פגיעה בלסת לאחר תאונה עשויה לגרום לסובל ממנה להשלכות קשות. ללסת תפקיד מרכזי בלעיסת המזון, בדיבור ובמראה הפנים שלנו. פגיעה קשה בלסת עלולה לגרום למפגעים אסטתיים, לפגום ביכולתנו לדבר באופן ברור, ללעוס את המזון שאנו אוכלים ובמקרים קשים במיוחד כאשר נפגעים גם השרירים התומכים בלסת או במערכת העצבים, לשוות לפנים שלנו מראה שמוט, עקמומי או לקשיים משמעותיים בסגירת ופתיחת הפה. עם זאת, חברות ביטוח רבות נוטות לדחות כמעט כל תביעה לביטוח נכות מתאונה או ביטוח לתאונות אישיות. כדי להימנע מכך, חשוב להציג בפני חברת הביטוח שיקוף מלא של כל ההשלכות מן הפציעה על חייו של הנפגע והשינוי החד שחל בהם מאז הפציעה.
המקרה של חזי
חזי היה בחור צעיר, חסון ובריא, אשר נקלע לקטטה אשר תוצאותיה היו חבלות קשות בפניו, אך מסיבותיו שלו חזי בחר שלא לפנות למיון באותו הערב למרות שסבל מכאבים חזקים מאד באזור הלסת והשיניים האחוריות ודימם דימום משמעותי מפיו. רק לאחר מספר ימים, כאשר הופיעו סימנים מדאיגים של התנפחות האזור וחוסר יכולת ללעוס מזון גם אם היה רך, נאלץ חזי לפנות לרופא השיניים שלו, אשר מיד הפנה אותו לקבלת טיפול במרפאת פה ולסת. במרפאה נאמר לו כי הוא סובל משבר בלסת ועליו לעבור טיפול כירורגי כדי לתקנו. חזי פנה לקבל פיצוי מחברת הביטוח אך זו סירבה לפצותו מאחר ולא פנה לקבל טיפול מיד לאחר הפציעה. חברת הביטוח טענה כי הוא מפריז בנזק שנגרם לו וכי ייתכן כי אין קשר בין הפגיעה בקטטה לבין הטיפול הכירורגי.
חזי פנה אלינו, ואנו בנינו לו תיק רפואי אשר הוכיח כי אין ספק כי הפגיעה נגרמה ממהלומת אגרוף מכוונת היטב ולכן יש קשר ישיר בין הקטטה לבין הפציעה, וכי הסיבה שבגללה חזי חשש לפנות לטיפול רפואי היתה הבושה ו'חוסר הגבריות' שהיא שידרה לדבריו, ולא סיבה רפואית. בינתיים, התברר כי הנזק שנגרם לחזי כתוצאה מן המכה הפך לנזק משמעותי אשר היו לו השלכות קשות על חייו – חזי לא יכול היה ללעוס עוד מזון יבש וקשה ונאלץ להרגיל את עצמו לאכול אך ורק מאכלים רכים או טחונים, ויכולת הדיבור שלו נפגעה. בשל כך קיבל חזי אחוזי נכות מן המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח ניאותה לשלם לו פיצויים בשל פוליסת נכות מתאונה אישית.
מבחן המגבלה בתנועה
אחד הסיבוכים אשר עשוי להעלות את הסיכוי לקבלת הכרה כנכים מן המוסד לביטוח לאומי לאחר פגיעה בלסת בתאונה הוא הגבלה בתנועה. מי שבעקבות שבר או פגיעה אחרת בלסת, בשרירים התומכים בה, במערכת העצבים או בכלי הדם שבה, הפך מוגבל בתנועת הלסת ואינו יכול לפתוח ולסגור אותה כהלכה, עשוי לקבל הכרה באחוזים גבוהים יותר של נכות מתאונה.
