לאחרונה הסתיים מקרה של המשרד: לקוח, בן 62 כיום, בן 58 לאחר תאונת עבודה אותה עבר.
התאונה אופיינה בכך שהלקוח התגלגל במדרגות במקום בו הוא עבד ונפגע בכתף, דבר שהקשה עליו את היכולת להזיז את הכתף עקב תאונת העבודה.
אולם הבעיות בכתף לא היו הבעיות היחידות שהרכיבו את מנגנון הפגיעה; מיד לאחר התאונה הלקוח החל לסבול מכאבי ראש, ירידה חמורה בריכוז ובזכרון, דבר שהכביד עליו את האפשרות לחזור לעבוד בתפקיד ניהולי בכיר.
בנוסף לבעיות של ריכוז וזיכרון שאיפיינו את הפגיעה בתאונת העבודה, התאונה התאפיינה גם בפגיעה נלווית של פוסט טראומה שנלוו לכאבים קשים בכתף, דבר שהכביד עוד יותר על היכולת לתפקד ולבצע את העבודה הניהולית של הלקוח בה עסק לפני התאונה.
הלקוח התעקש על כך כי הוא רוצה פיצוי בגין נזק נפשי מביטוח לאומי על תאונת העבודה אותה הוא עבר, דבר שכמובן הגיע לו על רקע התאונה.
לכולם היו ברור לאחר שהוגשה התביעה לנכות מעבודה לביטוח לאומי שהמטרה היא לנסות ולהשיג ללקוח קצבת נכות מעבודה על רקע תאונת העבודה אותה עבר.
המאבק עם ביטוח לאומי היה מאבק מאוד קשה, ביטוח לאומי הסכים תחילה להכיר רק בנכות על רקע הכתף והותיר את הלקוח רק עם 10% נכות על כתף בתאונת העבודה.
לא הייתה ברורה לנו הסיבה למה ביטוח לאומי לא הכיר ולא הסכים להכיר בנכות מעבודה על רקע פגיעה בריכוז ובזיכרון וכמובן בנכות על רקע פוסט הטראומה.
ועדות ערעורים הסכימו לשפר את הנכות שנקבעה בוועדות הראשונות, קבעו ללקוח רק 14.5%, ושוב לא הסכימו להכיר בנכות נפשית משמעותית על רקע תאונת העבודה.
אמנם בהחלטת הועדות נכתב כי יש מן ההגיון להכיר בפוסט טראומה על רקע התאונה, נכתב גם כי הפגיעה שהייתה בתאונה היא פגיעה מזערית, שמשקפת נכות של 5% על רקע פוסט טראומה מעבודה.
הטענה לבעיות של ריכוז וזיכרון, הטענה של פגיעת הראש והפיצוי על פגיעה בראש על רקע תאונת עבודה נשללו.
ללקוח לא נותרה ברירה אלא לערער לבית הדין לעבודה ולשכנע את בית הדין לעבודה כי החלטת הועדות ששללה ממנו את הנכות הגבוהה על רקע פוסט טראומה מעבודה, וכן כי פגיעת הראש ומכת הוויפלש ממנה סבל הלקוח שקרו בעקבות תאונת העבודה חייבים לזכות את הלקוח באחוזי נכות מעבודה לקצבת נכות מעבודה.
בית הדין קיבל את הערעור של הלקוח, החזיר את התיק לועדות וחייב את הועדות לבדוק את הלקוח ואת הטענות לעניין מימד הפגיעה הנפשית ופוסט הטראומה אם קיימת וכן את הטענה אם פגיעת הראש יש לה השפעה וקשר סיבתי לתאונה.
לאחר שהתיק חזר מבית הדין לועדות הנכות מעבודה, הצליחו הועדות להשתכנע בכך שמגיעים ללקוח אחוזי נכות מעבודה על רקע הפגיעה הנפשית ופוסט הטראומה וכן נקבעו אחוזי נכות על רקע פגיעה נפשית.
לסיכום, המקרה מצליח להראות שאם נלחמים על הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי, אין לו ברירה אלא להכיר בתביעות הנכות מעבודה המוגשות אליו.
וכמו שאנו יודעים פיצוי על פוסט טראומה, פיצוי על נזק נפשי וכן פיצוי על פגיעת הראש ובעיה בריכוז אפשריים בהחלט מול ביטוח לאומי ולעיתים קרובות עשויים להיות שוות קצבת נכות מעבודה.
