פגיעה בלסת גורמת לא אחת לקושי להניע את הלסת, וחברת הביטוח אוהבת להקשות על קבלת הפיצוי בעת הגשת תביעה לביטוח נכות מתאונה או מה שנקרא ביטוח לתאונות אישיות.
אז איך נוכל להגדיל את הפיצוי בעת הגשת תביעה ביטוח תאונות אישיות בפגיעה בלסת?
ראשית, התביעה מתחילה בתיעוד ראשוני מחדר מיון או ממועד ממש סמוך לתאונה.
באחד המקרים לקוח שטופל על ידי המשרד בחר שלא להגיע לחדר מיון ביום התאונה, והתיעוד על הכאבים בלסת שלו הופיע מספר ימים לאחר התאונה, מה שעורר חשד של חברת הביטוח שהפגיעה בלסת לא הייתה קשורה לתאונה, ולכן חברת הביטוח טענה שהלקוח לא זכאי לפיצוי על פגיעה בלסת.
לכן הכלל הראשון הוא תיעוד סמוך ליום התאונה או במועד סמוך. ללא תיעוד סמוך, יהיה קשה לקבל פיצוי מחברת הביטוח. שנית, ביקור אצל רופא פה ולסת לאחר עם תיעוד שמסביר את הקשיים בפה ולסת.
למשל, באחד המקרים אחד הלקוחות של המשרד קיבל מכה קשה בפנים מברך של ילד בן 14, מה שאילץ אותו לעבור טפול כירוגי ומעקב בבית חולים למספר חודשים.
הרופא המקצועי שפנה אליו הלקוח הסביר מיד לאחר הפגיעה את הקשיים שגורמת הפגיעה בלסת ואת הצורך בטפולים ממושכים. התוצאה היא שעקב התיעוד והמכתב של הרופא המקצועי גדל הפיצוי שקיבל מחברת הביטוח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, או מה שנקרא פוליסת נכות מתאונה. שלישית, משך זמן הטיפולים. ככל שמשך הזמן של הטפולים ארוך יותר, והנזק לא חלף תוך תקופה ממושכת התוצאה היא אחוזי נכות.
לא אחת תובעים לא אוהבים להראות תקופת טפול ממושכת, והתוצאה היא שחברת הביטוח לא אוהבת לפצות על נזק זה. לכן הכלל והמלצה ללקוחות היא להראות נזק ממושך וטיפולים ממושכים.
מבחן המגבלה בתנועה
אם קיימת בעייה של פתיחת לסת, התוצאה היא שמגבלה בפתיחת הלסת עשויה להיות מתורגמת לאחוזי נכות. לסכום אם נפעל על פי כללים אלו נוכל להגדיל את הסיכוי לקבל פיצוי גבוה יותר מחברת הביטוח בעת תביעה לפגיעה בלסת בביטוח תאונות אישיות או ביטוח נכות מתאונה.
