מהי תסמונת CRPS?
הסובלים מתסמונת CRPS, או תסמונת הכאב העצבי, סובלים מכאבים דמויי תחושת שריפה המתפשטים באחד או יותר מאברי הגוף, לרוב בגפיים, כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים או לחץ המופעל עליהם. הכאב הכרוני עשוי להיות מלווה בדיכאון, התפרצויות זעם וחרדה, בקשיים בתזוזת האיבר הכואב עד לחוסר תנועה מוחלט. הטיפול המקובל הינו משככי כאבים, תרופות הרגעה שונות, פיזיותרפיה וטיפול פסיכותרפי, וישנם מקרים קשים במיוחד המחייבים ניתוח להסרת העצב הסורר. קשה מאד לקבל הכרה בנכות על רקע תסמונת crps למרות הפגיעה הקשה בתפקוד היומיומי בשל הכאב שאינו פוסק מאחר והרופאים מתקשים להצביע על העצב הבעייתי, אין פצע או חבלה שניתן לראות או לבחון, ופרט לדיווח של החולה לא ניתן לאמת כי הוא אכן סובל מבעיה כלשהי נראית לעין. לרוב, המוסד לביטוח לאומי מעדיף להעניק למתלוננים נכות זמנית בשל cprs מתוך אמונה כי בעזרת טיפול הכאב יחלוף.
לדוגמא: אחד המקרים הזכורים לי בנושא אחוזי נכות CRPS היה מקרה של דריסה שהוחשבה כתאונת עבודה, שבעקבותיה ידו של המבוטח נהגה לשנות את צבעה והיה לו קשה להניע אותה, אך כל הבדיקות יצאו תקינות לחלוטין. בעזרתנו, המבוטח תבע את המוסד לביטוח לאומי בשנת 2008 אך נדחה על הסף
וגם לאחר מאבק ממושך בן ארבע שנים המשיך המוסד לביטוח לאומי לטעון טענות שונות ותירוצים שונים וסירב לאשר את תביעת נכות מעבודה. אך לאחר הגשת ערר לוועדת העררים, לא רק שהביטוח הלאומי הסכים להכיר בסבל הקשה של המבוטח, הוא גם הסכים להכיר בטענה כי הפגיעה היא קשה ביותר ואישר לו נכות בגין cprs לצמיתות. מקרה זה מלמד אותנו כי כשמאמינים בצדקת הדרך, מכינים את התיק כהלכה, מתעקשים בוועדות ודורשים הכרה, בסופו של דבר מצליחים.חשוב לזכור כי גם אם ועדת הערר דוחה את טענותיכם, תמיד ניתן להמשיך גם לבית הדין לעבודה ולערער שם.
