הוצאות מגורים (לצרכי הנגשת הדירה)
- כאב וסבל
על התביעה להוכיח את שיעור הנזק בכל אחד מראשי הנזק האמורים, לסכום אותם וזהו הסכום שהתביעה תדרוש. כמובן שעל הסכומים להיות כפופים לתקרות הפיצוי.
כיצד מחושבים כאב וסבל?
תקרת הפיצוי של כאב וסבל היא 170 אלף ₪. מקובל לחשב כאב וסבל לפי אחוזי נכות כפול תקרת הפיצוי. כך, מי שסובל מ-50% נכות, למשל, בעקבות התאונה, יקבל פיצויי כאב וסבל של 85,000 ₪.
מתי כדאי לתבוע לפי פקודת הנזיקין ולא הפלת"ד?
ניזוקים אשר נזקו בנזק גבוה במיוחד והשכר הבסיסי שלהם גבוה מאוד, עשויים להעדיף תביעה לפי הפקודה. זאת, רק כאשר אשמו של המזיק ברור מעל לכל ספק.
האם ניתן לתבוע גם את הביטוח הלאומי?
נפגעי תאונות דרכים יוכלו לתבוע גם את הביטוח הלאומי תביעת אחוזי נכות ועוד. עם זאת, דמי תאונה לא ישתלמו בעד תאונות דרכים.
