חברת הביטוח אוהבות לטעון בהרבה תביעות כמו תביעות לאבדן כושר עבודה, תביעות סיעוד,תביעות נכות מתאונה (תביעות לתאונות אישיות), כי לא מגיע למבוטח כסף בשל פגם בהצהרת הבריאות.
המשפט הקבוע של חברות הביטוח הוא כי המבוטח לא הצהיר על בעייה רפואית ממנה הוא סובל לפני שהצטרף לביטוח.
לכאורה ,נשמע כי באמת לא מגיע למבוטח תשלום, אולם לא אחת אם בודקים היטב את הטענות של חברת הביטוח, מוצאים כי מגיע למבוטח תשלום.
ניקח שתי דוגמאות בהם דחתה חברת הביטוח את התשלום לאבדן כושר עבודה ,אך בסוף המבוטחים קיבלו וזכו לפיצוי.
שמרית, בת 62, עשתה ביטוח שנים רבות. לפני שהצטרפה שמרית לביטוח, מילאה שמרית הצהרת בריאות קצרה בה נשאלה אם סבלה ממחלות של סכרת ולב 5 שנים לפני שהצטרפה לביטוח.
שמרית אמנם סבלה מעודף סוכר קל, מאירוע לב שעברה בגיל 40 מאוזן תרופתית.
לפני 3 שנים שמרית הפסיקה את העבודה אל בגלל מחלות אלה אלא בגלל דכאון קשה שפקד אותה.
שמרית מתארת את הדכאון כי דכאון ששיתק אותה לחלוטין. פתאום נזכרה שמרית בפטירת אמא, באירועים קשים שעברה ,ולא הייתה מסוגלת לעבוד .
חברת הביטוח כמובן סרבה לפצות את שמרית בתשלום כלשהוא.
הטענה הייתה כי שמרית לא הצהירה על הבעיות הרפואיות מהם סבלה לפני שהצטרפה לביטוח, ולכן לא מגיע לה כסף.
אולם לחברת לא הייתה זכות לדחות את התביעה אלא היה עליה לבדוק אם המקרה של הביטוח נבע ממקרה אחר.
כמובן ששמרית פוצתה בסוף וחברת הביטוח שלמה כל מה שמגיע לה.
מקרה אחר
נתנאל, בן 54, עבר פיגוע קשה.
נתנאל סבל מפגיעת ראש קשה, אולם בשנת 1995 עבר תאונה בה הרגל שלו נפגעה בצורה קשה .
נתנאל לא הצהיר על התאונה הקשה אותה עבר.
אולם נתנאל לא עבר פגיעה בראש בתאונה הקודמת בשנת 1995
לכן על חברת הביטוח חלה חובה לבדוק את הבעיות האחרות שלו ולהחליט אם לשלם או לא.
התוצאה הייתה שחברת הביטוח שילמה לנתנאל את הכספים לאחר שניהל איתה הליך משפטי ארוך.
סיכום:
למדנו שאם חברת הביטוח טוענת כי מבוטח הפר את חובת הגילוי יש לבדוק אם הטענות שלה נכונות ולראות איך אפשר לצאת מטענות חברת הביטוח.
