לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, פגיעה בעבודה המזכה בקצבת נפגעי עבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע כהגדרתה בחוק. גם תאונה שארעה למבוטח בדרכו ממקום שהה למקום עבודתו ובחזרה או ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר נחשבת כתאונת עבודה. במאמר זה נרחיב בנושא התיישנות תאונות עבודה וביטוח לאומי ונדון במסגרות הזמן הרלוונטיות.
תאונת עבודה
גם פגיעה במהלך העבודה, גם אם לא עקב עבודה, יכולה להיחשב כתאונת עבודה. למשל, אם אדם אחר פגע בעובד באמצעות חפץ שנמצא במקום העבודה או לחילופין בסביבתו הקרובה, ובלבד שלנפגע אין חלק בגרימת הפגיעה. כמו כן תאונה או אירוע פציעה המתרחש במקום בו סועד העובד בהפסקה רגילה הניתנת לפי שיקול דעתו של המעסיק.
מתי לדווח על מקרה התיישנות לביטוח לאומי
את הדיווח למוסד לביטוח לאומי מומלץ להגיש מיד לאחר תאונת העבודה על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה בהקדם האפשרי. מבחינת התיישנות ביטוח לאומי תאונת עבודה, יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מהיום שבו אירע מקרה הביטוח של תאונת העבודה או פרוץ מחלת המקצוע.
במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה גם לאחר שחלפו 12 חודשים ובמצבים אלו ישלם המוסד לביטוח לאומי רק עבור 12 חודשים רטרואקטיביים טרם הגשת התביעה ולא ממועד התאונה.
הגשת התביעה
את התביעה להכיר בעובד כנפגע בתאונת עבודה יש להגיש באמצעות טופס המכונה, הודעת פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בחתימת העובד והמעסיק. התביעה מוגשת בפני פקיד התביעות של הביטוח הלאומי שתפקידו להחליט האם הפגיעה אכן תוכר כתאונת עבודה או לא. לצורך קבלת ההחלטה רשאי פקיד התביעות לערוך חקירה ולגבות ראיות.
דמי פגיעה ונכות
אם פקיד התביעות הכיר באירוע כתאונת עבודה, יודיע על כך לנפגע והוא יהיה זכאי לקבל דמי פגיעה כנגד הצגת תעודות מחלה לנפגע העבודה. בעתיד, העובד יהיה רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות באמצעות טופס בקשה לקביעת דרגת נכות ולקבל זימון לוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי אשר תבחן האם תאונת העבודה. גרם לעובד נכות רפואית.
ערעור לבית הדין לעבודה
אם פקיד התביעות לא הכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה, רשאי העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה להכיר בו כנפגע עבודה. מבחינת התיישנות תאונת עבודה וביטוח סוציאלי, יש להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים ממועד החלטת פקיד התביעות. אין מדובר בתקופת התיישנות במובן של עבירות שלא ניתן להעניש, אלא בהגבלה חוקית על הגשת תביעה.
התיישנות תביעות לפיצויים
מלבד סוגיית ההתיישנות של תאונת עבודה, לביטוח הלאומי עומדת סוגיית ההתיישנות של תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת עבודה. במרבית המקרים, תקופת ההתיישנות של התביעה היא תוך 7 שנים, כלומר, על פי חוק, על הנפגע להגיש את התביעה בגין נזקיו לא יאוחר מ-7 שנים מיום התאונה, למעט מקרים חריגים שבהם. להביא להארכת תקופה זו.
הארכת תקופת ההתיישנות
כאשר מועד גילוי הנזק שנגרם לנפגע, אינו מועד התאונה אלא מועד מאוחר יותר. במקרים כאלה, התיישנות התביעה תחל ביום גילוי הנזק שנגרם לנפגע או לחילופין ביום שבו יכול היה האדם הסביר לגלות את הנזק. במקרים אלו תחל תקופת ההתיישנות של 7 שנים ממועד הגילוי. בכל מקרה, התביעה תפקע לאחר 10 שנים ממועד התאונה גם אם מועד גילוי הנזק היה מאוחר יותר. כלומר, אם הנזק שנגרם לנפגע בתאונת עבודה התגלה או יכול היה להתגלות רק כעבור שנתיים ממועד אירוע תאונת העבודה, הנפגע יכול להגיש את תביעתו למשך 7 שנים מיום גילוי הנזק. , שהינו בסך הכל 9 שנים ממועד התאונה. כאשר הנזק התגלה 4 שנים לאחר האירוע, יש 6 שנים בלבד.
מצב נפשי חמור או חוסר הכרה
חריג נוסף להתיישנות של תביעת נזיקין בעקבות תאונת עבודה חל כאשר הנפגע נמצא במצב של חוסר הכרה או במצב נפשי קשה ביותר שגרם לו שלא יוכל להגיש את התביעה בעצמו. במקרים כאלה, תחל ספירת 7 השנים לאחור לתקופת התביעה, רק כאשר הנפגע יחזור למצב המאפשר לו להגיש את התביעה או לחילופין כאשר ימונה אפוטרופוס לנפגע.
הפסקת התיישנות
תקופת ההתיישנות להגשת תביעת נזיקין נעצרת עם הגשת התביעה לבית המשפט. כלומר, אדם הגיש תביעה גם נגד המזיק, הגוף הרשלן במסגרת תקופת ההתיישנות אך לא לבית המשפט, תחול התיישנות ובית המשפט לא יקבל את התביעה גם אם הודיע על כך למזיק או לביטוח. חברה של התרחשות אותה תאונת עבודה ופציעה. זה נכון גם אם הצדדים נמצאים בעיצומו של משא ומתן להסדר.
תקופת התיישנות תביעת ביטוח
המחוקק בחר מטעמים כלכליים לקצר את תקופת ההתיישנות בתביעות של מבוטח מול חברת הביטוח. תקופת ההתיישנות הכללית של שבע שנים אינה חלה על תביעות של מבוטח או מוטב כלפי חברת הביטוח. הסעיף בא להגן על המבטחת מפני תביעות שהובאו זמן רב לאחר התרחשות מקרה הביטוח והעמיד את תקופת ההתיישנות על שלוש שנים.
מסמכים ועדים
כמו בכל תביעה, חשוב מאוד לתעד את מקרה הביטוח ולשמור את כל המסמכים הרלוונטיים. מסמכים, עדים וראיות חיוניים לזכייה בתביעה. יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים, הפניות לבדיקות, מכתבי שחרור, הפניות לרופאים מומחים, מסמכים מהמעסיק וכל פרט שיכול לסייע בתביעה. אסוף פרטים של כמה שיותר עדים לאירוע.
תקציר התיישנות תאונת עבודה וביטוח סוציאלי
לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו בנושא התיישנות תאונת עבודה, ביטוח סוציאלי והתיישנות תביעת נזיקין לפיצויים בבית המשפט. כפי שציינו, התיישנות תאונת עבודה ביטוח לאומי היא לאחר 12 חודשים מיום התאונה או מיום הנזק. תקופת ההתיישנות של תביעת נזיקין היא שבע שנים למעט מקרים חריגים שעל חלקם עמדנו במאמר זה.
הפיצוי מביטוח לאומי בגין נכות קבועה תלוי בשכר הקובע של בעובד בשלושה חודשים טרם הפגיעה. נכות של עד 19 אחוז מזכה במענק חד פעמי שגובהו אחוז הנכות כפול 32.5 משכורות. 20 אחוז ומעלה תזכה את העובד בקצבה חודשית. הפיצוי העיקרי הינו מביטוח חבות מעבידים שבמסגרתו ניתן לתבוע על הפסדי שכר לעבר ולעתיד כמו גם על כאב וסבל, הוצאות עזרה ונזקים אחרים.
ישנם סוגים שונים של מחלות מקצוע המוכרות כפגיעה בעבודה. מדובר במחלות המתפתחות כתוצאה מהתנאים בסביבת העבודה או כתוצאה מסוג העבודה עצמה. מנעד המחלות מסווג בהתאם לסוג המחלה או למקור החשיפה. הסיווג כולל חשיפה פיזיולוגית, חשיפה כימית וחשיפה ביולוגית. צריך להוכיח קשר סיבתי בין התפתחות המחלה לעבודה על מנת שזו תוכר כפגיעה בעבודה.
חשוב להבדיל בין הפנייה למוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה בתאונה וקבלת תגמולים בהתאם לנזק, לבין האפשרות להגשת תביעת נזיקין. מומלץ בכל תאונות עבודה להגיש תביעה לביטוח הלאומי ותביעת נזיקין רק במקרה שישנה עילת תביעה. כלומר לביטוח לאומי יש לפנות לאחר כל אירוע ביטוחי ותביעת נזיקין רק במקרה והמעסיק התרשל.
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה נועד להבטיח למבוטח גמלה חודשית מחברת הביטוח במקרה שיאבד את כושר עבודתו עקב תאונה בעבודה או מחוצה לה לתקופה או באופן קבוע. הפוליסה מכסה את העובד ללא קשר לתביעה מביטוח לאומי או הגשת תביעת נזיקין מהמעסיק. גובה הפיצוי החודשי מחברת הביטוח מחושב לפי 75% מהשכר הממוצע או לפי תנאי הפוליסה.
