תאונת עבודה זכויות – אנשים רבים נפגעים או עלולים להיפגע במהלך עבודתם, פגיעות יכולות להתרחש החל משימוש לא נכון בכלי עבודה, שאיפת חומר רפואי שגורם לנזק ועד בעיות פרקים בשל אותה עבודה ממושכת.
אדם שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך ועקב עבודתו, ואינו מסוגל לעבוד בשל אותה פגיעה, זכאי למספר זכויות כמו פיצויים, הטבות והקלות
אולם, לא כל אחד יודע כיצד להשיג את אותן הטבות או כיצד להתמודד אל מול הגופים השונים אשר צריכים לספק לו את אותן ההטבות ולצערנו, אנשים רבים עלולים שלא לקבל את המגיע להם על פי הדין.
לכן, במידה וחוויתם פגיעה בעבודה, מאמר זה נועד לפרט לכם את כל הזכויות המגיעות לכם על פי הדין.
אך עם זאת, חשוב לדעת שבכדי לקבל את כל הזכויות המגיעות לכם במלואן, מומלץ להיעזר בעורך דין לדיני נזיקין או עורך דין מומחה לנפגעי עבודה, שיעזור לכם לעבור את ההליך והבירוקרטיה המתלווה אליו, באופן המיטבי ביותר. אך לפני שנדון בזכויות המגיעות לנפגעי עבודה, יש לדון בנושא הזכאות שכן לא לכל אחד מגיעות זכויות, ולכן בשלב הראשון יש לברר האם אנחנו עומדים בתנאי הזכאות.
תאונת עבודה זכויות?
הזכאים לזכויות שונות עקב פגיעה בעבודה הם:
עובדים שכירים שמשולמים עליהם דמי ביטוח לאומי.
עובדים עצמאיים המשלמים עבור עצמם דמי ביטוח לאומי.
אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה עבודה המוכרת כשירות רגיל של בית הסוהר או מקום המעצר.
חוסה במעון על פי חוק הנוער העובד בעבודה שאינה עבודה המוכרת כשירות רגיל של המעון או מעון נעול.
מי ששכרו נקבע על פי החוק (לדוגמא: חבר כנסת).
מי שנמצא בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.
מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, בשעת הבחינה בלבד.
מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
חיילים בשירות קבע, אנשי כוחות הביטחון, שוטרים וסוהרים, שנפגעו במהלך שירותם בפעילות שאינה מבצעית או חלו במחלה שאינה "מחלת שירות".
אחרי שווידאנו שאנחנו אכן עומדים בקריטריון הזכאות, יש להבין מהי "פגיעה בעבודה" אשר עשויה לזכות אותי בזכויות.
מהי פגיעה בעבודה?
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, פגיעה בעבודה מורכבת משני סוגים של פגיעות: "תאונת עבודה" ו"מחלת מקצוע":
מהי תאונת עבודה?
החוק קובע כי תאונת עבודה הינה: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". כלומר, תאונת עבודה הינה תאונה תוך כדי ועקב העבודה, בדרך לעבודה ובדרך ממנה.
לדוגמא – תאונת עבודה זכויות: עובד נסע בבוקר מביתו למקום עבודתו ועבר תאונת דרכים אשר לא אפשרה לו לעבוד במשך חודש, הפגיעה שנגרמה לו נחשבת תאונת עבודה. דוגמא נוספת: אדם עבד במקום עבודתו עם מסור חשמלי ונחתך בידו עקב השימוש במסור. החתך שנגרם לו, לא אפשר לו להמשיך לעבוד עד שהחלים. גם תאונה זו נחשבת תאונת עבודה.
האם כל תאונה בעבודה נחשבת "פגיעה בעבודה"?
מהדוגמאות שפירטנו לעיל, ניתן לראות כי "תאונה" הינה אירוע חריג שקרה לעובד במהלך עבודתו, כלומר אם לא מדובר באירוע חריג אז הפגיעה לא תוכר כ"תאונת עבודה". כמו כן, מלבד התנאי של "תאונת עבודה", על הפגיעה להיות "תוך ועקב העבודה" כלומר כדי לקבל זכויות, צריך להראות כי יש קשר בין האירוע החריג שקרה במהלך העבודה לבין הפגיעה הגופנית.
לדוגמא: עובד שעובד בחברת גננות נסע ללקוח לגזום עץ בחצרו, במהלך הגיזום העובד נחתך בידו באופן שלא אפשר לו להמשיך לעבוד במשך מספר חודשים. על מנת שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה יש להראות כי האירוע החריג (החתך) גרם לפציעה של העובד, עקב העבודה שלו, בניגוד לחתך שעלול לקרות לו שלא עקב עבודתו ואז חתך כזה לא יזכה אותו בזכויות כנפגע עבודה.
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה ובה ישנם חומרים העלולים לגרום למחלה, זאת כחלק מתנאי העבודה. לדוגמא: אדם נחשף במהלך עבודתו באופן תדיר לחומר האסבסט ועקב כך חלה במחלת סרטן ריאות, עשוי להיות מוכר כמי שלקה במחלת מקצוע.
האם כל מחלה שנגרמה בזמן העבודה יכולה להיחשב כ"מחלת מקצוע"?
גם במחלת מקצוע ישנה דרישה כי הפגיעה תהיה "עקב" העבודה בכדי שתזכה את הנפגע בזכויות נפגע עבודה. כך למשל, העובדה שהתפרצה לעובד מחלה בשעות העבודה אינה מספקת ולא תזכה אותו בזכויות נפגע עבודה, כיוון שיכול להיות ומדובר במחלה רגילה שאין קשר בינה לבין העבודה (לדוגמא: שפעת). לכן, על העובד להוכיח כי המחלה ארעה "עקב" העבודה או "בגלל העבודה".
חשוב לדעת – פגיעת מיקרוטראומה:
מלבד תאונת עבודה ומחלת מקצוע כפי שפירטנו, הפסיקה גיבשה פגיעת עבודה נוספת הנקראת "מיקרוטראומה" וגם היא עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה. על מנת שפגיעת מיקרוטראומה תוכר כפגיעה בעבודה עליה להיות פגיעה שנגרמה עקב פעולה ממושכת וחוזרת בעבודה, המבוצעת במשך פרקי זמן רצופים, אשר מספיקים כדי לגרום לנזק מצטבר.
כלומר מדובר באותה הפעולה שחוזרת על עצמה ואותה פעולה מפעילה אזור ספציפי בגוף, באופן שלאותו אזור ספציפי נגרם נזק. לדוגמא: עובד מטבח במסעדה נדרש לקלף כמויות גדולות של ירקות, פעמיים ביום, למשך כמה שעות בכל פעם ברציפות, ועקב כך נגרם לו נזק בשורש כף היד. כלומר, קילוף הירקות הינה פעולה ממושכת שחוזרת על עצמה, והיא מפעילה את היד, כלומר אזור ספציפי אחד.
פגיעה זו עשויה להיות מוכרת כפגיעת מיקרוטראומה.
תאונת עבודה זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי:
ברגע שעמדנו בתנאי הזכאות ווידאנו כי הפגיעה שלנו היא אכן פגיעת עבודה, מגיעות לנו מספר זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי. אך עם זאת, ניתן לחשוב כי אם עמדנו בתנאים הראשוניים, המשך ההליך הינו פשוט ונוכל לקבל את זכויותינו בקלות. אולם לצערנו, לא כך פועלים הדברים ולא פעם, אנשים מקבלים את הזכויות שלהם באופן חלקי בלבד או שלא מקבלים את הזכויות המגיעות להם כלל.
ולכן, היעזרות בעורך דין מומחה לדיני נזיקין או עורך דין מומחה לנפגעי עבודה יכול לעזור לכם לעבור את ההליך בדרך המהירה ביותר ולהביא לכך שתקבלו את כלל הזכויות המגיעות לכם. כעת, לאחר שראינו מיהם הזכאים לזכויות והגדרנו מהי פגיעה בעבודה, נפרט מהן זכויותיו של נפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
הזכות לקבל טיפול רפואי:
מי שנפגע פגיעת עבודה זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני בעקבות הפגיעה מקופת החולים אליו הוא שייך. הטיפול הרפואי הכלול בסל הבריאות יינתן על ידי קופת החולים בהתאם לחוק, ואדם שנפגע ב"פגיעת עבודה" יהיה פטור מתשלום השתתפות עצמית.
אם אני זקוק לרפואה משלימה?
נפגע עבודה שמיצה את הטיפולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, וזקוק להמשך טיפול, עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון עבור טיפולי רפואה משלימה במידה ורופא קופת החולים המליץ על כך, בגין הפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. על מנת לקבל את טיפול הרפואה המשלימה, על הנפגע לקבל הפניה לרפואה משלימה מרופא הקופה ועליו להגיש למוסד לביטוח לאומי את בקשתו לרפואה משלימה בצירוף ההפניה של הרופא.
בקשתו של הנפגע וזכאותו יבדקו על ידי רופא של המוסד לביטוח לאומי ואם הזכאות תאושר, נפגע העבודה יוכל לקבל טיפולים על פי הסל שנקבע.
דמי פגיעה:
דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, זאת בתנאי שהוא אינו מסוגל לעבוד, לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת, כתוצאה מהפגיעה זאת על פי אישור רפואי. דמי הפגיעה ישולמו עבור הזמן בו לא עבד האדם שנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות (91 ימים), ממחרת יום הפגיעה.
עו"ד פייפר מסביר איך תקבלו את הפיצוי המקסימלי לאחר תאונת עבודה:
מה לעשות בכדי לקבל דמי פגיעה?
על מנת לקבל את דמי הפגיעה יש להגיש תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי ולצרף אליה אישור רפואי הקובע כי עקב הפגיעה הנפגע לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת וכן עליו לצרף תעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה בציון הפגיעות שנגרמו והתקופה במהלכה הוא לא יכל לעבוד.
מתי יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה?
את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת התביעה לאחר 12 חודשים, עשויה לפגוע בזכאות לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות במידה ונקבעו לנפגע אחוזי נכות.
מהו סכום דמי הפגיעה המגיעים לי?
גובה דמי הפגיעה ליום עומדים על 75% משכרו הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו ליום הפגיעה ולא יעלו על סכום של 1,114.38 ש"ח ליום, וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות. אם טרם הפגיעה העובד לא קיבל שכר מלא ב3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא.
על מנת לעשות זאת, על מגיש התביעה להמציא לביטוח הלאומי אישורים המעידים על כך שהוא לא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות כגון מחלה/ חופשה וכו'.
דמי פגיעה מופחתים:
אדם שנפגע ונגרם לו אי כושר עבודה חלקי ושעות עבודתו צומצמו על פי אישור רפואי, יהיה זכאי לדמי פגיעה מופחתים. דמי הפגיעה יחושבו וישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו על פי האישור הרפואי.
קצבת נכות ומענק נכות:
נפגע עבודה שנגרמה לו נכות, זמנית או קבועה כתוצאה מפגיעת העבודה ובעקבותיה נקבעה לו דרגת נכות מעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה המשולמת מדי חודש, או למענק נכות מעבודה חד פעמי. תאונת עבודה זכויות – תביעה לקביעת דרגת נכות תטופל על ידי הביטוח הלאומי רק אם אותו אדם שנפגע הגיש קודם לכן תביעה לקבלת דמי פגיעה שבעקבותיה פגיעתו הוכרה כפגיעת עבודה כפי שפורט לעיל.
מי זכאי לקצבה או למענק?
אדם שנקבעה לו דרגת נכות מעל 20% זכאי לקצבה חודשית.
מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית, והיא מעל 5% ועד 20% זכאי לקצבת נכות חודשית.
מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה, והיא בשיעור בין 5% ל- 20% זכאי למענק חד פעמי.
ומי שנקבעה לו דרגת נכות פחותה מ5% אינו זכאי לפיצוי כספי.
קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה:
בנוסף לקצבת נכות מעבודה, נפגע עבודה בעל דרגת נכות גבוהה עשוי לקבל גם קצבה חודשית מיוחדת.
על מנת לקבל את הקצבה החודשית המיוחדת, על שיעור דרגת הנכות להיות בגובה של 75% ויותר לצמיתות, או בשיעור 65% ויותר לצמיתות והנפגע סובל מקשיי הליכה עקב הנכות. ובנוסף לכך, יש לצרף גם חוות דעת של פקיד השיקום, רופא של המוסד לביטוח לאומי ומומחים שונים, ולפיה אותו אדם שנפגע זקוק לסיוע רפואי אישי וכיסוי הוצאות מיוחדת בשל הנכות שנקבעה לו.
שיקום וסיוע כלכלי:
נפגע עבודה שנגרמה לו נכות עקב הפגיעה, עשוי להיות זכאי להטבות כספיות מהמדינה כגון: מימון לימודים, שיקום מקצועי, מענק להתאמת תנאי המגורים באביזרי עזר ולרכישת רכב לניידות, פטור מתשלום ביטוח לאומי בתנאים מסוימים, זכאות לדיור ציבורי, קבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, והנחות ופטורים בתשלום מיסים.
על מנת לקבל את הסיוע הכלכלי באחד התחומים האלו, מומלץ להיעזר בעורך דין לדיני נזיקין או עורך דין לנפגעי עבודה, אשר מכיר את תנאי הסף של ההטבות האלו ויודע כיצד לפעול אל מול הביטוח הלאומי כדי להשיג אותם.
גמלת תלויים בנפגע עבודה:
במידה ונפגע העבודה נפטר כתוצאה מתאונת העבודה, זכאים התלויים בו שהם בן זוג/ ילדים/ הורים, לזכויות שונות, כגון: קצבת תלויים, מענק פטירה, דמי מחייה וכו'. הזכויות הסוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה:
פיצויי פיטורים:
אם נפגע עבודה נעדר ממקום עבודתו עקב תאונת העבודה והוא עובד אצל אותו מעביד או באותו מקום העבודה לפחות שנה, תקופת ההיעדרות אינה קוטעת את זכותו לקבל פיצויי פיטורים. לדוגמא: עובד שנפגע בתאונת עבודה ונעדר לחודשיים ממקום עבודתו, בו הוא עובד לפחות שנה, ולאחר שהחלים חזר לעבודה פיטרו אותו. במקרה כזה הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין למרות ההיעדרות בחודשיי המחלה.
הפרשות לפנסיה:
לפי החוק, אין חובה על המעסיק להפריש לעובד שנפגע הפרשות לביטוח הפנסיוני בתקופת היעדרותו בשל תאונת העבודה, אך עם זאת, הצדדים יכולים להסכים בהסכם העבודה האישי של העובד כי המעביד צריך להמשיך ולהפריש לעובד הפרשות לביטוח הפנסיוני במידה והוא נעדר בשל תאונת עבודה או, לברר אם קיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד במידה ויש הסכם כזה.
ואם בחוזה שלי אין הוראה הקובעת כי המעסיק צריך להפריש לי הפרשות פנסיוניות בזמן היעדרותי בשל תאונת עבודה זכויות?
חשוב לדעת כי בעניין זה קיימות פסיקות סותרות של בית הדין האזורי לעבודה, כלומר ישנן פסיקות הקובעות כי על המעסיק חלה חובה להפריש הפרשות פנסיוניות במידה והעובד נעדר בשל תאונת עבודה, ויש פסיקות הקובעות כי אין חובה כזאת.
ולכן, היעזרות בעורך דין לדיני עבודה או עורך דין לתאונות עבודה יכולה לשפר משמעותית את הסיכויים לקבל את כלל הזכויות הסוציאליות המגיעות לכם ממקום העבודה, כולל הזכות לקבל הפרשות פנסיוניות במהלך חודשי ההיעדרות.
ימי חופשה:
ימי החופשה להם זכאי עובד שנעדר ממקום עבודתו בשל תאונת עבודה יקבעו ביחס למספר ימי העבודה שבהם הוא עבד בפועל באותה שנה. כלומר, עובד שנעדר מעבודתו בגלל תאונת עבודה, אבל הוא עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה- יהיה זכאי לצבור את מלוא ימי החופשה המגיעים לו. עם זאת, במידה והוא עבד פחות מ200 ימים באותה השנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה המגיעים לו.
לסיכום:
בכל הקשור ל-תאונת עבודה זכויות, ניתן לראות כי לאדם שעבר פגיעה במקום עבודתו, מגיעות זכויות רבות. לעיתים ההליכים מול הביטוח הלאומי, קופת החולים והמעסיק עלולים להיות ארוכים ומלאים בבירוקרטיה.
למרות זאת, חשוב שכל נפגע עבודה יעמוד על זכויותיו ולא יוותר עליהם. תרחיש נוסף שקורה לא פעם, הוא שאנשים רבים לא מודעים בכלל לזכויות המגיעות להם ולכן לא דורשים אותן, או שהם מטפלים רק בפגיעה עצמה ובזכויות הישירות המגיעות בשל כך, וזונחים את הזכויות הסוציאליות הנוספות המגיעות להם ממקום העבודה, כמו הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורין וכו'.
פגיעה בעבודה הינו תרחיש קשה שאף אדם לא מוכן אליו, ולכן, היעזרות בעורך דין לדיני נזיקין או עורך דין לתאונת עבודה יכול לעזור לכם לעבור את ההליך באופן פשוט ומהיר יותר, כך שבזמן שעורך הדין יתעסק בהגשת התביעה וקבלת כל זכויות, אותו אדם שנפגע יוכל להתרכז בהחלמה ומנוחה.
