חלק מהמציאות בחיינו כוללת לא פעם מקרים מצערים בהם מתקיימות תאונות הגורמות לפגיעה בנו ובסובבים אותנו. רצוי כמובן לנסות ולמנוע תאונות אלו אך הן עלולות לקרות לא פעם גם במסגרת העבודה.
מה נחשב לתאונת עבודה?
תאונת עבודה מוגדרת כזו במקרים בהם התאונה נעשתה תוך כדי עבודה או בעקבותיה ואף במקרים בהם התאונה קרתה בדרך לעבודה או בהליכה ממנה. חוק תאונת עבודה מקבל ביטוי בסעיף 80 בחוק לביטוח הלאומי שמרחיב ומפרט אודות הגדרת תאונה כתאונת עבודה.
תאונת עבודה תחשב גם במקרים בהם אדם בשעת עבודתו בעבודה או בסביבתה הקרובה פעל להצלת גוף או רכוש וכתוצאה מכך נפגע, כשנפגע מחפץ הנמצא במקום העבודה ובתנאי שלא היה לו חלק בגרימת הפגיעה מאותו חפץ.
לא רמה ברמה הפיזית – פגיעה נפשית בעבודה
הנטייה הטבעית של רבים מאיתנו לחשוב כי תאונות עבודה מתבטאות בפגיעה פיזית בגופנו באופן מדיד ונראה לעין. עם זאת, חשוב להכיר שבמסגרת הרחבה של נפגעי תאונות עבודה קיים כמובן ממד של פגיעה נפשית ולא רק פגיעה פיזית. הפגיעה הנפשית יכולה להיות כפגיעה בפני עצמה, כשיש מקרים שהיא אף מתלווה לצד הפגיעה הפיזית ועל כן יש לקחת גם אותה בחשבון.
עורכי דין תאונות עבודה יודעים, במסגרת ניסיונם הרב, להתייחס גם להביט הנפשי והרגשי של נפגעי תאונות עבודה. חלקם, לא פעם, יבחנו יחד עם הנפגע האם תאונת העבודה הותירה בו גם סממנים נפשיים ובהינתן כך ימליץ לנפגע לפנות לאיש מקצוע בתחום הטיפול.
הבט משמעותי בתחום של פגיעה נפשית בעבודה נוגע לנפגעים שהשתלבו בהצלחה בשוק התעסוקה הישראלי אך להם רקע של מחלת נפש או הפרעה נפשית המלווה אותם. במקרים של תאונת עבודה יש ואותם נפגעים יבטאו אף פגיעה נפשית, אך בשל תחושת הבושה וההסתרה ימנעו מלתת לה ביטוי וגם למול החשש להשלכות עתידיות. הסתרתם תעשה מול בני המשפחה, עורך דינם וכמובן מול המעביד והמוסד לביטוח לאומי.
נפגעי תאונת עבודה – כיצד יש לפעול ברגעים הראשונים?
מרגע שתאונת העבודה התרחשה על הנפגע או מי מטעמו לתעד את המתרחש בסמוך למקרה. בין היתר יש לבחון מי היה עד לתאונה, לצלם תמונות ווידאו של מקום הפגיעה, לבדוק האם קיימות תמונות או וידאו קודם של מקום הפגיעה, לצלם תמונות ווידאו של הפגיעה עצמה וכו'.
חשוב מאוד, בלי קשר לתביעות עתידיות של הנפגע, להתפנות באופן מידי לטיפול רפואי ראשוני בעקבות הפגיעה גם אם נראה שהפגיעה איננה חמורה. בשיחה עם הצוות הרפואי יש לציין בפניהם שהפגיעה נעשתה בזמן העבודה ובמסגרתה.
חשוב כמובן לשמור את כל המסמכים הרפואיים בכל מפגש עם הצוותים הרפואיים השונים. יש לדאוג ולהחתים את המעביד על טופס 250 לנפגעי עבודה. מדובר על טופס מטעם המוסד לביטוח לאומי שמילוי שלו על ידי המעביד מהווה בעצם אסמכתא להכרה של המעביד שמדובר בתאונה שהתרחשה במסגרת ובזמן העבודה.
ההתנהלות עם המוסד לביטוח הלאומי בכל הנוגע לתאונות עבודה
למול העובדה שבתחום תאונות עבודה ישנן דקויות ותפיסות רחבות ושונות בכל הנוגע להגדרה מדויקת מהי תאונת עבודה, ישנם מקרים שבהם תאונות עבודה אינן תאונות "קלאסיות", עלול המוסד לביטוח לאומי להערים קשיים על מבוטחים המגישים תביעה לנכות מעבודה. כאן חשוב להזכיר עד כמה משמעותי וחשוב לעשות שימוש בשירותיו של עורך דין תאונות עבודה שלו ידע וניסיון רחב בסוג תביעות אלו מול המוסד לביטוח לאומי.
עורכי דין בתחום יודעים להעיד שלא פעם התנהלות מסוימת, שימוש במילה לא נכונה, השמטה של פרט חשוב בהגשת תביעות תאונת עבודה יש בה להיות משמעותית בכל הנוגע להחלטה של המוסד לביטוח הלאומי האם לקבל התביעה או לדחותה על הסף.
חשוב להכיר כי המוסד לביטוח לאומי משלם לנפגעי עבודה שני תגמולים. האחד, דמי פגיעה אשר משולמים עבור ימי מחלה של הנפגע לאחר התאונה שאירע כשאלו מוגבלים ל-91 ימים בלבד. התגמול הנוסף המושלם על ידי המוסד לביטוח לאומי נוגע לנכות הנפגע. מדובר על מענקים שישולמו לנפגע באופן זמני או קבוע, במסגרת תשלום חד פעמי או כתשלום חודשי וזאת בהתאם לקביעת גובה הנכות.
חשוב לזכור שאת התביעה מול המוסד לביטוח לאומי יש להגיש בתוך 12 חודשים מהיום בו התרחשה תאונת העבודה.
אחריותו של המעביד בכל הנוגע לתאונת עבודה
אחריות המעביד בתאונת עבודה קיימת גם כן. רבים טועים לחשוב כי אם למעביד יש ביטוח ניתן לתבוע אותו אוטומטית בשל תאונת העבודה. חשוב להבין שגם במקרה והמעביד מאובטח, עדיין ישנו הצורך להוכיח שהפגיעה בעבודה קרתה בשל מחדל, רשלנות או הפרת חובה כלשהי מצידו של המעביד.
בהינתן והתאונה קרתה בשל סיבות אלו ניתן לתבוע את המעביד, כשיש לקחת בחשבון שסכום הפיצוי מהמעביד מתקזז למול הסכומים אותם יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי.
השלב בו משמעותי לתזמן את שירותיו של עורך דין תאונת עבודה
חשוב לפנות לשירותיהם של עורכי דין תאונות עבודה כמה שיותר מוקדם. הסתייעות בשירות של עורך דין תאונת עבודה בשלב מוקדם יאפשר לכם למסור גרסה ראשונית מהימנה ומדויקת שלה יש השפעה לאורך כל ההליך. מעבר לכך, השימוש בשירותיו של עורך דין מאפשרת לנפגע להכיר, עוד מהשלבים המוקדמים, את כלל הזכויות והחובות העומדות בפניו במסגרת תביעה של פגיעה בעבודה.
למול העובדה שחלק ניכר מהתמודדות הפרוצדורלית קורית מול המוסד לביטוח לאומי וכשלרוב האנשים אין את היכולת להכיר מקרוב את התקנות וההליכים, אלו לבדם מדגישים עד כמה נחוץ לעשות שימוש בעורך דין תאונות עבודה כמה שיותר מהר.
כיצד נקבעת הזכאות במסגרת המוסד לביטוח לאומי?
התביעה על שלל מסמכיה אותה הגשתם למוסד לביטוח לאומי נבדקת על ידי פקיד תביעות ורופא מטעם המוסד. אלו יבחנו קודם כל האם יש צורך לבחון פרטים נוספים הנוגעים לתביעה או אולי מידע או מסמכים נוספים אליהם תידרשו. יש פעמים והתביעה תדחה בשלב זה בשל אי עמידה בדרישות מינימליות הנוגעות לגילו של הנפגע, גובה השתכרותו ועוד.
בהמשך יוזמן הנפגע לוועדה רפואית, כשיש פעמים שלא יהיה הצורך בהגעתו הפיזית אל הוועדה למול מצבו הרפואי לאחר התאונה. הוועדה הרפואית היא זו שקובעת את שיעור הנכות הרפואית, שהוא הבסיס להמשך ההליך ובדיקת אי כושר עבודה.
במקרים ובהם ייקבע לנפגע 60% נכות רפואית משוקללת או 40% נכות רפואית, כשאחד מהסעיפים הוא בשיעור של 25% לפחות, תתקיים ועדה לבדיקת כושר השתכרות. מדובר על ועדה פנימית שאינה מצריכה את נוכחותו של הנפגע והיא מורכבת מפקיד שיקום או רופא תעסוקתי. הם יקבעו האם קיים אובדן כושר עבודה של 50% לפחות. יש פעמים והנפגע כן יידרש להופיע מול הועדה.
במקרים שתאונת העבודה כוללת מוגבלויות קשות קיים במוסד לביטוח הלאומי מסלול מהיר של 30 ימים עד לקבל החלטה בעניינו של הנפגע.
חשוב כמובן שהנפגעים יבינו שעל כל החלטה של המוסד לביטוח לאומי ניתן כמובן לערער. זכות זו מדגישה גם כאן עד כמה חשוב לקבל ליווי צמוד מצד עורך דין תאונות עבודה אשר יוכל לשמור על זכויותיכם לאורך כל התהליך ולהגיש באופן המטיב ביותר כל ערעור מול המוסד לביטוח לאומי או להיענות לכל דרישה או בקשה מצידם.
